Legend

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Legend
אלבום אוסף מאת בוב מארלי
יצא לאור 8 במאי 1984
סוגה רגאיי
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 50:24
חברת תקליטים איילנד רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
כרונולוגיית אלבומים של בוב מארלי
Confrontation
(1983)
Legend
(1984)
Talkin' Blues
(1991)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Legend הוא אלבום אוסף של בוב מארלי והויילרס, שיצא ב-8 במאי 1984 בחברת התקליטים Island. האלבום נמצא במקום ה-54 ברשימת האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים בארצות הברית, עם למעלה מעשרה מיליון עותקים שנמכרו בארצות הברית בלבד. במקור כלל האלבום עשרה מבין אחד עשר השירים של מארלי שהגיעו לרשימת 40 הראשונים במצעד הבריטי, שלושה שירים מהתקופה המוקדמת של ההרכב המקורי של הלהקה, וכן שיר נוסף מאלבום האולפן האחרון של מארלי שיצא לאחר מותו, Uprising; כולם בגרסאות הרדיו המקוצרות שלהם. ב-1995 יצאה בחברת התקליטים Tuff Gong גרסת תקליטור, עם אותה רשימת שירים, אך הפעם בגרסתם המקורית ובאורך מלא. כמו כן יצאה גרסה בקלטת שכללה שני שירים נוספים, "Easy Skanking" (מהאלבום Kaya) ו-"Punky Reggae Party", השיר ה-11 מרשימת השירים שהגיעו ל-40 הראשונים במצעד הבריטי. כאשר יצאה מהדורה חדשה ומיוחדת לאלבום בשנת 2002, נכללו בה גם שני שירים אלו.

על אף שהאלבום ספג ביקורת משום ששיריו נבחרו על פי הפופולריות שלהם, ולא בשל ההערכה המקצועית להם זכו, ולמרות הטענות כי הוא אינו מייצג את יצירתו המוקדמת של מארלי (עם ההרכב המקורי של הוויילרס, שכלל גם את פיטר טוש ובוני ויילר), הוא שומר בעקביות על מעמדו כאלבום הנמכר ביותר של מארלי ושל ז'אנר הרגאיי בכלל.

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים נכתבו על ידי בוב מארלי, אלא אם מצוין אחרת בסוגריים.

הגרסה המקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צד ראשון:

  1. "Is This Love"
  2. "No Woman, No Cry" ‏(וינסנט פורס)
  3. "Could You Be Loved"
  4. "Three Little Birds"
  5. "Buffalo Soldier" ‏(בוב מארלי ונ.ג. ויליאמס)
  6. "Get Up, Stand Up" ‏(בוב מארלי ופיטר טוש)
  7. "Stir It Up"

צד שני:

  1. "One Love/People Get Ready" ‏(בוב מארלי וקרטיס מקפילד)
  2. "I Shot the Sheriff"
  3. "Waiting in Vain"
  4. "Redemption Song"
  5. "Satisfy My Soul"
  6. "Exodus"
  7. "Jamming"

גרסת התקליטור הנוכחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. "Is This Love"
  2. "No Woman, No Cry" ‏(וינסנט פורס)
  3. "Could You Be Loved"
  4. "Three Little Birds"
  5. "Buffalo Soldier" ‏(בוב מארלי ונ.ג. ויליאמס)
  6. "Get Up, Stand Up" ‏(בוב מארלי ופיטר טוש)
  7. "Stir It Up"
  8. "Easy Skanking"
  9. "One Love/People Get Ready" ‏(בוב מארלי וקרטיס מקפילד)
  10. "I Shot the Sheriff"
  11. "Waiting in Vain"
  12. "Redemption Song"
  13. "Satisfy My Soul"
  14. "Exodus"
  15. "Jamming"
  16. "Punky Reggae Party"

מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏  מצעדי סוף שנה (2021)
מדינה מצעד מיקום שיא
אירלנד מצעד האלבומים האירי 26[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ George Griffiths, Ireland's Official biggest albums of 2021 revealed, חברת המצעדים הרשמית, ‏9 בינואר 2022 (באנגלית)