Test Drive (סדרת משחקים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Test Drive
כללי
תאריך הוצאה 13 באפריל 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה משחק מרוצים
פיתוח Distinctive Software ‏1987-1989
Pitbull Syndicate‏ 1997-2002
Monster Games ‏2004
Eden Games‏ 2006-2011
הוצאה לאור Accolade עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה Accolade ‏1987-1998
Infogrames ‏1999-2000
Atari2002-2011
סדרה הראשון:
Test Drive
1987
האחרון:
Test Drive Unlimited 2
11 בפברואר 2011
דרישות תוכנה
מצבי משחק משחק וידאו למשתתף יחיד עריכת הנתון בוויקינתונים
פלטפורמות ארקייד, PC, PS, פלייסטיישן 2, פלייסטיישן 3, PSP, Xbox, Xbox 360, Gameboy Color
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טסט דרייבאנגלית: Test Drive, בתרגום לעברית: נסיעת מבחן) היא סדרת משחקי מרוצים, אחת מהסדרות הוותיקות בסוגה זו הקיימות כיום. המשחק הראשון הופץ על ידי החברה Accolade, שלאחר מכן נקנתה על ידי Infogrames. כיום, סדרת המשחקים מפותחת על ידי Atari, שמה של Infogrames מאז 2003.

בסדרת המשחקים, השחקן שולט באחת מתוך מבחר מכוניות מרוץ אקזוטיות כשהוא מתחרה נגד אחרים או כנגד הזמן לקו הסיום, בשעה שהוא מתחמק מתנועה או משוטרים.

השנים הראשונות: Test Drive 1-3[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט מתא הנהג מתוך המשחק הראשון בסדרה

המשחק הראשון יצא בשנת 1987. הוא פותח על ידי חברת המשחקים Distinctive Software Inc ‏(DSI), חברה שהוקמה בשנת 1982 והייתה ידועה במשחקי הספורט והמרוצים שפיתחה. בהיותו מרובה פלטפורמות, המשחק שוחרר למחשבי הקומודור אמיגה וקומודור 64, בנוסף למערכות מופעלות MS-DOS ו-Apple II בין היתר, כאשר הגרפיקה הפשוטה שהוצגה נעה בין CGA בעלת ארבעה צבעים לבין EGA בת 16 צבעים.

השחקן יכול היה לבחור בין חמישה כלי רכב - למבורגיני קונטאש, פרארי טסטרוסה, לוטוס אספריט טורבו, פורשה 911 טורבו ושברולט קורבט C4 - ולנהוג בנוף הררי תוך שהוא מתמרן בין מכוניות חולפות. המרוץ עצמו היה נגד השעון והמסלול היה מחולק לחמש נקודות עצירה בדמותן של תחנות דלק.

המשחק השני יצא בשנת 1989, והוא היה האחרון שבפיתוחה של חברת DSI, אשר נקנתה על ידי חברת Electronic Arts בשנת 1991 והפכה ל-EA Canada. כמו קודמו, המשחק שם דגש על נהיגה בכבישים מסוכנים תוך תימרון בין כלי רכב חולפים והתחמקות ממשטרה. בשעה שקודמו כלל נוף אחיד והתחרות נגד השעון, הרי שמשחק זה כלל נהיגה בנוף משתנה ובחירה בין התחרות נגד השעון לבין משתתף אחר שנמצא תחת שליטת המחשב. בנוסף, השחקן יכול היה לבחור את רמת הקושי וכן על הכביש הופיעו לעיתים מכשולים רבים. מטרת השחקן הייתה להגיע לסוף המסלול כאשר ניתנה לו האפשרות שלא לעצור בתחנת העצירה, אם כי בכך גדל הסיכון שהדלק שבמכוניתו יאזל. השחקן מתחיל עם חמש נקודות חיים וכל התרסקות שלו (עם מכשולים שבדרך או בכלי רכב אחרים) הייתה מוסיפה כ-30 שניות נוספות כעונש. שחקנים יכלו לאבד נקודת חיים גם בשימוש בתיבת הילוכים ידנית, כאשר לחיצה מוגזמת מדי על דוושת הגז יכולה להוביל לפיצוץ המנוע. בנוסף במקרה של תאונה עם רכב משטרתי המשחק מסתיים (Game Over).

בגרסת המחשב הוצג מסלול אחיד בעל נוף משתנה בין השלבים השונים. כל שלב כלל אחד משלושה מיקומים אפשריים - הראשון נוף מדברי עם עצי קקטוס לצידי הדרך, השני נוף הררי כאשר בצידו השני של הכביש יש צוק, והשלישי נוף הכולל מדשאות ועצים. שני דיסקים ששוחררו למשחק כללו בנוסף גם נוף קליפורני בן שבעה שלבים וכן נוף אירופאי הכולל את הולנד, גרמניה, שווייץ, איטליה, צרפת וספרד. גרסת הקונסולות הציגה נופים שונים בהתאם לרמת הקושי של המשחק - נוף מדברי ברמה הקלה, נוף עירוני הכולל את הר ראשמור ברמה הבינונית, נוף החוף המזרחי הכולל את קו החוף של ניו אינגלנד ברמה הקשה, ונוף החוף המערבי ברמה הקשה ביותר, שכלל את קו הרקיע של סיאטל ואת מחט החלל.

בין כלי הרכב שהוצגו - פורשה 959, פרארי F40, למבורגיני דיאבלו, קורבט ZR1, פונטיאק GTO ודודג' צ'ארג'ר דייטונה.

המשחק השלישי בסדרה יצא בשנת 1990, והוא מציג אסופת כלי רכב הכוללת את למבורגיני דיאבלו, אקורה NSX, דודג' סטילת' R/T טורבו ורכבי הקונספט פרארי מיתוס של פינינפארינה ושברולט קורבט CERVIII.

סוף שנות ה-90: Test Drive 4-6 וסדרת Off-Road[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר צאת המשחק השלישי וקנייתה של DSI בידי חברת Electronic Arts, מותג המשחקים נכנס לתרדמת עד לסוף שנות ה-90. לקראת סוף שנת 1997 יצא כותר רביעי בסדרה, הפעם למחשב האישי ולראשונה לקונסולת הפלייסטיישן. המשחק פותח על ידי חברת Pitbull Syndicate, שהפיחה חיים חדשים בסדרה שעד אז נעשה בה שימוש בגרפיקת EGA מקרטעת. גרפיקת תלת־ממד הציגה עולם עשיר יותר בפרטים, כאשר את זווית הראייה מתוך תא הנהג החליף מבט אחורי של כלי הרכב. המשחק היה בסגנון ארקייד וכלל שלושה מצבי התחרות - יחיד, אליפות ואתגר, נוסף למצב מרוצי "שרוך" (Drag Racing), שבו השחקן נוהג בהילוך ידני בלבד. השחקן היה יכול לבחור בין חמישה מסלולים ו-10 כלי רכב, ביניהם שלבי קוברה, שברולט שבל, קורבט סטינגריי, ניסאן 300ZX ויגואר XJ220.

בשנת 1997 יצא גם המשחק הראשון בסדרת Off-Road, כאשר את מכוניות היוקרה החליפו רכבי שטח כהאמר, לנד רובר וג'יפ רנגלר, ואת מקומם של המסלולים העירוניים ומסלולי המרוץ תפסו דרכי עפר, בוץ ושלג. המשחק, שפותח על ידי חברת Motivetime, דמה בסגנונו ל-Test Drive 4, והגרפיקה שבו הציגה נזק אמיתי לרכבי השטח אם התרסקו.

המשחק החמישי יצא כשנה לאחר מכן אף הוא למחשב האישי ולפלייסטיישן, וכלל לראשונה בתולדות הזיכיון סרטוני וידאו ופסקול של להקות אינדסטריאל מטאל כ-Pitchshifter, Fear Factory, Gravity Kills ו-KMFDM. השחקן היה יכול לבחור בין 18 מסלולים ו-28 כלי רכב, ביניהם רכבי משטרה אשר ניתן היה לנהוג בהם לאחר ניצחון באליפויות. אתר המשחקים IGN נתן למשחק ביקורת חיובית, אם כי ציין שהוא לא עמד בהשוואה עם המשחק Need for Speed III: Hot Pursuit, שיצא באותה שנה. כותר שני בסדרת Off-Road יצא גם הוא באותה שנה, וכלל 10 רכבי שטח ו-12 מסלולים בשישה אתרים חובקי עולם.

בסוף שנת 1999 יצא השישי בסדרת המשחקים, אשר הופץ הפעם על ידי חברת Infogrames למחשב האישי ולקונסולות הפלייסטיישן, Gameboy Color ו-Sega Dreamcast. השחקן היה יכול לבחור בין 41 כלי רכב, ביניהם ארבעה רכבי משטרה ואופנוע אחד, אשר היו מחולקים לרמות וניתן היה לשדרג אותם מבחינת ביצועים. ניתן היה לקנות כלי רכב על ידי ניצחון בטורנירים והרווחת קרדיטים. כותר שלישי של סדרת Off-Road יצא במקביל, אשר כלל הפעם 27 רכבי שטח, ביניהם האמר, ג'יפ רנגלר, ג'יפ צ'רוקי וגראנד צ'רוקי, סובארו אאוטבק, פורד אקספלורר, דודג' ראם, ניסאן פת'פיינדר וניסאן קסטרה. המסלולים כללו את היער השחור, הרי הרוקי, המדבר המצרי, ביצות לואיזיאנה, הפארק הלאומי יוסמיטי, טיבט, ערבות מדינת יוקטן, ורמונט והר פוג'י בתנאי שטח שונים. גרסת הפלייסטיישן כללה אפשרות למשחק רב-משתתפים. פסקול המשחק כלל רצועות מלהקות כבלינק-182 ואינקיובס.

העשור הראשון של המאה ה-21 - עד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Off-Road Wide Open[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרביעי בסדרת Off-Road יצא לקראת סוף 2001 לקונסולות המשחקים פלייסטיישן 2 ו-Xbox על ידי חברת Angel Studios ובהפצת Infogrames. כמו המשחק הבא בסדרת Test Drive, גם Wide Open כלל שיפור בגרפיקה ובמצבי המשחק. השחקן יכול היה לבחור בין 12 רכבי שטח, ביניהם האמר, פורד ברונקו, פורד F-150, שברולט בלייזר, דודג' דוראנגו וג'יפ CJ5 וכלי רכב מוסתרים כמשאית ענק, HMMWV ודודג' טי-רקס. כל רכב שטח מותאם למסלול שונה, כאשר נוסף מסלול אצטדיון לגרסת ה-Xbox, וניתן לשדרג את ביצועי כלי הרכב עם ניצחונות בטורנירים[1].

TD Overdrive[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק האחרון שפותח על ידי חברת Pitbull Syndicate יצא במאי 2002 למחשב האישי ולקונסולות פלייסטיישן 2 ו-Xbox. מצבי המשחק כוללים מרוץ יחיד, מסלול מהיר ומרוץ מחתרתי- שהוא הסיפור הראשי במשחק. השחקן יכול היה לבחור בין 26 כלי רכב כמו יגואר XK-R, ניסאן סקייליין, דודג' וייפר GTS, אסטון מרטין DB7, פורד GT40, פורד מוסטנג, דודג' צ'ארג'ר 69' ופליימות' קודה, כשמתוכם 12 רכבי משטרה. מוצגים ארבעה מסלולים מציאותיים בערים כסן פרנסיסקו ולונדון. גרפיקה משופרת ובינה מלאכותית חכמה יותר מאפשרים הצגת פרטים עשירה יותר, כאשר הסביבה אינטראקטיבית לחלוטין, כולל תנאי מזג אוויר. פסקול המשחק מלווה לצלילי ראפ, רוק וטכנו.

Test Drive: Eve of Destruction[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק יצא בסוף 2004 ופותח על ידי Monster Games. הוא מבוסס על ענף הספורט דרבי התנגשות מכוניות, כאשר מצב הקריירה במשחק כולל 25 שלבים. פסקול המשחק כולל שירים של להקות כהובסטנק, סם 41 ורוב זומבי.

Test Drive Unlimited[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט מתא הנהג, המאפיין העיקרי של סדרת Test Drive, מקבל שדרוג משמעותי ב-Test Drive Unlimited

המשחק יצא בספטמבר 2006 למחשב האישי ולקונסולות פלייסטיישן 2, PSP ו-Xbox 360 תחת פיתוחה של חברת Eden Games ובהפצת אטארי. השחקן יכול לבחור בין 125 רכבי ספורט ואופנועים במסלולי נהיגה חופשיים לאורכו ולרוחבו של האי אוהיו בהוואי. השחקן מתחיל את המשחק ברכישת רכב ובית, ועם התקדמות העלילה נפתחות לו אפשרויות המשחק השונות. למשחק בגרסאות המחשב וה-Xbox 360 יצאו חבילות הורדה הכוללות כלי רכב נוספים.

Test Drive Unlimited 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק ההמשך ל-Test Drive Unlimited ייצא בתחילת 2011 ויכלול תנאי מזג אוויר משתנים נוסף לנזקים הנגרמים למכוניות. עלילת הסיפור תתחלק לארבעה חלקים ולאורך 60 שלבים, בהם השחקן יצבור נקודות בהתאם להשתתפות במרוצים, אינטראקציה חברתית, מציאת כל המקומות במפה ואוסף המכוניות שברשותו. כמו כן, גובה המזומנים אותם יקבל השחקן יקבעו לפי אופן הנהיגה שלו. העלילה תתרחש באיים איביזה והוואי, כאשר תתאפשר תחבורה ימית בין האיים.

תאריכי יציאה ופלטפורמות משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה העיקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנת יציאה פלטפורמות
Test Drive 1987 Amiga, Apple II, קומודור 64, MS-DOS, Amstrad CPC, Atari ST
The Duel: Test Drive II 1989 Amiga, Apple IIgs, מקינטוש, קומודור 64, MS-DOS, Amstrad CPC, Atari ST, SNES, סגה מגה דרייב, ZX Spectrum
Test Drive III: The Passion 1990 MS-DOS
Test Drive 4 1997 PC, פלייסטיישן
Test Drive 5 1998 PC, פלייסטיישן
Test Drive 6 1999 Windows, פלייסטיישן, Gameboy Color, Sega Dreamcast
TD Overdrive 2002 Windows, פלייסטיישן 2, Xbox
Test Drive: Eve of Destruction 2004 פלייסטיישן 2, Xbox
Test Drive Unlimited 2006 Windows, פלייסטיישן 2, Playstation Portable, Xbox 360
Test Drive Unlimited 2 2011 Windows, פלייסטיישן 3, Xbox 360
Test Drive: Ferrari Legends 2012 Windows, פלייסטיישן 3, Xbox 360

סדרת Off-Road[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנת יציאה פלטפורמות
Test Drive Off-Road 1997 PC, פלייסטיישן
Test Drive Off-Road 2 1998 PC, פלייסטיישן
Test Drive Off-Road 3\4X4 World Trophy 1999 Windows, פלייסטיישן, Gameboy Color
Test Drive Off-Road Wide Open 2001 פלייסטיישן 2, Xbox

סדרות משויכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנת יציאה פלטפורמות
Le Mans 24 Hours 1999 Windows, פלייסטיישן, פלייסטיישן 2, Gameboy Color, Sega Dreamcast
Demolition Racer 1999 PC, פלייסטיישן 2
Demolition Racer: No Exit 2000 Sega Dreamcast
Test Drive: Cycles 2000 Windows, פלייסטיישן, Gameboy Color, Sega Dreamcast
Test Drive 2001 2000 Gameboy Color

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]