DSM

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
DSM
Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders
מידע כללי
מאת האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית
סוגה פסיכיאטריה, פסיכולוגיה
הוצאה
תאריך הוצאה 1952
הוצאה בעברית
תרגום לא תורגם לעברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

DSM (ראשי תיבות באנגלית של Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders; בעברית: מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות) הוא ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, שמטרתו לאבחן ולסווג את הפרעות הנפש על פי תסמיניהן. את הספר מוציאה לאור האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית.

מטרת הסיווג של ה-DSM היא ליצור שפה אחידה ולשמש כלי עזר לתקשורת המקצועית. הסיווג יועד להיות מדריך פרקטי גמיש ותפקודי עבור האבחנות הפסיכיאטריות, אשר יכול לשמש לצרכים של הקלינאי, לצורכי חינוך לחוקרים במקצועות הרפואה, הביולוגיה, הפסיכולוגיה ובמקצועות בריאות הנפש, ולאנשי מינהל ומשפט[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורות DSM-5 ו- DSM-IV-TR

אף שהספר מקובל מאוד ואולי דווקא משום כך, התעוררו מחלוקות עזות סביב חלקים ממנו. דוגמה בולטת לכך היא הקביעה שהופיעה במהדורה השנייה (DSM-II), ולפיה הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית. קביעה זו הוסרה בשנת 1973 במסגרת שינויים רבים בספר, שהנהיג עורכו של ה-DSM השלישי, רוברט שפיצר.

  • DSM-I – המהדורה הראשונה, יצאה לאור בשנת 1952, ונכללו בה 60 הפרעות נפשיות.
  • DSM-II – המהדורה השנייה, יצאה לאור בשנת 1968, נכללו בה 145 הפרעות.
  • DSM-III – המהדורה השלישית, יצאה לאור בשנת 1980, נכללו בה 230 הפרעות.
  • DSM-III-R – המהדורה השלישית המתוקנת, יצאה לאור בשנת 1987.
  • DSM-IV – המהדורה הרביעית, יצאה לאור בשנת 1994.
  • DSM-IV-TR – המהדורה הרביעית המתוקנת, יצאה לאור בשנת 2000.
  • DSM-5 – המהדורה החמישית, יצאה לאור במאי 2013.
  • DSM-V-TR – המהדורה החמישית המתוקנת, יצאה לאור בשנת 2022.

DSM-5, מקובלת ורווחת ברוב העולם המערבי: מרבית הפסיכולוגים והפסיכיאטרים לומדים אותה ופועלים לפיה. זהו המצב גם באקדמיה בישראל, אך במערכת הבריאות הישראלית מקובל לאבחן מחלות פסיכיאטריות על פי סעיפיהן ב־ICD (במהדורתו הנוכחית ICD-11).

האבחון עד למהדורה האחרונה (DSM-5) היה נערך על פי חמישה צירים:

האבחון על פי שיטת צירים זו בוטל במהדורה הנוכחית, DSM-5. במקומה נקבעת אבחנה על פי מידת החומרה והפגיעה התפקודית של ההפרעה.

שיטת הסיווג נועדה במקור לצורכי אבחון ומחקר, אך בהמשך החלה לשמש גם את חברות הביטוח.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הטוענים כי לספר כוח רב בכל הקשור בעצם הגדרת הנורמליות בחברה המערבית. תופעות שנמצאות בו, מוכרות לשם הכרה ביטוחית הן של חברות פרטיות והן של המדינה, התופעות המתוארות מאפשרות טיפול והתערבות (גם בכפייה) רפואית ולמעשה מהווה ספר זה תשתית להפעלת כוח על יחידים מתוך מטרה להבריא אותם. נקודת המבט הפילוסופית של הספר היא כי התופעות הפתולוגיות המצויות בו אינן היסטוריות אלא אובייקטיביות, וככאלה הן מצדיקות התערבות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Stuart A. Kirk, Herb Kutchins, The Selling of DSM: The Rhetoric of Science in Psychiatry, Aldine Transaction, 1992

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא DSM בוויקישיתוף
  • DSM, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.