BTR-152
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | נגמ"ש |
| מדינה מייצרת |
 ברית המועצות |
| יצרן |
זיל  |
| משתמשים עיקריים |
 מצרים סוריה פולין ישראל (שלל) |
| שנת ייצור | 1950 |
| תקופת השימוש |
24 במרץ 1950 – הווה (74 שנים) |
| דגם קודם | BTR-40 |
| דגם עוקב | BTR-60 |
| מערכה מרכזית | מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים. |
| יחידות שיוצרו | 15,000 |
| מידע טכני | |
| אורך | 6.55 מטר[1] |
| רוחב | 2.32 מטר |
| גובה | 2.04 מטר |
| משקל | 9.91 טון |
| מהירות | 75 קמ"ש |
| טווח פעולה | 650 ק"מ |
| מנוע | בנזין מסוג זיס 123 בעל 110 כ"ס |
| שריון | 4-14 מ"מ |
| צוות | 2 + 18 לוחמים |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | מקלע 7.62 מ"מ |
| חימוש משני | 2X מקלע 7.62 מ"מ |
  | |
ה-BTR-152 (מרוסית: Бронетранспортер-152, 'ברונטרנספורטר': מתורגם כרכב ממוגן 152) הוא נגמ"ש לא אמפיבי בעל הנעת 6X6 שיוצר בברית המועצות בין השנים 1950–1962 על ידי חברת הרכב זיל והתבסס על משאית הזיל-151 ובשלב מאוחר יותר על משאית הזיל-157.
פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמן מלחמת העולם השנייה סבלה ברית המועצות קושי טקטי ניכר כאשר לא שולבו נגמ"שים בעלי יכולת הנעה ומיגון לכוחות חי"ר יחד עם כוחות שריון בדומה לדוקטרינות של שאר צבאות התקופה.
החל משנת 1946 החלו לעלות הצעות פיתוח שונות לייצור רכב קרבי משוריין לניוד כוחות חי"ר בשדה הקרב מתעשיות הרכב בברית המועצות, כאשר שני הדגמים שעלו לשלב היצור וההטמעה בצבא האדום היו ה-BTR-40 של חברת גא"ז וה-BTR-152 של חברת זיל. הנגמ"ש התקבל לשירות בצבא ברית המועצות במרץ 1950, ראשית בתפקיד נגמ"ש ובהמשך פותחו דגמים ושיפורים נוספים ששימשו תפקידים מגוונים.
ה-BTR-152 היה הכלי הראשון שהתקבל בצבא האדום אך לא היה ללא בעיות משלו, הכלי אומנם התבסס על משאית הזיל 151 המוצלחת אך הוספו לו 5 טון משקל במיגון הכלי מה שהגביל את הניידות והעבירות של הכלי, בנוסף היעדר גג מעל תא הלוחמים הקטין את מיגון הלוחמים בכלי. לאורך שנות שירות ה-BTR-152 בוצעו בו שיפורים שהקיצוני ביותר היה דגם ה-BTR-152V שהתבסס על משאית הזיל 157 המשופרת.
שירות קרבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
נגמ"ש ה-BTR-152 שירת בצבא ברית המועצות החל מ-1950 עד שנות ה-70 המוקדמות, אז החליפו נגמ"ש ה-BTR-60 סופית בתפקיד נגמ"ש חי"ר (תהליך שהחל כבר ב-1959 אם כניסת ה-BTR-60 לשירות), אולם דגמיו השונים המשיכו לשרת עד שנות ה-90.
הנגמ"ש נמכר בעסקאות נשק למדינות רבות בעולם בעיקרן מדינות באפריקה, אסיה והמזרח התיכון, בנוסף למדינות הגוש הסובייטי. ה-BTR-152 שימש את צבא ברית המועצות בכל הפעולות הצבאיות שלו בתקופת שירותו ביניהם הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה (1968) והמרד ההונגרי (1956). מלבד העימותים של ברית המועצות, ה-BTR-152 שירת בעימותים שונים ברחבי העולם, ביניהם מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה בשירות צבאות ערב.
במהלך מלחמות ישראל, נפלו כ-1,000 כלים שלל בידי צה"ל ושירתו במספר נמוך את כוחות הביטחון בעיקר במשטרת ישראל וככלי נ"מ בעל מיתקון TCM-20 (אנ'), כמו גם מספר כלים שניתנו לכוחות צד"ל במהלך שהות צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון.
דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- BTR-152: דגם הבסיס המושתת על קווי היסוד של משאית הזיל-151. הדגם היה בעל גג פתוח, בעל שלוש דלתות, מקלע לקדמת הכלי (מעל תא הנהג) ושני מקלעים על דפנות הכלי. (1950)
- BTR-152A: דגם ששימש כנגמ"ש נ"מ, בעל מתקון מסוג ZPU לשניים או ארבעה מקלעי 14.5מ"מ. (1951)
- BTR-152B: דגם ששימש כדגם פיקוד לכוחות ארטילריה אשר הוספה לו מערכת לחץ אוויר לצמיגים. (1952)
- BTR-152C: דגם ששימש נגמ"ש קשר.
- BTR-152V: דגם שהתבסס על משאית הזיל-157. (1955)
- BTR-152D: דגם נ"מ בדומה ל-BTR-152A אך מבוסס על דגם ה-V החדש יותר. (1955)
- BTR-152I: דגם פיקוד לכוחות ארטילריה.
- BTR-152S: דגם ששימש כנגמ"ש קשר ופיקוד לכוחות חי"ר. תא הלחימה של הכלי היה מוגבה יותר וסגור ולכלי נוסף ציוד קשר ואנטנות.
- BTR-152V1: דגם שדרוג ל-BTR-152V, בעל אמצעי ראיית לילה, מנוף בקדמת הכלי ומערכת לחץ אוויר צמיגים. (1957)
- BTR-152K: הוספת גג ממוגן מעל תא הלוחמים בעל שלושה פתחי לחימה, משקל הכלי עלה ומספר הלוחמים ירד מ-18 ל-13. לדגם זה הייתה גם גרסת אמבולנס.
- BTR-152E: דגם נ"מ בדומה לדגם ה-A וה-D, המבוסס על דגם ה-BTR-152V1 המשודרג.
- BTR-152U: דגם נגמ"ש פיקוד בעל תא לוחמים מוגבה וסגור, הדגם הותאם לצוות פיקוד וקשר והוסף לו ציוד קשר ואנטנות.
- SPW-152: השם הניתן ל-BTR-152 בצבא גרמניה המזרחית, לדגם זה הייתה גם גרסת אמבולנס.
- SPW-152U: השם הניתן לדגם הפיקוד.
- TYPE-56: הגרסה הסינית ל-BTR-152 (חיקוי).
תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
BTR-152V צ'כוסלובקי -
BTR-152V2 -
דגם נגמ"ש חילוץ בצבעי צד"ל
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אודות ה-BTR-152 באתר 'אינציקלופדיית הטנקים'.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הנתונים מתייחסים לדגמים הראשונים מבוססי הזיל-151 (כל הדגמים עד ל-BTR-152V) כאשר המידות הן ללא מקלעים.
| רק"מ מדינות הגוש הסובייטי לאחר מלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
| טנקים | T-84 Oplot-M • T-90 • T-84 • T-80 • T-72 • IT-1 • T-64 • T-62 • PT-76 • T-55 • T-10 • ארמטה T-14 | |
| נגמ"שים | BTR-152 • BTR-94 • BPM-97 • BTR-90 • BTR-80 • BTR-70 • BTR-60 • BTR-40 • BTR-4 • BTR-3 • BTR-D • BTR-50 • MT-LB | |
| נגמ"שי לחימה | BMPT • BTR-T • BMD-3 • BMD-2 • BMD-1 • BMP-3 • BMP-2 • BMP-1 • T-15 ארמטה | |
| תותחים מתנייעים | 2S1 גווזדיקה • SO-152 • 2S4 טולפן • 2S5 גיאטסינט-S • 2S7 פיון • 2S9 נונה • 2S19 MSTA • 2S23 נונה-SVK • 2S25 Sprut-SD • 2S31 וונה • ASU-57 • ASU-85 • A-222 ברג | |
| ארטילריה רקטית | BM-14 • BM-21 גראד • BM-24 • BM-25 • BM-27 אוראגן • TOS-1 • BM-30 סמרץ' | |
| טילי קרקע-קרקע | 2K6 לונה • 9K52 לונה-M • OTR-21 טוצ'קה • OTR-23 אוקה • 9K720 איסקנדר • K-300P בסטיון-P | |
| רק"ם נ"מ | SA-22 • SA-19 • ZSU-23-4 • ZSU-57-2 • BTR-152A\D\E • BTR-40A | |
| מערכות קרקע-אוויר | SA-4 • SA-6 • SA-8 • SA-9 • SA-10 • SA-11 • SA-12 • SA-13 • SA-15 • SA-17 • SA-19 • SA-20 • SA-21 • SA-22 | |