STS-96

STS-96
	משמאל לימין: עומדים: רומינגר, אוצ'ואה, האסבנד, ; יושבים: בארי, פאייט, טוקרב, ג'רניגן
נתוני משימה
מעבורת	מעבורת החלל דיסקברי
כן שיגור	LC-39B, מרכז החלל קנדי
שיגור	27 במאי 1999, 10:49:42 UTC
נחיתה	6 ביוני 1999, 02:02:43 UTC; מרכז החלל קנדי, מסלול 15
משך המשימה	9 ימים, 19 שעות, 13 דקות ו־57 שניות
נתוני חללית
מסת החללית	118,857 ק"ג
נתוני מסלול
מספר הקפות	153
אפוגיאה	340 ק"מ
פריגיאה	326 ק"מ
אפהליון	340 ק"מ (כדור הארץ)
פריהליון	326 ק"מ (כדור הארץ)
זמן הקפה	92.1 דקות
נטיית מסלול	51.6 מעלות
תחנת עגינה	תחנת החלל הבין-לאומית
תאריך עגינה	29 במאי 1999
תאריך עזיבה	3 ביוני 1999
צוות
אנשי צוות	ריק האזבנד, דניאל טי בארי, אלן אוצ'ואה, ולרי טוקרב, ז'ולי פאייט, תמרה ג'רניגן, קנת רומינג'ר
משימות קשורות
משימה קודמת; STS-88	משימה הבאה; STS-93
מזהים
מספר קטלוג לוויינים	25760
מאגר המידע הלאומי	1999-030A

STS-96 היא משימה ה-26 של מעבורת החלל דיסקברי. המשימה הביאה אספקה לתחנת החלל הבינלאומית ועשתה היסטוריה כאשר הייתה למעבורת הראשונה אשר עגנה לתחנת החלל. המעבורת שוגרה במאי 1999, וכללה צוות של שבעה אסטרונאוטים. המשימה נמשכה כ-9 ימים ו-19 שעות.

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקד המשימה - ארצות הברית קנת רומינג'ר (Kent_Rominger)
טייס - ארצות הברית ריק האסבנד
מומחה משימה 1 - ארצות הברית דניאל בארי (Daniel T. Barry)
מומחה משימה 2 - ארצות הברית אלן אוצ'ואה (Ellen Ochoa)
מומחה משימה 3 -ארצות הברית תמרה ג'רניגן (Tamara E. Jernigan)
מומחה משימה 4 - קנדה ז'ולי פאייט (סוכנות החלל הקנדית)
מומחה משימה 5 - רוסיה ולרי טוקארב

נתוני משימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסה:
- בהמראה: 118,857 ק"ג
- בנחיתה: 100,230 ק"ג
- מטען: 9,097 ק"ג
פריגיאה: 326 ק"מ
אפוגיאה: 340 ק"מ
נטיית מסלול: 51.6°
זמן הקפה: 91.2 דקות
עגינה בתחנת החלל: 29 במאי 1999, 04:23 UTC
עזיבת תחנת החלל: 3 ביוני 1999, 22:39 UTC
שהות בתחנת החלל: 5 ימים, 18 שעות ו-15 דקות

מהלך המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימת STS-96 נועדה להביא ציוד ואספקה לתחנת החלל הבינלאומית במעבורת החלל דיסקברי. המעבורת, שכבר ביצעה עגינה בתחנת החלל מיר נועדה להיות המעבורת הראשונה המבצעת עגינה בתחנת החלל הבינלאומית.

במקור, השיגור תוכנן ל-20 במאי אך נדחה עקב נזק מברד שפגע במכל הדלק החיצוני על כן השיגור. לא היה אפשר לתקן את מכל הדלק החיצוני במיקומו על המשגר ונאלצו להחזיר את המעבורת לבדיקה. בדיקה העלתה יותר מ-650 סדקים. נעשה מאמץ כדי לצמצם את הסדקים כדי למנוע הצטברות של קרח על מכל הדלק (וחשש שחלק מהחומר המבודד יתנתק תוך כדי שיגור ויפגע במעבורת). ניסיון השיגור השני היה מוצלח והמעבורת המריאה ב-27 במאי.^[2].

ביום השלישי, המעבורת ביצעה עגינה לתחנת החלל בה שהה משלחת מס' 1 לתחנת החלל הבין-לאומית. ג'ולי פאייט הייתה לקנדית הראשונה שהגיעה לתחנת החלל הבינלאומית. המעבורת התחברה ליחידת יוניטי האמריקאית.

במהלך הליכת חלל שנמשכה כ-7 שעות ו-55 דקות^[2], התקינו האסטרונאוטים ג'רניגן ובארי שני מעצורי רגל ניידים חדשים שהתאימו גם למגפי החלל האמריקאים וגם למגפי החלל הרוסים. כמו כן הם התקינו את הזרוע הרובוטית האמריקאית.^[3] כמו כן, התקינו ג'רניגן ובארי מעקי בטיחות ותיקים עם כלים לסיוע הרכבות עתידיות של תחנת החלל.

הצוות העביר 1617 קילו של חומר כולל לבוש, שקי שינה, חלקי חילוף, ציוד רפואי, אספקה, כלי מתכת ו84 גלונים של מים אל החלק הפנימי של תחנת החלל. בנוסף לכך, האסטרונאוטים התקינו חלקים של מערכת מד מתח אלחוטי שיעזור לטכנאים לעקוב על האפקטים של הוספת מודלים לתחנת החלל במהלך הרכבה עתידית, ניקוי פילטרים ובדיקת גלאי עשן.

המעבורת סחבה עימה גם לווין מחקר של סטודנטים שעוקב אחר האטמוספירה של כדור הארץ בשביל ציוד הרישות הבינלאומי. בנוסף לכך, היא הביאה עימה עוד ניסוי שבודק את כוחות הרטט של החללית. ניסוי זה סיפק מידע על מידות טיסה של כוחות הרטט שפועלים בין המטען לחללית

ב-4 ביוני מעבורת התנתקה מתחנת החלל. לאחר הניתוק שוחרר ממסלול לוויין STARSHINE 1 שנבנה על ידי סטודנטים במימון מעבדת המחקר של צי ארצות הברית.

המעבורת נחתה במרכז החלל קנדי ב-6 ביוני 1999 ב02:02:43 (UTC).סה"כ זמן שהות בחלל: 9 ימים ו-19 שעות.