M39

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
M39
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים ברבור
שמות נוספים NGC 7092
מגלה שארל מסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 24 באוקטובר 1764
סוג צביר פתוח
בהירות נראית 4.6+
סיווג מורפולוגי III,2,p
עלייה ישרה 21ʰ 31ᵐ 08ˢ
נטייה ‏00″ ‏27′ ‏48°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.4-
מרחק 825 שנות אור
252.94 פארסק
קוטר 7-8 שנות אור
מספר כוכבים 30
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

M39 (מ-Messier 39, או NGC 7092) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים ברבור הנמצא במרחק של כ-825 שנות אור ממערכת השמש ומכיל לפחות 30 כוכבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצביר התגלה על ידי שארל מסיה ב-24 באוקטובר 1764 והוכנס לקטלוג מסיה כשהוא מתואר כצביר של כוכבים ללא ערפילית. עוד לפניו, בשנת 1750, ציין האסטרונום הצרפתי גיום לה ז'נטיל את קיומו של צביר כוכבים בקבוצת ברבור, אך לא ברור אם מדובר באותו הצביר. בשל בהירות נראיתו הגבוהה יחסית, יש סבירות גבוהה שהצביר אכן אותו הצביר שנצפה על ידי לה ז'נטיל. אריסטו ציין בשנת 325 לפני הספירה את קיומו של עצם דמוי שביט בקבוצת ברבור, וייתכן שהוא, למעשה, הראשון שהבחין בצביר.

לצביר דרגת בהירות נראית 4.6 כך שניתן לראותו ללא ציוד עזר כאשר תנאי התצפית הם טובים במיוחד. באמצעות משקפת ניתן להבחין בכתריסר מכוכבי הצביר, שהבהיר שבהם הוא מדרגת בהירות 6.8. מיקומו של הצביר הוא כ-2.65 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב π2 בברבור וכ-2.75 מעלות מצפון לכוכב ρ בברבור. לאיתורו של הצביר ניתן להשתמש גם בדנב שנמצא כ-9 מעלות בכיוון מערב-דרום-מערב מהצביר. במרחק של כ-3.75 מעלות ממזרח-דרום-מזרח ל-M39 נמצאת ערפילית הגולם (IC 5146) שניתנת לצפייה גם כן באמצעות משקפת או טלסקופ חובבים.

מאפייני הצביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטרו של M39 הוא כ-7.5 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-825 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-32 דקות קשת - יותר מקוטרו של הירח המלא. הצביר מכיל לפחות 30 כוכבים, כמעט כולם בסדרה הראשית ורובם מסוג ספקטרלי A, כך שגילו של הצביר מוערך ב-300-230 מיליוני שנים. כוכביו המפותחים ביותר נמצאים לקראת סוף שלב ההיתוך של מימן להליום בליבתם ולקראת תחילת תהליך הפיכתם לענקים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M39 בוויקישיתוף