SBD דונטלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
SBD דונטלס
SBD Dauntless/A-24 Banshee
מפציץ SBD דונטלס של הצי האמריקני משחרר פצצה
מפציץ SBD דונטלס של הצי האמריקני משחרר פצצה
מפציץ SBD דונטלס של הצי האמריקני משחרר פצצה
מאפיינים כלליים
סוג מפציץ צלילה
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן דאגלס איירקראפט קומפני
טיסת בכורה 1 במאי 1940
תקופת שירות 19401959[1] (כ־19 שנים)
צוות 2
יחידות שיוצרו 5,936
משתמש ראשי הצי האמריקני
חיל הנחתים האמריקני
ממדים 
אורך 10.09 מטרים (מפרט לפי SBD-5)
גובה 4.14 מטרים
מוטת כנפיים 12.66 מטרים
משקל ריק 2,905 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות שיוט 298 קמ"ש (161 קשרים)
מהירות מרבית 410 קמ"ש (222 קשרים)
טווח טיסה מרבי 1,795 ק"מ
סייג רום 7,780 מטרים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חימוש 
תותחים 2 מקלעים קדמיים בקוטר 12.7 מ"מ היורים ישר
2 מקלעים אחוריים בקוטר 7.62 מ"מ על מנשא גמיש
פצצות עד 1,020 ק"ג בשתי נקודות מתחת לכנפיים ואחת מתחת לגוף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
מנוע כוכבי בעל הספק של 1,200 כוחות סוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תרשים

דאגלס SBD דונטלסאנגלית: Douglas SBD Dauntless)[2] היה מטוס סיור ומפציץ הצלילה העיקרי בו השתמשו נושאות המטוסים של הצי האמריקני לאורך רוב מלחמת העולם השנייה. את הדונטלס הטיס גם חיל הנחתים האמריקני, מבסיסים יבשתיים ומנושאות מטוסים. הדונטלס נודע בעיקר בזכות התפקיד בו מילא בקרב מידוויי, בו הטביע ארבע נושאות מטוסים יפניות.

הדונטלס הצטיין בתפקידו, והיה בעל טווח טיסה ארוך, בעל כושר תמרון גבוה, יכולת צלילה מעולה, וכושר נשיאת פצצות.

תכנון ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון המטוס החל ב-1935 בחברת נורת'רופ, אך ב-1937 נרכשה החברה על ידי דאגלס איירקראפט קומפני, שהמשיכה את הפיתוח, ובחודש נובמבר הציגה את הדגם הראשון, שנרכש על ידי הצי וחיל הנחתים ביחד עם הדגם השני, שהציג מספר שיפורים. ב-1941 ייצרה דאגלס את הדגם השלישי, שכלל שיפורים במיגון גוף המטוס ומכלי הדלק, וכן חימוש נוסף. הדגם החמישי שבנתה דאגלס, ה-SBD-5, היה הדגם הנפוץ ביותר של מטוס זה, ומספר פרטים נשלחו לצי המלכותי הבריטי ולחיל האוויר המלכותי של ניו זילנד.

לחילות האוויר של צבא ארצות הברית נבנתה גרסה מיוחדת של הדונטלס, שנקראה A-24 באנשי, שממנה הוסר וו העצירה ששימש לנחיתה על נושאות מטוסים, ואת גלגל הזנב הקשיח החליף צמיג פנאומטי.

היסטוריה מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצי האמריקני וחיל הנחתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת ההתקפה על פרל הארבור, שפתחה את המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט, הושמדו מרבית הדונטלס של חיל הנחתים האמריקני על הקרקע בבסיסם שבפרל הארבור. עם זאת, באותה עת לא היו נושאות המטוסים האמריקניות במעגן, וכך ניצלו, הן ומטוסיהן, מפגיעת המפציצים היפניים. לאחר ההתקפה, השתתפו מפציצי דונטלס במספר התקפות שערכו נושאות המטוסים האמריקניות בדרום מערב האוקיינוס השקט במהלך החודשים פברואר-מרץ 1942.

הקרב הראשון בו לקחו המפציצים חלק מרכזי היה קרב ים האלמוגים, בו טיבעו מפציצי דונטלס מנושאות המטוסים אנטרפרייז ולקסינגטון את נושאת המטוסים הקלה היפנית "שוהו", והסבו נזק כבד לשוקאקו. עם זאת, התרומה הנכבדת ביותר של מפציצי דונטלס לצי האמריקני באה לידי ביטוי בקרב מידוויי, ביוני 1942. ארבע טייסות דונטלס תקפו וטיבעו ארבע נושאות מטוסים יפניות, וכן טיבעו סיירת כבדה אחת והסבו נזק כבד מאוד לאחרת. הצלחתם של טייסי הדונטלס מנושאות המטוסים עמדה בניגוד להישגיהם של טייסי דונטלס של חיל הנחתים, אשר המריאו מאטול מידוויי. טייסים אלה לא היו מנוסים בטכניקת הצלילה, ונאלצו לשחרר את פצצותיהם בעודם דואים מעל אוניות האויב, ומטוסים רבים הושמדו.

הדונטלס מילאו תפקיד מכריע גם בקרב גוודלקנל, עת פעלו משדה הנדרסון ומנושאות מטוסים. הם תקפו שיירות יפניות שהובילו חיילים ואספקה לגוודלקנל, טיבעו חלק מהן, ותרמו רבות לתבוסת חיל המצב היפני באי, וכן טיבעו גם את נושאת המטוסים ריוג'ו בסמוך לאיי שלמה ב-24 באוגוסט.

מפציצי דונטלס פעלו גם באוקיינוס האטלנטי, והמריאו מנושאת המטוסים ריינג'ר ושתי נושאות מטוסים מלוות במהלך נחיתת כוחות בעלות הברית בחופי צפון אפריקה המערבית, במסגרת מבצע לפיד בנובמבר 1942. את טיסתם המבצעית הראשונה מעל אירופה ערכו הדונטלס באוקטובר 1943, כשהפציצו אוניות סוחר של גרמניה הנאצית סמוך לחוף הנורווגי.

מפציץ SBD דונטלס טס מעל האי וייק, 1943

קרב ים הפיליפינים היה הקרב האחרון בו היו הדונטלס חלק מרכזי בכוח התקיפה, שכן ב-1944 החל הצי להחליף אותם במפציצי SB2C הלדייבר, וביולי 1944 עזב הדונטלס האחרון את פס הייצור. בסך הכל נזקפו לזכותם של מפציצי הדונטלס טיבוע של כ-300,000 טון ספונה, מתוכם לפחות 18 אוניות מלחמה, החל בצוללות, דרך אוניות מערכה, וכלה בנושאות מטוסים.[3]

חילות האוויר של צבא ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפציצי SBD דונטלס נשלחו לאיי הפיליפינים בסתיו 1941, אך לאחר ההתקפה על פרל הארבור נשלחו לאוסטרליה, ומשם יצאו למשימות התקפה בים ג'אווה ובגינאה החדשה. תוך זמן מה נשלחו A-24 לבסיסים שונים ברחבי האוקיינוס השקט, ושימשו לתקיפת בסיסים יפניים באיי גילברט, באיי מרשל, ואף באיים האלאוטיים.

שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפציץ הדאגלס SBD דונטלס שירת במדינות הבאות:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tillman, Barrett. The Dauntless Dive Bomber of World War Two. Naval Institute Press, 2006. ISBN 9781591148678.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא SBD דונטלס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (מקסיקו)
  2. ^ SBD=Scout Bomber Douglas
  3. ^ Tillman, עמ' 209.