Dehomag
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
30 בנובמבר 1910 – 6 במאי 1949 (38 שנים)  |
| חברת אם |
IBM |
| מיקום המטה |
ברלין |
| ענפי תעשייה |
Manufacture of computers and peripheral equipment, אלקטרומכניקה, עיבוד נתונים ממוחשב, Precision engineering and optical industry |
| מוצרים עיקריים |
כרטיס מנוקב, IBM card sorter, מכונת ניקוב, Tabulating machine |
| עובדים |
23 (נכון ל־1914) |
  | |
Dehomag (ראשי תיבות בגרמנית של Deutsche Hollerith-Maschinen Gesellschaft mbH - חברת מכונות הולרית' הגרמנית) הייתה חברה לציוד לעיבוד נתונים באמצעות כרטיסים מנוקבים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרמן הולרית' היה סטטיסטיקאי אמריקני ממוצא גרמני, שפיתח בסוף המאה ה-19 מכונת טבולציה (Tabulating machine - מכונה מכנית-חשמלית לסכימה והדפסה של נתונים) מבוססת כרטיסי ניקוב. המכונות של הולרית' שימשו לעיבודי נתוני מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, ממשלות נוספות, חברות ביטוח ועוד. וילי היידינגר רכש זכות להשתמש בפטנטים של הולרית', והקים בברלין, בשנת 1910, את חברת Dehomag. בשנת 1911 התמזגה החברה של הולרית' עם חברות אחרות, לחברה בשם CTR. בשנת 1923 רכשה CTR, בהנהלתו של תומאס ווטסון, 90% מהבעלות על Dehomag. בשנת 1924 שינתה CTR את שמה ל-IBM.
חברת Dehomag פעלה בגרמניה גם לאחר עליית הנאצים לשלטון, והמשיכה לספק ציוד לעיבוד נתונים לממשל הנאצי. יו"ר הדירקטוריון של החברה היה וילי היידינגר ומנכ"ל החברה היה הרמן רוטקה. בשנת 1934 התמזגה Dehomag עם חברת אופטימה - חברה בת נוספת של IBM. בשנת 1939 העסיקה החברה 2,500 עובדים בשני מפעלים בגרמניה. בזכות מעמדה כמעין מונופול הייתה החברה רווחית ביותר. בין השאר סיפקה ציוד למפקד האוכלוסין ברייך השלישי שנערך ב-1939, שבו נרשם גם המוצא של התושבים, ובכלל זה הכנתה של רשימת היהודים.
בשנת 1941, לאחר שארצות הברית הכריזה מלחמה על גרמניה הנאצית, נחשבה Dehomag לרכוש אויב, ומונתה לה ועדה מפקחת. בשנת 1943 מונה הרמן פלינגר, ממשרד הכלכלה הנאצי למנכ"ל החברה, והדיח את היידינגר.
עם תום מלחמת העולם השנייה חזרה IBM לפעול בגרמניה, ובשנת 1949 קיבלה את כל נכסיה המוקפאים של החברה, ובהם הרווחים שצברה בזמן המלחמה. באותה שנה שינתה Dehomag את שמה ל-Internationale Büro-Maschinen Gesellschaft mbH - IBM.
בשנת 2001 יצא לאור ספרו של העיתונאי אדווין בלאק, IBM and the Holocaust: The Strategic Alliance between Nazi Germany and America's Most Powerful Corporation,[1] שבו האשים בלאק את IBM כי סיפקה ציוד ושירותים לגרמניה הנאצית, אך לטענת IBM היא איבדה את השליטה בחברת Dehomag לפני מלחמת העולם השנייה.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Geschichte der IBM in Deutschland (בגרמנית)
- Im Anfang war die Lochkarte: 100 Jahre IBM Deutschland, heise online, 30.11.2010 (בגרמנית)
- Edwin Black, IBM & "Death's Calculator", Jewish Virtual Library
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ RICHARD BERNSTEIN, 'I.B.M. and the Holocaust': Assessing the Culpability, March 7, 2001, New York Times
- ^ IBM Statement on Nazi-era Book and Lawsuit, IBM, 14 Feb 2001