B-2 ספיריט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
B-2 ספיריט
B-2 ספיריט טס מעל האוקיינוס השקט
B-2 ספיריט טס מעל האוקיינוס השקט
B-2 ספיריט טס מעל האוקיינוס השקט
מאפיינים כלליים
סוג מפציץ חמקן
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן נורת'רופ
נורת'רופ גראמן
טיסת בכורה 17 ביולי 1989
תקופת שירות אפריל 1997 – הווה (כ־27 שנים)
צוות 2 (יושבים זה לצד זה)
יחידות שיוצרו 21
משתמש ראשי חיל האוויר האמריקני (בלבד)
מחיר 737 מיליון דולר אמריקאי (במחירי 1997)
ממדים 
אורך 21 מטר (69 רגל)
גובה 5.18 מטר (17 רגל)
מוטת כנפיים 52.4 מטר (172 רגל)
שטח כנפיים 478 מ"ר (5,140 רג"ר)
משקל ריק 71.7 טון (158,000 ליברות)
משקל טעון 152.2 טון (336,500 ליברות)
משקל המראה מרבי 170.6 טון (376,000 ליברות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית 1,010 קמ"ש (630 מיל/שעה) בגובה 40,000 רגל
טווח טיסה מרבי 11,100 ק"מ (6,900 מייל)
סייג רום 15,240 מטר (50,000 רגל)
עומס כנף 329 ק"ג/מ"ר
דחף יחס דחף-משקל: 0.205
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חימוש 
טילים טילי שיוט
פצצות פצצות שימוש כללי אמריקניות מודרניות ('פצצות ברזל'), פצצות JDAM, נשק גרעיני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
ארבעה מנועי ג'נרל אלקטריק F118-GE-100 (מוסתרים בתוך הכנף)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תרשים

B-2 ספיריטאנגלית: B-2 Spirit) הוא מפציץ חמקן, מתוצרת חברת נורת'רופ האמריקאית. המטוס תוכנן במטרה להפציץ בעומק שטח האויב מבלי להתגלות על ידי מערכות מכ"ם, וצורתו המיוחדת נועדה לשרת מטרה זו. בנוסף, הוא מצויד במיטב מערכות הטכנולוגיה החמקנית המתקדמת של ארצות הברית. המטוס טס לראשונה ב-17 ביולי 1989.

זהו המטוס היקר ביותר שיוצר אי פעם. עלות הייצור הכוללת עמדה על 44.75 מיליארד דולר עד 2004. המחיר למטוס בודד בשנת 1997 היה 737 מיליון דולר, אך העלות הממוצעת למטוס ביחס לעלות הפרויקט כולו האמירה ל-929 מיליון דולר.

המפציץ מותאם לשאת חימוש מגוון: פצצות JDAM, פצצות ברזל, טילי שיוט ונשק גרעיני.

במהלך העשור השלישי של המאה ה-21 הוא יוחלף בהדרגה על ידי Northrop Grumman B-21 Raider.

מקור הפיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, יוצרו בארצות הברית שני מטוסי ניסוי בתצורת "כנף מעופפת" - הנורת'רופ YB-35 והנורת'רופ YB-49. לדגם הראשון היו שמונה מנועי בוכנה והדגם השני כבר השתמש במנועי סילון. המטוסים מעולם לא הגיעו לכשירות מבצעית או לייצור סדרתי - מנועי הסילון שנכנסו לשימוש באותו זמן הפכו את מנועי הבוכנה למיושנים, ושני אבות הטיפוס של הדגם הסילוני התרסקו - אך בטיסות הניסוי שנערכו הסתבר שהמכ"ם אינו מצליח לגלותם על אף שטסו מעליו. יותר מ-30 שנה לאחר מכן, השתמשו מתכנני ה-B-2 ברעיון הכנף המעופפת על-מנת להופכו לחמקן. המטוס פותח כמיזם שחור במשך שנים רבות בסודיות רבה.

היסטוריה מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלל מחירו הגבוה יוצרו רק 21 יחידות ולא 165 כפי שתוכנן במקור. למטוסים השונים הוענקו שמות לפי שמות מדינות בארצות הברית בשילוב כינוי הדגם ("ספיריט"), כגון "Spirit of Hawaii" או "Spirit of South Carolina". בימינו משרתים בחיל האוויר האמריקאי 20 מטוסי B-2 "ספיריט" לאחר שמטוס אחד ("Spirit of Kansas") התרסק בשנת 2008. מטוס אחר ("Spirit of Washington") נפגע משריפה וניזוק באורח קשה בשנת 2010, אך שוקם.

מטוסי B-2 השתתפו בהפצצות על עיראק (מלחמת המפרץ, מלחמת עיראק), בוסניה (שנות ה-90), סרביה (בזמן מלחמת קוסובו, 1999) ואפגניסטן (מלחמת אפגניסטן), וכן במלחמת האזרחים בלוב (2011).

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס ספג ביקורת מצד אישי ציבור וחברי קונגרס אמריקאיים, הואיל ולמרות מחירו הגבוה באופן חריג, עדיין קיימים בו ליקויי תכנון. לדוגמה, את המטוס מצפה שכבה של חומר סופג מכ"ם מיוחד שמטרתו להקטין את חתימת המכ"ם של המטוס. עם זאת, לאחר הייצור התברר כי חומר זה אינו עמיד לאורך זמן במים, ולכן, לאחר כל משימה של המטוס בה יורד גשם יש להעבירו טיפול מיוחד וארוך על-מנת לחדש את שכבת הצבע.

בנוסף, כל שריטה בגוף המטוס מחייבת טיפול מיוחד, מאחר שהיא מגדילה את חתימת המכ"ם של המטוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא B-2 ספיריט בוויקישיתוף