STS-51-J

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
STS-51-J
משמאל לימין: סטיוארט, הילמרס, בובקו, פיילס וגרייב
משמאל לימין: סטיוארט, הילמרס, בובקו, פיילס וגרייב
נתוני משימה
מטרה מרכזית שחרור לווייני ריגול
מעבורת אטלנטיס
כן שיגור 39-A
שיגור 3 באוקטובר 1985 15:15:30 UTC
נחיתה 7 באוקטובר 1985 17:00:08 UTC
משך המשימה 4 ימים, שעה 44 דקות ו-38 שניות
נתוני חללית
מסת החללית 86,400 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 64
אפהליון 484 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 475 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 94.2 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מסלול 591 ק"מ
נטיית מסלול 28.5 מעלות
אורך מסע 2,776,000 ק"מ
צוות
אנשי צוות קרול בובקו, רוברט אל סטיוארט, דייוויד הילמרס, רונלד גרייב, ויליאם פיילס עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-51-I
משימה הבאה
STS-61-A
מזהים
מספר קטלוג לוויינים 16115 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאגר המידע הלאומי 1985-092A עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

STS-51-J היא המשימה ה-21 בתוכנית המעבורות של נאס"א, והראשונה של מעבורת החלל אטלנטיס.

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

STS-51-J הייתה המשימה השנייה שהוקדשה כולה לטובת מחלקת ההגנה של ארצות הברית. המטען שהועלה למעבורת היה סודי, אך דווח על שני לווייני תקשורת של מחלקת ההגנה (DSCS-III). הלוויינים הוצבו במסלול נייח והשתמשו בתדירויות X-band של 8 ג'יגה-הרץ. כל לוויין תוכנן לאורך חיים של 10 שנים. המשימה הוגדרה כהצלחה, וחזרה לאחר כ-4 ימים. הנחיתה התקיימה במסלול המראה מספר 23 בבסיס חיל האוויר אדוארדס שבקליפורניה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא STS-51-J בוויקישיתוף