S5 0014 +81
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
 | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים |
קפאוס  |
| תאריך גילוי |
1981 |
| בהירות נראית |
16.52 |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת |
−26.329 |
| מרחק |
12,000,000,000 שנות אור 3,679,175,864.61 פארסק |
| הסחה לאדום | 3.366 |
  | |
S5 0014 +81 הוא קוואזר מרוחק, סופר זוהר, סוג של בלאזר. הממוקם באזור של קבוצת הכוכבים קפאוס.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
s50014+81 הוא קוואזר ovv (משתנה אלים אופטי). זהו אחד הקווזרים המבהיקים ביותר הידועים, עם בהירות כוללת של מעל 41^10 וואט[1]. החור השחור המרכזי של הקוואזר בולע כמות עצומה של חומר, שווה ערך ל -4,000 מסות שמש בכל קוואזר. מרחק הקוואזר מכדור הארץ הוא : 12.1 מיליארד שנות אור, בגלל מרחקו העצום אפשר ללמוד עליו רק על ידי ספקטרוסקופיה.
הכינוי של הקוואזר. s5 לקוח מן " Fifth Survey of Strong Radio Sources" ו-0014 + 81 הם הקואורדינטות שלו.
הגלקסיה המארחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגלקסיה המארחת של S5 0014 + 81 היא גלקסיה אליפטית ענקית שיש בה חור שחור על מסיבי במרכזו, אשר עשוי להיות אחראי לפעילות אינטנסיבית של s50014+81.
מודלים אבולוציוניים המבוססים על המסה של החור השחור העל-ממדי של S5 0014 + 81 מנבאים כי הוא יחיה בערך 1.342 × 99^10 שנים.
בשנת 2009, צוות של אסטרונומים באמצעות טלסקופ החלל סוויפט השתמשו בפלט הזוהר של S5 0014 + 81 כדי למדוד את המסה של החור השחור המרכזי. להפתעתם, הם גילו כי החור השחור המרכזי של S5 0014 + 81 גדול פי 10,000 מאשר החור השחור במרכז הגלקסיה שלנו, חור שחור כה גדול, שנוצר מוקדם כל כך ביקום, רק 1.6 מיליארד שנים אחרי המפץ הגדול, מצביע על כך שחורים שחורים על מסיבים נוצרו מוקדם מאד.
ישנה מחלוקת על כמה מדויקים הממצאים הללו. ראשית, השיטה ששימשה הייתה למעשה שיטת חישוב עקיפה, ולא הערכה קפלרית של מסלול. שנית, למדידה השתמשו בספקטרום בגלים הארוכים, לא באור נראה. שלישית, הקוואזר מוקף בדיסקה גדולה, והוא קורן בכ-40% מבהירות אדינגטון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קוואזר באתר מכון דוידסון
- S5 0014 +81, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ H. Kuhr, J. W. Liebert, P. A. Strittmatter, G. D. Schmidt, C. Mackay, The most luminous quasar - S5 0014+81, The Astrophysical Journal 275, 1983-12, עמ' L33–L37 doi: 10.1086/184166