CDMA

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוגמה לאות CDMA: למעלה אות הנתונים, באמצע האות המקודד, ולמטה תוצאת ה-XOR בין שני האותות הקודמים

Code Division Multiple Access או CDMA היא שיטה אחת ממשפחת השיטות לחלוקת יכולת שידור בין תחנות בתיאום מראש (DMA = Division Multiple Access), לצד השיטות FDMA ו- TDMA. בניגוד ל-TDMA (חלוקת יכולת שידור בין תחנות לפי זמן) ו-FDMA (חלוקת יכולת שידור בין תחנות לפי תדר) שיטה זו מאפשרת שליחה על כל רוחב הפס ובכך מונעת בזבוז משאבים. בשיטה זו כלל המשתמשים משדרים על אותו תדר באופן קבוע וההפרדה נעשית באמצעות קידוד על ידי סדרה אקראית של כל מכשיר.

השיטה נמצאת בשימוש בתקשורת סלולרית (ריבוב) בה ישנם ריבוי צדדים משדרים וריבוי צדדים קולטים.

רשתות CDMA נמצאות בשימוש נרחב בארצות הברית. בישראל, חברת פלאפון תקשורת הפעילה במשך שנים רשת סלולרית בשיטה זו, אם כי השימוש בה הולך ופוחת בהדרגה לטובת רשתות בטכנולוגיית UMTS ו-LTE שפלאפון הקימה, והיא סיימה את פעילות רשת ה-CDMA של החברה בסוף יוני 2017.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא CDMA בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.