AK-12

AK-12
	הרובה AK-12
מידע כללי
סוג	רובה סער אוטומטי
נגזרות	AK-12 ; AK-12U ; PPK-12 ; SVK-12 ; RPK-12 ;
תכנון	שנת 2010
מדינה מייצרת	רוסיה
יצרן	קונצרן קלשניקוב ; ולדימיר ו. זלובין
מעצב	מיכאיל קלשניקוב
תקופת השימוש	2015–הווה (כ־9 שנים)
מידע טכני
קליבר	5.45×39 מ"מ
תחמושת	5.45x39mm ; 5.56x45mm NATO ; 6.5mm Grendel ; 7.62x39mm ; 7.62x51mm NATO ; 12 Gauge
חירוק קנה	415 מ"מ
הזנה	מחסנית של 30, 60 או 100 כדורים
אורך כולל	945 מ"מ
משקל ריק	3.3 ק"ג
קצב אש	600 כדורים לדקה (על מצב Burst) ; 1,000 כדורים לדקה (Full Auto)
מהירות לוע	900 מטרים לשנייה עם 5.45×39mm
טווח אפקטיבי	800 מטרים

AK-12 (בשם המקורי שלו - АК-200) הוא רובה רוסי שתוכנן במפעל לנשק קל בעיר איז'בסק על ידי צוות שבראשו עומד ולדימיר זלובין. הרובה תוכנן משנת 2010 עד שנת 2011 והוצג לראשונה בשנת 2012. הרובה הוא בעצם גרסה חדישה של ה-AK-47 שתוכנן ומיוצר באותו מפעל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח הנשק החדש בוצע ביוזמה מיוני 2011 בהנהגתו של המעצב הראשי של מפעל איז'מש באיז'בסק, ולדימיר זלובין על בסיס ההתפתחויות בעשר השנים הקודמות. בשנת 2011 הושלמה ההרכבה והחלה בדיקת אב הטיפוס הראשון של רובה הסער קלשניקוב מהדור החמישי בשם AK-12. הנשק הוצג לראשונה בינואר 2012. המדינה לא סיפקה תמיכה בפיתוח מקלע חדש בגלל מספרם המופרז של הקלשניקובים הישנים, שהיו במחסנים, בסך הכל יותר מ־17 מיליון.

ב-2 ביוני 2012, בסולנצ'ונגורסק, ערך המעצב הראשי של איז'מש, ולדימיר זלובין, מצגת של ה־AK-12 בפני קבוצת העבודה הבין-מחלקתית של הוועדה הצבאית-תעשייתית, שכללה נציגי משרד ההגנה, משרד הפנים ושירות הביטחון הפדרלי של רוסיה. על פי תוצאות מבחני הירי, חברי הוועדה ציינו כי המקלע מתנהג בצורה יציבה יותר בעת הירי מאשר במבחני הדורות הקודמים: רתיעה ונסיגה בעת ירי מתפרץ כמעט לא הורגשה.

בין 27 ביוני ל-1 ביולי 2012 בעיר ז'וקובסקי בשטח מתחם התחבורה והתערוכה "רוסיה" התקיים הפורום הבינלאומי השני "טכנולוגיות בהנדסת מכונות", שם תוכננה הצגתו הרשמית של AK-12.

בשנת 2012 הוצע המקלע לצבא במסגרת תערוכת רטניק במקום רובה ה־AK-107 שתוכנן בעבר למכרז. יחד עם זאת, מעצבי איז'בסק לא הספיקו ליצור גרסה בקוטר 7.62 × 39 ורובה סער AK103-3 בעיצוב ישן הוצג עבור מחסנית זו. כתוצאה ממבחנים שבוצעו התברר מיד שהמקלע החדש איבד משמעותית מאמינותו, כשהפסיד בשלב הראשון ממש למתחרה הראשי — רובה הקוברוב A-545. החוזה להמשך פיתוח הושלם עם מפעל דגטיארב והיה צורך להמשיך בפיתוח AK-12 באופן יזום.

בשנת 2014, במבחני מדינה ליעילות הרובה, למרות מספר שיפורים משמעותיים, ההיסטוריה חזרה על עצמה: רובי הסער A-545 ו־A-762, לאחר שינויים, הומלצו לייצור סדרתי ולניסויים צבאיים בעוד שהרובים AK-12 ו־AK103-3 נשלחו לעיבוד מחודש מכספי היזם. מפעל איז'מש עצמו עצמו אורגן מחדש כחלק מקונצרן קלשניקוב בשנת 2014 עם החלפת המנכ"ל והמנהלים האחרים. ההנהלה החדשה, לאחר שהעריכה את מספר "חבלי הילדות" באב-טיפוס וההבדל בטכנולוגיות הייצור, קיבלה החלטה בעלת רצון עז לנטוש את הפרויקט לטובת פיתוח רובה AK400 בהנהגתו של המעצב הראשי החדש סרגיי אורז'ומצב.

עם זאת, בספטמבר 2016, בפורום צבאי, הציג קונצרן קלשניקוב גרסה מעודכנת של AK-12, כמו גם את רובה הסער AK-15 עם 7.62 × 39 מ"מ ואת מקלע RPK-16 (בקוטר 5.45 × 39 מ"מ). לטענת היצרן, הליקויים תוקנו וגם יכולת הייצור הוגדלה משמעותית ועלות הייצור הופחתה. למעשה, במקום לתקן את האב-טיפוס שהוצג בעבר הוצע דוגמה לפיתוח רובים אוטומטיים. יחד עם זאת, בניגוד לפרויקט AK-400, ב־AK-12 החדש, כל החלק המכני של הנשק עוצב מחדש וכבר אינו דומה במראהו ל־AK-74M. המטרה העיקרית של העיצוב המחודש הייתה להגביר את הדיוק בכל מצבי הירי תוך שמירה על אמינות העבודה וייצורו.

בתחילת 2017 נמשכו בדיקות של ארבעה רובי סער ב"מכון המחקר המרכזי השלישי של משרד ההגנה" של הדגמים AK-12, AK-15, A-545 (6P67) ו- A-762 (6P68).

ב־29 בינואר 2018 אומץ ה־AK-12 על ידי כוחות היבשה, חיל הצנחנים והנחתים הרוסיים והחל ייצור סדרתי.

בדצמבר 2020 נקלט בשירות הכוחות המיוחדים של המודיעין הצבאי.