Chikungunya
 | |
| פריחה כתוצאה מ-Chikungunya | |
| תחום |
מחלות זיהומיות  |
|---|---|
| גורם |
Chikungunya virus |
| תסמינים |
חום, כאב ראש, עייפות, דלקת הלחמית, כאבי מפרקים, כאבי שרירים, פריחה, בחילה, הפרעה נוירולוגית |
| טיפול |
נוגדי דלקת שאינם סטרואידים |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D065632 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
A92.0 |
| ICD-11 |
1D40 |
  | |
 פתוגן: Chikungunya virus
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| קבוצה: | קבוצה IV (נגיפי RNA חד-גדילי חיובי) |
| משפחה: | Togaviridae |
| סוג: | Alphavirus |
| מין: | Chikungunya virus |
Chikungunya (צ'יקונגוניה) היא מחלה נגיפית המועברת על ידי עקיצת יתושים, בעיקר הפעילים ביום ובין הערביים. המחלה לא נחשבת קטלנית אך היא מאוד לא נעימה. הנגיף נפוץ באזורים טרופים אך בעקבות התחממות כדור הארץ הנגיף יכול להתפרץ כמעט בכל מקום בעולם.
סימפטומים וטיפול תרופתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסימפטומים של המחלה דומים לקדחת דנגי. תקופת הדגירה של המחלה היא עד 12 ימים מרגע עקיצת היתוש ומלווה בחום גבוה עד 39 מעלות צלזיוס, חולשה, כאבי ראש, דלקת מפרקים, דימום נקודתי, פוטופוביה, פריחה ולפעמים גם דלקת בלחמיות העיניים ונדודי שינה.
החום לא יורד במשך כיומיים ואז צונח בפתאומיות. הסימפטומים האחרים נמשכים שבוע לערך. דלקת מפרקים עלולה לעבור רק לאחר שבועות עד חודשים.
דלקת עיניים ממושכת עלולה לגרום לדלקת הקשתית ולפגיעה ברשתית.
אין חיסון למחלה ועל כן משתמשים במדכאי דלקת שאינם סטרואידים כגון כלורקין, איבופן ועוד. אספירין אינו מומלץ לשימוש בגלל העלאת הסיכון לדימום.[1] מחקרים מעלים שככל שהחולה צעיר יותר כך גדלים סיכוייו להחלים מהר יותר. לדוגמה אדם בגיל צעיר עשוי להבריא תוך 5–15 ימים, אדם אחרי גיל 35 יחלים רק אחרי חודש עד חודש וחצי, ואילו החלמתו של קשיש עשויה לארוך מספר חודשים. בנוסף, עוצמת המחלה גדלה ככל שגילו של החולה גבוה יותר. מחקרים הראו כי לאישה בהיריון יש סיכוי גבוה להחלים מהמחלה מהר יחסית.
התפרצות המחלה באיטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2007 פרצה המגפה בעיירה קטנה בדרום איטליה קסטיליונה די צ'רוויה. תוך חודש אחד נדבקו יותר ממאה תושבי העיירה בעקבות הגעתו של יתוש הטיגריס האסייתי לאזור. המגפה גרמה לפאניקה ברחבי איטליה. היה ברור שמדובר במגפה אך לא היה ידוע איזה וממה היא נגרמה. רק לאחר שרוב החולים הבריאו גילו החוקרים שמדובר בנגיף צ'יקונגוניה. בספטמבר 2017 דווח על התפרצות נוספת שכללה כ-500 מקרים.
התפרצות המחלה באיטליה מסמלת עידן חדש שבו מחלות טרופיות עלולות להתפרץ באזורים לא טרופיים, בעקבות התחממות כדור הארץ המאפשרת ליתושים שמקורם באזור טרופי לחיות באזורים כמו אירופה וצפון אמריקה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנגיף התגלה לראשונה בשנת 1955 על ידי ו.ה.ר לומסדן ומריון רובינסון, בעקבות התפרצות בשנת 1952 בגבול בין טנזניה ומוזמביק. אותם חוקרים נתנו למחלה את שמה, הלקוח משפתו של שבט מקומי, ומשמעותו בשפת הקמקונדה "להיות נשלט", ביטוי לשיתוק והכאב האוחזים בחולים.
לנגיף פוטנציאל לשמש כנשק ביולוגי[2].
בנובמבר 2023, אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי את החיסון הראשון לשימוש בארצות הברית (אנ').[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Chikungunya, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Chikungunya—Fact sheet". European Centre for Disease Prevention and Control (ECDC). אורכב מ-המקור ב-2013-12-19. נבדק ב-2013-12-17.
- ^ Thiboutot MM, Kannan S, Kawalekar OU, Shedlock DJ, Khan AS, Sarangan G, Srikanth P, Weiner DB, Muthumani K.. (2010). Chikungunya: a potentially emerging epidemic?. PLOS Neglected Tropical Diseases. 4(4):e623. PMID 20436958
- ^ יעל פורמן, מחלות ללא גבולות: מהדורת יתושים, מכון דוידסון לחינוך מדעי, 13 בנובמבר, 2023
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.