AR-15

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארמלייט AR-15
מידע כללי
סוג רובה סער
נגזרות CAR15, רובה M16 על שלל דגמיו: M16A1, M16A2, M16A3, M16A4, רובה M4 קרבין ו-M4A1 פלאט-טופ, קולט קומנדו ורובה צלפים SR-25
תכנון יוג'ין סטונר וג'ים סאליבן ובוב פרימונט, 1956
מדינה מייצרת ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן ארמלייט ולאחר מכן קולט
מעצב יוג'ין סטונר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת השימוש 1958–הווה (כ־66 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות מלחמת וייטנאם
מידע טכני
קליבר
5.56x45 מ"מ נאט"ו (0.223 רמינגטון)
פעולה גז, בריח מסתובב
חירוק קנה 1:12
הזנה מחסנית
כוונות ברזל
אורך כולל 39 אינץ' (990 מילימטרים)
אורך קנה 20 אינץ' (510 מילימטרים)
משקל ריק כ-2.9 ק"ג
משקל מלא כ-3 ק"ג
קצב אש 700–900 כדורים לדקה
מהירות לוע 1,006 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי 500 יארד (460 מטרים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

AR-15אנגלית: ArmaLite AR-15) הוא רובה סער (רוס"ר) אמריקני בעל נצרה בוררת בקליבר 5.56 מ"מ. הרובה פותח על ידי חברת ארמלייט ויוצר על ידיה ועל ידי חברת קולט. רובה זה היה חדשני בתכנונו והשפיע רבות על עולם הנשק האמריקאי, ומאפייניו החדשניים נהפכו לתקן החדש בכל הנוגע לרובים אוטומטיים. השפעתו הגדולה ביותר היא היותו אב-הטיפוס האזרחי לרובה M16 הצבאי. רובה ה-M16 משמש כרובה השירות האישי של רוב חיילי הכוחות המזוינים של ארצות הברית מאז שנת 1964, כנשקם האישי של רוב חיילי צה"ל מאז שנות ה־90 של המאה ה־20 (לצד ה-M4A1 קרבין והתבור X-95 פלאט-טופ בחי"ר) ורובה השירות של צבאות רבים בעולם.

המאפיינים החדשניים של הרובה היו:

  • "Pistol Grip" - ידית אחיזה ליד בסגנון ידית אקדח, היורדת בזווית תלולה מלפני שמורת ההדק ומנותקת מהקת. ידית אחיזה החליפה את הידית המעוקלת שחיברה בין המתפסים לקת והייתה אופיינית לרובים רבים ובפרט לרובי ציד ורובי צלפים.
  • קת בגובה הקנה: תכונה המשפרת את הדיוק בירי אוטומטי, שכן הרתע הנוצר כתוצאה מהירי מועבר בקו ישר אל הקת בניגוד לקת הקלאסית הנמוכה יותר, דבר שגרם לרובה להסתובב סביב ציר האחיזה ולקנה "לקפוץ" למעלה.
  • כוונות ברזל מוגבהות כאשר הכוונת האחורית משמשת גם כידית נשיאה.
  • שימוש בקליבר חדש - 5.56x45 מ"מ נאט"ו (0.223 רמינגטון) במקום ה-7.62x51 מ"מ נאט"ו (0.308 וינצ'סטר) ששימש עד אז את רובי השירות של צבאות המערב. הקליבר החדש היה קטן יותר עם פחות אבק שרפה שחור, דבר שהקטין את הרתע בעת הירי והגביר את הדיוק בירי אוטומטי.
  • הרובה היה עשוי ממתכות ופלסטיק, ומעצה סינתטי החליף את המעצה הקלאסי שהיה עשוי מעץ.

ארמלייט ייצרה את הרובה עד 1959, אז מכרה את זכויות הייצור לחברת קולט בשל קשיים כלכליים, וזאת ייצרה אותו עד 1964. בשנות ה-60 של המאה ה-20 פותחה לרובה גרסת קרבין - CAR-15. החל מאמצע שנות ה-60 הוא הוחלף על ידי רובה ה-M16, בהתחלה בצבא ארצות הברית ואחר כך ברוב צבאות העולם. עם זאת, הוא נשאר בשימוש מוגבל בקרב אזרחים.

בזכות הצלחתו הגדולה, יצרני נשק רבים פיתחו ושיווקו רובים תואמי AR-15: חלקם רק בצורה הכללית (עם המעצה המודרני והחדשני) וחלקם עד לזהות ברמת החלקים והמכלול. רובים אלו קרויים "רובים בסגנון AR-15" רובי AR-15 ותואמיהם משווקים עד היום גם בשוק הנשק האזרחי בארצות הברית, אך עם מכלול המוגבל לפעולה חצי-אוטומטית בלבד, ללא אפשרות לביצוע ירי אוטומטי מלא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא AR-15 בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.