M23

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
M23
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים קשת
שמות נוספים NGC 6494
מגלה שארל מסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 20 ביוני 1764
סוג צביר פתוח
בהירות נראית 6.9+
סיווג מורפולוגי II,2,r
עלייה ישרה 17ʰ 56.8ᵐ‏
נטייה ‏‏01′ ‏19°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.2-
מרחק 2,150 שנות אור
659.19 פארסק
קוטר 15 שנות אור
מספר כוכבים 150
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

M23 (מ-Messier 23, או NGC 6494) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים קשת הנמצא במרחק של כ-2,150 שנות אור ממערכת השמש ומכיל לפחות 150 כוכבים שזוהו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצביר התגלה על ידי שארל מסיה ב-20 ביוני 1764 ותואר על ידיו כ"צביר של כוכבים קטנים קרובים זה לזה". ויליאם הרשל ציין בשנת 1786 כי הצביר מכיל כוכבים רבים ומפוזרים בעלי בהירות נראית דומה. בשנת 1953 בסקר שבוצע במצפה הכוכבים נורמן לוקייר שבאקסטר, נספרו בצביר 149 כוכבים.

לצביר דרגת בהירות 6.9 וקל לזהותו באמצעות משקפת כ-4.3 מעלות מצפון-מערב לכוכב μ (מו) בקשת. כוכבי הצביר הבהירים ביותר הם מדרגת בהירות 9.2, וניתן לצפות בהם ובעשרות כוכבים עמומים יותר באמצעות טלסקופ חובבים.

מאפייני הצביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטרו של הצביר כ-15 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-2,150 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-27 דקות קשת - מעט פחות מקוטרו של הירח המלא. בסקר שנעשה על כוכבי הצביר נספרו 12 כוכבים מדרגת בהירות 10 ומטה, 17 מדרגת בהירות 11, 24 מדרגת בהירות 12, 20 משדרגת בהירות 13 ו-96 כוכבים עמומים יותר. כוכבי הצביר הם כוכבים פחות חמים מהכוכבים של מרבית הצבירים הפתוחים, כשהחם ביותר מביניהם הוא מסוג ספקטרלי B9 בלבד, בעוד שבצבירים פתוחים נמצאים בדרך כלל בעיקר כוכבים צעירים מסוג ספקטרלי B. ככל הנראה מדובר בצביר ותיק יחסית שגילו מוערך בכ-200 מיליוני שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M23 בוויקישיתוף