Airbnb

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Airbnb
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית (סימול ABNB)
בורסה נאסד"ק (ABNB) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים בריאן צ'סקי, ג'ו גביה, נתן בלשרצ'יק
תקופת הפעילות 2008–הווה (כ־16 שנים)
מיקום המטה רחוב בראנן 888, סן פרנסיסקו, קליפורניה
ענפי תעשייה תיירות מרפא, תעשיית התיירות, נסיעות עסקים עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות Increase 2.6 מיליארד דולר (2017)
רווח תפעולי Increase 450 מיליון דולר (2017)
רווח 1,893,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל בריאן צ'סקי עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 3,100 (2017)
 
http://www.airbnb.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Airbnb הוא אתר אינטרנט המתווך בין שוכרי יחידות נופש להשכרה או יחידות מגורים לטווח קצר לבין בעלים של יחידות כאלו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 עברו בריאן וג'ו לסן פרנסיסקו. ארגון המעצבים התעשייתיים של אמריקה ערך את כנס העיצוב השנתי באותו הזמן, וכל המלונות היו בתפוסה מלאה. השניים, שלא היו מסוגלים לשלם את שכר הדירה שלהם, הציעו חלק מהלופט כמגורים למבקרי הכנס.

השם המקורי של החברה היה Airbedandbreakfast.com, אבל הוא קוצר ל-airbnb.com במרץ 2009. באותו הזמן האתר החל להציע לא רק חדרים משותפים אלא גם דירות שלמות, בתים ונכסים אחרים להשכרה. ביוני 2010, המייסדים של האתר עדיין השתמשו בלופט שהם שכרו כמשרד. כדי לספק מקום לעובדים וללמוד איך המוצר שלו עובד, צ'סקי ויתר על חדר השינה שלו, וחי בדירות של השירות עד אשר החברה עברה למשרד הראשון שלה.

בשנת 2013 היו רשומות באתר כ-7,000 דירות להשכרה בישראל, ושנה קודם לכן הוזמנו דרך האתר כ-80 אלף לילות לינה לדירות אלו.[1] בעקבות המחירים הגבוהים של בתי המלון בישראל, Airbnb נחשבה לאופציה פולפולרית בקרב תיירים הבאים לישראל. לפי הסקר של משרד התיירות משנת 2019, 13% מהתיירים שנכנסו לישראל לנו בדירה שכורה. אם לוקחים תיירים שמטרת הביקור שלהם הייתה טיול ונופש כבר מגיעים לכ-22%[2]. שחלקם הגדול שכרו דירות דרך האתר. בתל אביב היו בשנת 2019 כ-13 אלף חדרים להשכרה דרך האתר. יותר ממספר חדרי המלון בעיר[3].

בחודש אפריל 2014, החברה גייסה 450 מיליון דולר לפי שווי חברה של עשרה מיליארד דולר[4].

במרץ 2015 הוערך שווי החברה בכ-20 מיליארד דולר.

ב-10 בדצמבר 2020 הונפקה החברה לפי שווי של יותר מ-100 מיליארד דולר, אחת ההנפקות הגדולות ב-2020. נכון לפברואר 2021 שווי החברה הוא כ-107 מיליארד דולר[5].

החרמת התנחלויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2018 הודיעה החברה כי תסיר מודעות של דירות בהתנחלויות מכיוון ש"ההתנחלויות עומדות במרכז הסכסוך הישראלי-פלסטיני". מועצת יש"ע מסרה בתגובה כי לחברה שמשכירה דירות בדיקטטורות ברחבי העולם אין זכות להחרים מדינה ריבונית כמו ישראל. בעקבות החרמת החברה על יהודה ושומרון, הודיע ראש עיריית בוורלי הילס ג'וליאן גולד, על החרמת החברה בשטחי העיר.[6] ב-17 בדצמבר 2018, לאחר פגישה של סגן נשיא החברה עם שר התיירות יריב לוין, הודיעה החברה על הקפאת ההחלטה וכי "הדיאלוג עם ישראל יימשך".[7] בעקבות תביעות פיצוי שהגיש נגד החברה ארגון שורת הדין בשם תריסר משפחות יהודיות אמריקאיות בעלות בתים להשכרה ביהודה ושומרון, בה נטען לאפליה דתית מטעם החברה, באפריל 2019 היא פרסמה כי "אנו מבינים את מורכבות הנושא, ולכן לפי תנאי ההסכם, Airbnb לא תקדם את כוונתה להסרת נכסים הממוקמים בגדה המערבית [...] כל הרווחים מהשכרת הנכסים הללו יועברו כתרומה לארגונים הפועלים ללא מטרות רווח לעזרה הומניטרית ברחבי העולם". החברה הוסיפה כי תיישם מדיניות דומה בדירות להשכרה הממוקמות בדרום אוסטיה ובאבחזיה.[8]

מאפיינים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שייחסו את הצלחתה של החברה ליכולת לבנות אמון בין המשכיר לשוכר. אמון זה נבנה על בסיס מנגנון הזדהות חזק הכולל מספר טלפון מאומת, מספר כרטיס אשראי, צילום של תעודה הכוללת תמונה שהונפקה על ידי גוף ממשלתי כלשהו, כמו למשל רישיון נהיגה או דרכון, וחברות ברשת חברתית.

מרכיב שני הן המלצות שכל חבר Airbnb יכול לכתוב על כל חבר אחר. מרכיב שלישי נשען על אמון מצטבר הנובע ממילוי חוות-דעת של שוכרים על משכירים ולהפך. למנגנון זה יש תרומה משמעותית, מכיוון שיכולים להשתתף בו רק שוכר-משכיר, לאחר שהשלימו עסקה ביניהם. מילוי חוות הדעת כולל גם מתן "כוכבים" על מספר פרמטרים אופייניים.

מרכיב רביעי היא שיטת התשלום. ככלל, השוכר משלם לאתר Airbnb ולא למשכיר. השוכר יכול לבטל את העסקה עד 24 שעות לפני הכניסה לדירה (עם או בלי קנס, לפי קביעת המשכיר). Airbnb משלמים למשכיר רק 24 שעות אחרי שהשוכר נכנס בפועל לדירה. מנגנון זה גורם לכך שלא נדרש, בשום שלב, עיסוק בכסף מזומן, והעסקאות הן תמיד דרך ישות עסקית גדולה ואיתנה ולא בין אנשים פרטיים.

מרכיב חמישי הוא ביטוח. אחרי כמה אירועים משמעותיים, נכון להיום (דצמבר 2013), החברה מבטחת את המשכיר הן מסיכוני שרפה/הצפה וכדומה והן מסיכוני ונדליזם של מתארחים.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות החברה זוכה לביקורת ברחבי העולם, בעיקר סביב העלמות מס ותרומתה לעליית מחירי הדיור ולג'נטריפיקציה.

בדיקה של רשות המסים בישראל בשנת 2016 העלתה כי 33% מהמשכירים לא דיווחו על הכנסותיהם כחוק.[9]

עיריות רבות בעולם פועלות על מנת להילחם בתופעה. למשל, מדינת ניו יורק החליטה להטיל קנסות על בעלי דירות המשכירים אותן לתיירים לתקופה שנופלת מ-30 יום. עיריית ברלין הטילה הגבלות נוקשות על השכרת דירות נופש ולטווח קצר. כך, למשל, משכירים שאינם אוחזים ברישיון מתאים לכך עלולים להיקנס ב־100 אלף יורו. כמו כן, עוד ב־2014 חוקקה עיריית ברלין חוק שאוסר על שימוש בשטחי מגורים עבור דירות נופש, אלא אם בעל הנכס מאכלס 50% לפחות משטח הדירה. הרשויות בברצלונה אסרו על השכרות מסוג זה והן משיתות קנסות של עשרות אלפי יורו על מי שמפר את החוק. בפריז הוחלט להגביר את הפיקוח - מי שישכיר את דירתו בעיר במסגרת אתרי השכרת דירות לטווח קצר כמו ,Airbnb צריך לרשום את הדירה בעירייה, וזאת בטרם יפרסם אותה באתרי שכירות לטווח קצר. בהולנד חל איסור להשכיר דירה לטווח קצר ליותר מ־60 ימים בשנה ובבריטניה חל איסור על השכרה העולה על 90 ימים בשנה. עיריית סן פרנסיסקו קבעה גם היא מספר תקנות חדשות בתחום, כמו הגבלת מספר הימים בשנה שניתן להשכיר דירה ודרישה לקבל אישור פורמלי מהרגולטור המקומי להשכרת דירה לטווח קצר. בהתאם לרגולציה החדשה בסן פרנסיסקו, אתר Airbnb ודומיו יוכלו לפרסם רק דירות שאושרו על ידי העירייה כמותרות להשכרה לטווח קצר ואשר עומדות בכל המגבלות של החקיקה החדשה. פרסום דירות שאינן עומדות בדרישות הרגולציה יגררו קנס כספי עבור כל יום בו הנכס מפורסם.[10][11][12]

בשנת 2023 בעקבות חקיקה שאושרה בעיריית ניו יורק המגבילה שכירות לטווח קצר, החברה תבעה את העירייה, מצד העירייה נטען כי החברה פוגעת בביטחון והקהילתיות של התושבים.[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Airbnb בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רינה רוזנברג, מנכ"ל רשת פתאל: "משכירי דירות לתיירים הם איום רציני על בתי המלון", באתר הארץ, 30 בספטמבר 2013
  2. ^ סקר תיירות לישראל לשנת 2019 (עמ' 55)
  3. ^ אתר למנויים בלבד גילי מלניצקי, "זה מתפשט כמו קורונה": תל אביב מעלה הילוך במלחמה נגד כרישי airbnb, באתר TheMarker‏, 12 בפברואר 2020
  4. ^ עומר כביר, דיווח: שירות השכרת החדרים Airbnb גייס 450 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2014
  5. ^ סטיבן ברטוני, למרות המגפה: כך צמחה Airbnb לשווי של 100 מיליארד דולר, באתר Forbes Israel, ‏2022-01-04
  6. ^ "מחיר החרם על יו"ש: בוורלי הילס מחרימה את Airbnb | ישראל היום". ישראל היום. נבדק ב-2018-11-25.
  7. ^ נעה לנדאו, חברת Airbnb הודיעה על הקפאת יישום ההחלטה שלא לפרסם דירות בהתנחלויות, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2018
  8. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏ברקע הבחירות: Airbnb לא תסיר נכסים הממוקמים בהתנחלויות, באתר גלובס, 10 באפריל 2019
  9. ^ אלה לוי-וינריב, ‏1 מכל 3 ישראלים המשכירים דירות ב-AIRBNB - מעלים מס, באתר גלובס, 28 ביוני 2016
  10. ^ אתר למנויים בלבד רינה רוזנברג קנדל, "Airbnb זה סיוט; התיירים הפכו חשובים יותר מהתושבים. שילכו לבתי מלון", באתר TheMarker‏, 2 באוקטובר 2017
  11. ^ שלומית צור, ‏מלונאים: "השכרת הדירות לתיירים - עידוד כלכלה שחורה", באתר גלובס, 25 בנובמבר 2013
  12. ^ אתר למנויים בלבד משה גלעד, Airbnb – כלכלה שיתופית או מלונאות עבריינית?, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2016
  13. ^ בעקבות חקיקה המגבילה שכירות לטווח קצר: Airbnb תובעת את עיריית ניו יורק, באתר כלכליסט, 5 ביוני 2023