STS-135

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
STS-135
מימין לשמאל - סנדרה מגנוס, כריס פרגוסון, דאג הארלי, רקס ולהיים
מימין לשמאל - סנדרה מגנוס, כריס פרגוסון, דאג הארלי, רקס ולהיים
נתוני משימה
מעבורת אטלנטיס
כן שיגור 39A
שיגור 8 ביולי 2011
נחיתה 21 ביולי 2011 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך המשימה 12 ימים
נתוני חללית
מסת החללית 12,890 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
אפהליון 343 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מסלול 226 ק"מ
נטיית מסלול 51.6 מעלות
אורך מסע 8,368,588.8 ק"מ
תחנת עגינה תחנת החלל הבין-לאומית
תאריך עגינה 10 ביולי 2011
תאריך עזיבה 19 ביולי 2010
צוות
אנשי צוות כריסטופר פרגוסון, סנדרה מגנוס, דוגלאס ג. הרלי, רקס ולהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-134
מזהים
מספר קטלוג לוויינים 37736 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאגר המידע הלאומי 2011-031A עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

STS-135 הייתה המשימה האחרונה בתוכנית מעבורות החלל של נאס"א, ששוגרה ב-8 ביולי 2011. משימה זו נוספה בעקבות חוק ההרשאה של נאס"א 2010, שנחקק על ידי הקונגרס האמריקאי כדי להשלים את בניית תחנת החלל הבינלאומית. זוהי המשימה ה-33 והאחרונה של מעבורת החלל אטלנטיס. ב-21 ביולי 2011 נחתה האטלנטיס בשלום וסיימה את עידן מעבורות החלל[1].

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד אסטרונאוט
מפקד החללית ארצות הבריתארצות הברית כריסטופר פרגוסון, נאס"א
טיסת חלל שלישית
טייס ארצות הבריתארצות הברית דאגלס הארלי, נאס"א
טיסת חלל שנייה
מומחית משימה 1 ארצות הבריתארצות הברית סנדרה מגנוס, נאס"א
טיסת חלל שלישית
מומחה משימה 2 ארצות הבריתארצות הברית רקס ולהיים, נאס"א
טיסת חלל שלישית
אטלנטיס על כן השיגור
סרטון השיגור
השיגור של מעבורת החלל אטלנטיס

המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותה המשימה האחרונה בתוכנית המעבורות, היא נוצלה להבאת כמות גדולה ככל האפשר של אספקה אל תחנת החלל. המעבורת נשאה בתא המטען שלה את המודול הלוגיסטי הרב תכליתי "רפאלו", הנושא בתוכו כ-4,300 קילוגרם של מטען.

בנוסף, נשאה המעבורת רובוט הדגמה שנועד לבדוק טכנולוגיות לתדלוק לוויינים במסלול; חלקי חילוף לתחנת החלל; ולוויין זעיר עבור מחלקת ההגנה של ארצות הברית.

יום טיסה ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביציע המכובדים באתר השיגור, נכחו לכבוד השיגור המיוחד מושל פלורידה ריק סקוט, 14 חברי קונגרס, והאדמירל מייקל מאלן, יושב ראש המטות המשולבים של הכוחות המזוינים של ארצות הברית. כמו כן, ישבו בקהל המוזיקאי ג'ימי באפט וסטיב ווזניאק, אחד ממייסדי אפל.

עקב מזג אוויר לא נוח להמראה, היה חשש שהמעבורת לא תשוגר, אך דקות ספורות לפני מועד השיגור המתוכנן התבהרו השמיים זמנית, וניתן אישור להמראה. 31 שניות לפני השיגור, כשהמחשב ששולט במעבורת היה צריך להתחיל לפעול, נעצרה הספירה לאחור בעקבות צינור שנקרע, אך לאחר מכן הספירה לאחור חודשה והמעבורת המריאה בשעה 11:29:03.9 שעון החוף המזרחי של ארצות הברית.

לאחר השלכת מכל הדלק החיצוני והגעה למסלול, העבירו האסטרונאוטים את המעבורת לתצורת טיסה ועברו לשנת לילה ראשונה.

יום טיסה שני ושלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום הטיסה השני בוצעה סריקה של מגן החום של המעבורת, באמצעות הזרוע הרובוטית שלה, כדי לוודא שלא נפגע במהלך השיגור. זאת, כחלק מלקחי אסון מעבורת החלל קולומביה.

ביום השלישי עגנה המעבורת בתחנת החלל הבינלאומית, בשעה 11:07 בבוקר שעון קיץ מזרח ארצות הברית[2]. הצוהר בין שני הרכבים נפתח כשעה וחצי לאחר מכן. במהלך היום בחנה נאס"א פיסת פסולת חלל, שהייתה בעבר חלק מלוויין רוסי, שנעה במסלול שאיים לפגוע בשני כלי הרכב המחוברים.

יום טיסה רביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום הרביעי בוצעה ההתקנה של המודל הרב תכליתי "רפאלו" על מודול הרמוני של התחנה, כדי שאפשר יהיה לפרוק מתוכו ציוד אל התחנה. לאחר בדיקת איטום והשוואת לחצים, נכנסו אליו כריס פרגוסון וסנדי מגנוס, חבושים במסכות ומשקפי מגן להגנה מפיסות חומר שאולי נשארו באוויר המודול. בסיום פריקת הציוד, יועמס המודול באשפה וציוד אחר שאין בו צורך, להחזרה אל כדור הארץ.

במהלך היום החליט צוות ניהול המשימה על הקרקע להאריך את המשימה ביום נוסף, מעבר ל-13 הימים המקוריים שהוקצו לה, כדי לתת לאסטרונאוטים זמן נוסף לפרוק את הציוד שהביאו.

יום טיסה חמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היום החל עם הכנות להליכת חלל, שבוצעה על ידי שני אנשי צוות התחנה המארחת, מייק פוסום ורון גאראן. בשונה מהליכות חלל קודמות, הפעם לא קדמה לפעילות שינה בחדר עשיר בחמצן, כדי להוציא עודפי חנקן ממחזור הדם שעלולים לגרום לדקומפרסיה. במקום זאת, לאחר שקמו בבוקר, החלו האסטרונאוטים בנשימת חמצן נקי ממסכות חמצן. לאחר לבישת חליפות החלל המשיכו בנשימת חמצן נקי, תוך שהם מבצעים פעילות גופנית קלה. נוהל חדש זה נוסה לראשונה באחת מהליכות החלל של משימה STS-134. כשעתיים וחצי לאחר ההשכמה יצאו האסטרונאוטים מתחנת החלל.

כשהוא רכוב על הזרוע הרובוטית של התחנה, הנהוגה בידי דאג הרלי, נשא רון גאראן משאבת אמוניה מקולקלת, שאוחסנה ליד מנעל האוויר "קווסט" באופן זמני, והעביר אותה אל תא המטען של המעבורת, לאחר שפירק אותה ממקומה בעזרתו של מייק פוסום.

משימתם הבאה הייתה התקנת רובוט נסיוני, האמור לבחון טכנולוגיות לתדלוק לוויינים בחלל. מייק פוסום החליף את רון גאראן על הזרוע הרובוטית, ונשא את הרובוט מתא המטען של המעבורת אל תחנת החלל, שם הרכיב אותו על צדה החיצוני, בסמוך לרובוט מרובה הגפיים דקסטר.

לאחר מכן, התקינו משטח ועליו חומרים שונים על הצד השמאלי של הקורה הראשית של התחנה, במסגרת ניסוי ארוך טווח שנועד לבדוק את השפעת סביבת החלל על חומרים שונים. לתוצאות הניסוי תהיה השפעה על בחירת חומרים לבניית לוויינים וחלליות בעתיד.

בסיום הליכת החלל, תיקן מייק פוסום כבל משוחרר במודול הרוסי זאריה, בעוד רון גאראן משלים את התקנת ניסוי החומרים ומצלם אותו. לאחר מכן, כיסו בכיסוי מגן יחידת עגינה במודול טרנקוויליטי של התחנה. בסך הכל, ארכה הפעילות החוץ רכבית שש שעות ו-31 דקות.

במהלך היום הודיעה נאס"א כי לאחר סריקה של צילומי מגן החום של המעבורת, שנעשו ביום הטיסה השני, לא נמצאו פגיעות המסכנות את המעבורת.

יום טיסה שישי ושביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום השישי האסטרונאוטים הושכמו לצלילי השיר "רוקט מן" של אלטון ג'ון, שגם בירך את הצוות בהודעה מוקלטת, בה איחל לצוות הצלחה והודה לאנשי נאס"א על שלושה עשורים של טיסות מעבורת.

בעוד צוות המעבורת פורק את הציוד מתוך המודול הלוגיסטי, רון גאראט ומייק פוסום ביצעו פעולות תחזוקה במתקן השירותים של התחנה. בנוסף, התראיינו האסטרונאוטים לתחנות רדיו וטלוויזיה מקומיות ברחבי ארצות הברית.

ביום הטיסה השביעי הושכם הצוות לצלילי השיר Man on the Moon של להקת R.E.M, ולאחריו איחולי הצלחה במשימה מסולן הלהקה, מייקל סטייפ. במשך היום המשיך הצוות בפריקת ציוד מתוך מודול רפאלו, והתראיין לתחנות רדיו וטלוויזיה מקומיות מסנט לואיס, אוקלנד ופילדלפיה. כשעה וחצי לאחר שהחלו בשנת הלילה, התעוררו האסטרונאוטים מהתראה על תקלה באחד מחמשת מחשבי הטיסה של המעבורת. כדי להתגבר על התקלה, העביר מפקד המעבורת כריס פרגוסון את תוכנת ניהול המערכות של המעבורת, שרצה על אותו מחשב, אל אחד המחשבים האחרים. לאחר שצוות הקרקע וידא שההעברה בוצעה בהצלחה, חזרו אנשי הצוות לישון, וקיבלו חצי שעת שינה נוספת כפיצוי על ההשכמה הלא מתוכננת.

יום טיסה שמיני ותשיעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום השמיני הצוות הושכם עם השיר "גוד דיי סנשיין" של פול מקרטני, שגם הקליט ברכה מיוחדת בקולו, שהושמעה לאסטרונאוטים. בנוסף להמשך עבודות פריקת המטען, שוחחו האסטרונאוטים עם כלי תקשורת מרחבי ארצות הברית. כמו כן נערכה שיחת טלפון מיוחדת עם הנשיא ברק אובמה.

ביום התשיעי הצוות הושכם לצלילי השיר "Run the World" של ביונסה נואלס, שגם הוסיפה ברכה מוקלטת בקולה, בה התייחסה באופן מיוחד למומחית המשימה סנדי מגנוס, וכל האסטרונאוטיות בעבר ובעתיד. יום זה הוקדש בעיקר לפעילות פריקת ציוד, וטעינת ציוד ישן בחזרה למודול המטען.

יום טיסה עשירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום העשירי הסתיימו עבודות העברת המטען בין המעבורת ומודול המטען רפאלו לבין התחנה, כאשר המודול התמלא עד סופו, והסיפון האמצעי של המעבורת התמלא עד כדי 84% משטח המטען שבו, באשפה וציוד מקולקל מן התחנה. דאג הרלי ורקס וולהיים גם ענו לשאלות מוקלטות של תלמידים, שעסקו בחיי האסטרונאוטים בחלל.

יום טיסה ה-13[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום הטיסה ה-13 היה היום המלא האחרון בחלל עבור צוות STS-135. הם בילו את היום בבדיקת משטחי בקרת הטיסה של אטלנטיס, כדי לוודא שהכל מוכן לנחיתה. מנהלי המשימה אישרו את לאטלנטיס כניסה מחדש לאחר שבדקו את תוצאות סקר הבדיקה המאוחרת של מגן החום של המעבורת, שבוצע על ידי הצוות ביום הטיסה ה-12. המעבורת התנתקה מתחנת החלל הבינלאומית, והיא התחילה במסעה האחרון חזרה לכדור הארץ[3].

יום ה-14[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבורת נכנסה לאטמוספירה של כדור הארץ בסביבות השעה 5:25 בבוקר EDT. היא האטה לנחיתה במהירות של 223 מייל לשעה (359 קמ"ש). מעבורת החלל נחתה במרכז החלל קנדי על מסלול 15 בשעה 5:57:00 בבוקר EDT. נגיעה של Nose Gear התרחשה בשעה 5:57:20 בבוקר EDT. עצירת גלגלים התרחשה בשעה 5:57:54[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא STS-135 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]