T

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Tt
Tt
Tt
אלפבית לטיני
Aa Bb Cc Dd Ee Ff Gg
Hh Ii Jj Kk Ll Mm Nn
Oo Pp Qq Rr Ss Tt Uu
Vv Ww Xx Yy Zz

האות T (טי) היא האות העשרים באלפבית הלטיני.

מקורה של האות באלפבית היווני "טאו" (Tαυ) שמקורה באות "ת" השמית, והיא מייצגת עיצור מכתשי, סותם, אטום (/IPA: /t), כמו האותיות ט' ו-ת' בעברית מודרנית.

ייצוגים נוספים של האות T[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל הקוד הבינלאומי של האות T

באלפבית פונטי מיוצגת האות על ידי המילה "טנגו" (Tango).

בקוד מורס המיוצגת האות על ידי קו אחד: -

בקוד ASCII מיוצגת האות על ידי 84 (T) ו-116 (t).

בכתב ברייל:

על פי האקדמיה ללשון העברית, האות T מתועתקת לעברית כט, והצליל שלה זהה לצליל של האות ט, אם כי בעברית המודרנית צליל האות זהה גם לצליל של האות ת.

התפתחות האות T[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוטו כנענית פיניקית יוונית T אטרוסקית T לטינית
תו פרוטו כנעני תו פיניקית טאו יווני T אטרוסקי T לטינית

משמעויות האות T[עריכת קוד מקור | עריכה]