MIP
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל |
 סוכנות החלל ההודית |
| מפעיל |
הארגון ההודי לחקר החלל  |
| תאריך שיגור | 22 באוקטובר 2008 |
| משגר | PSLV (על גבי צ'אנדריאן 1) |
| משימה | |
| סוג משימה | אימפקטור |
| גרם שמיים | הירח |
| אתר נחיתה | התרסקות ב-89°0′0″S 30°0′0″W / 89.00000°S 30.00000°W |
| תאריך נחיתה | התרסקות: 14 בנובמבר 2008 |
| משך המשימה הכולל |
22 באוקטובר 2008 – הווה (15 שנים) |
| מידע טכני | |
| משקל | 152 ק"ג |
  | |
ה-MIP (ראשי תיבות של Moon Impact Probe - גשושית התרסקות על הירח) היא גשושית לחקר הירח שפותחה על ידי הארגון ההודי לחקר החלל. ה-MIP שוגרה על גבי הגשושית ההודית צ'אנדריאן 1 ב-22 באוקטובר 2008 אשר נכנסה למסלול סביב הירח ב-8 בנובמבר 2008. צ'אנדריאן 1 שחררה את ה-MIP ב-14 בנובמבר 2008, 14:36 UTC, והתרסקה על הירח בשעה 15:01 UTC במכתש שאקלטון, סמוך לקוטב הדרומי של הירח. מטרת ההתרסקות הייתה לגרום להתרוממות ענן אבק אותו ניתן לנתח במטרה לאתר מים על הירח.[1] MIP הפכה את הודו לאומה הרביעית שהגיעה אל קרקע הירח. אומות אחרות שעשו זאת עד כה הן:ברית המועצות לשעבר, ארצות הברית, סוכנות החלל האירופית, יפן, וסין.
מטרות הגשושית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בחינת האמצעים הדרושים להנחיית גוף למקום ספציפי על הירח.
- בחינת טכנולוגיות הדרושות לביצוע נחיתה עתידית רכה על הירח.
- בחינה מדעית של הירח מטווח קרוב בזמן ההתרסקות.
הגשושית יועדה להתרסק על הירח ועל ידי כך להעלות ענן אבק שינותח על ידי כלים הנמצאים על הגשושית צ'אנדריאן 1, במטרה למצוא עדויות לקיום מים וחומרים אחרים על הירח.[4][1]
מבנה הגשושית[עריכת קוד מקור | עריכה]
MIP נשאה עליה 3 כלים:[3]
- מד גובה באמצעות לייזר למדידת גובה הגשושית מפני הירח במהלך ההתרסקות.
- מצלמת טלוויזיה לצילום פני הירח במהלך ההתרסקות.
- ספקטרומטר מסה לבחינת חלקיקים במהלך ההתרסקות.
גופה החיצוני של הגשושית כלל 4 לוחות אלומיניום בגודל 12 × 18 ס"מ עליהם צוירו דגל הודו וסמל הודו, כולל הכיתוב सत्यमेव जयते (סאטימבה ג'איאטה - האמת לבדה מנצחת), ציטוט מספרי הקודש ההינדים, האופנישדות.
מהלך המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
MIP שוגרה יחד עם הגשושית צ'אנדריאן 1 על גבי משגר PSLV ממרכז החלל סאטיש דאוון, ב-22 באוקטובר 2008, 00:52 UTC. MIP נפרדה מצ'אנדריאן 1 ב-14 בנובמבר 2008, 14:36 UTC בעודה במסלול קוטבי מעגלי, 102 ק"מ מעל הירח. לאחר ההיפרדות הפעילה MIP את מנועה הרקטי שהביא אותה למסלול התרסקות על הירח. במהלך הנמכתה, שידרה הגשושית מידע אל צ'אנדריאן 1 ששימשה כתחנת תקשורת בין MIP לכדור הארץ. אחרי 25 דקות, ב-15:01 UTC, פגעה MIP בירח, במהירות של 1.69 ק"מ בשנייה (כ-6,100 קמ"ש), בתוך מכתש שאקלטון הסמוך לקוטב הדרומי של הירח ב-89°0′0″S 30°0′0″W / 89.00000°S 30.00000°W, והעיפה ענן אבק שנותח על ידי צ'אנדריאן 1.
גילוי מים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-25 בספטמבר 2009 דיווחה סוכנות החלל ההודית כי MIP גילתה מים על הירח זמן קצר לפני התרסקותה.[5] הודעה זו באה לאחר שב-24 בספטמבר דיווח כתב העת Science כי ה-Moon Mineralogy Mapper, כלי שפותח על ידי נאס"א והורכב על צ'אנדריאן 1, גילה מים על הירח.[6]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- MIP באתר סוכנות החלל ההודית (באנגלית).
