9K35 סטרלה-10

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
9K35 סטרלה-10
מערכת 9K35 סטרלה-10
מערכת 9K35 סטרלה-10
מידע כללי
סוג מודל נשק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מייצרת רוסיהרוסיה רוסיה
יצרן KB Tochmash, LOMO, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
משתמשים עיקריים הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שנת ייצור 1979
תקופת השימוש 1979–הווה (כ־45 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
דגם קודם 9K31 סטרלה-1
מערכה מרכזית מלחמת המפרץ
מידע טכני
אורך 6.6 מטר
רוחב 2.85 מטר
גובה 2.3 מטר (3.8 מטר בירי)
משקל 34 טון
מהירות 61.5 קמ"ש
טווח פעולה 500 ק"מ
מנוע דיזל YaMZ-238 V
בעל 240 כ"ס
צוות 3 מפעילים
מערכות נשק
סוגי תחמיש טילי 9M333 או 9M37
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
9M333 / 9M37
Gopher
Gopher
מידע בסיסי
קוד נאט"ו Gopher עריכת הנתון בוויקינתונים
ייעוד מודל נשק עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ ייצור ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן KB Tochmash, LOMO, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות ומבצעים מלחמת האזרחים בסוריה, מלחמת האזרחים באנגולה, Operation Desert Storm, מרד קבוצת וגנר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת השירות 1979–הווה (כ־45 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משתמשים הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פלטפורמת שיגור רק"מ
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע רקטי דלק מוצק
משקל 41 ק"ג
ממדים
אורך 2.19 מטר / 2.23 מטר
קוטר 120 מ"מ
ביצועים
מהירות 550 מטר לשנייה
טווח 5 ק"מ
גובה טיסה 3,500 מטר
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 3 ק"ג / 5 ק"ג
מרעום מגע וקרבה
הנחיה 9M37 - שני ערוצים: רדיו (AM מנוגד תמונה ו-FM א"א (IR))
9M333 - שלושה ערוצים (ניגוד תמונה, א"א ו-IRCCM)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

9K35 סטרלה-10רוסית: 9К35 Стрела-10 (חץ), נאט"ו: SA-13 Gopher ("חולד")), היא מערכת טילי קרקע-אוויר ניידת לטווח קצר נגד מטוסים מנמיכי טוס, שמשגרת טילים בהנחיה אופטית או הנחיית תת-אדום.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת היא דגם משופר של המערכת 9K31 סטרלה-1, (שכינויה בנאט"ו הוא SA-9 Gaskin), וביכולתה לשגר גם טילי סטרלה-1 מדגם 9M31M, בנוסף לטילים מסוג 9M37. בין הטילים האחרים שהמערכת משתמשת בהם ניתן למנות את הטילים מסוג 9K32 - "סטרלה-2" (SA-7 Grail), וכן הטילים מסוג 9K36 - "סטרלה-3" (SA-14 Gremlin).

פיתוח המערכת החל ב-24 ביולי 1969. ההחלטה על פיתוח מערכת חדשה שלא פועלת בכל תנאי מזג-האוויר התקבלה למרות פיתוחה במקביל של מערכת משולבת תותח/טיל הפועלת בכל תנאי מזג-האוויר, 9K22 טונגוסקה, וזאת בעיקר מסיבות כלכליות. כמו כן הדבר נראה כיתרון שתהיה מערכת בעלת תגובה מהירה וחסינות לחסימות תדרי רדיו גבוהות.

במקום להציב את המערכת על שלדה של רכב סיור משוריין כמו במקרה של ה-SA-9, ה-SA-13 מוצב על רכב MT-LB משופר, מעט ממוגן יותר ונייד יותר. בחלק מהגרסאות קיימת יכולת אמפיבית.

פיתוח המערכת נמשך לאורך השנים והתבטא בגרסאות שונות של המערכת בעלות שיפורים בתקשורת רדיו ובאינטגרציה טובה יותר עם מערך הנ"מ הסובייטי. כמו כן המערכות המשופרות הגיעו עם טילים משופרים ובספטמבר 2007 אף הוצגה מערכת על גבי BTR-60.

הגרסאות השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בדגם המקורי "9K35 "Strela-10 משתמשים בטילים מסוג 9M37.
  • בדגם "9K35M "Strela-10M משתמשים בטילים מסוג 9M37M.
  • בדגם "9K35M2 "Strela-10M2 משתמשים בטילים מסוג 9M37MD.
  • בדגם "9K35M3 "Strela-10M3 משתמשים בטילים מסוג 9M333.
  • בדגם "9K35M3K "Strela-10M3-K משתמשים ברק"מ מדגם BTR-60.
  • הדגם החדיש ביותר נקרא "9K35M4 "Strela-10M4.

תיאור המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-9K35 היא מערכת נ"מ בעלת הנחיה אלקטרו-אופטית, בעלת יכולת להשתמש במכ"ם לצורך רכישת מטרות וטווח. לחלק מהרכבים הוספו תת-מקלע PKT בחלק הקדמי להגנה מקומית של הצוות.

טילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הסטרלה-10 תוכננה במקור להשתמש בטילי 9M37 כנשק העיקרי שלה, אך מערכת השיגור שלה כוללת גם תמיכה לטילים ישנים יותר מדגם 9M31M של הסטרלה-1.

כל טיל מסוג 9M37 הוא באורך 2.2 מטר, שוקל 40 ק"ג ונושא ראש נפץ במשקל של 3.5 ק"ג. מהירותו המרבית של הטיל היא בסביבות 2 מאך, טווח היירוט הוא 5,000-500 מטר, וגובה היירוט הוא 3,500-10 מטר.

ארבעה טילים נמצאים על הצריח ב"קופסאות", מוכנים לשיגור, ושמונה טילים נוספים נמצאים בתוך הרכב למקרה הצורך. טעינת הטילים אורכת כשלוש דקות.

טיל ה-9M37 הוחלף במהרה על ידי טיל ה-9M37M המשופר מעט (מערכת טייס-אוטומטית חכמה יותר לטיל), וזה הוחלף לאחר מכן בטיל 9M333 הכולל בעל שיפורים משמעותיים:

  • רש"ק גדול יותר ובעל תכנון טוב יותר.
  • מרעום קרבה משופר בעל 8 קרני לייזר לשיפור פגיעה במטרות קטנות יותר כדוגמת טילי שיוט או מזל"טים.
  • מערכת הנחיה בעלת 3 ערוצים במקום 2.
  • מנוע משופר לשדרג את הביצועים למרות שהטיל ארוך וכבד יותר.

כל גרסאות הסטרלה-10 מותאמות לשימוש בכל סוגי הטילים השונים.

מערכות המכ"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכ"ם טיווח מסוג “Hat Box" המוצב על כל רכב שיגור.
  • מכ"ם גילוי מטרות מסוג "9S86 "Snap Shot (טווח מקסימלי: 10 ק"מ).
  • מכ"ם גילוי מטרות מסוג "Dog Ear" ("אוזן הכלב", טווח מקסימלי: 80 ק"מ).

פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת המפרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיראק היו מספר מערכות סטרלה-10 מבצעיות בתחילת המבצע לשחרור כווית, רובם אם לא כולם היו חלק ממערך ההגנה האווירית של המשמר הרפובליקני העיראקי.

במהלך המבצע, 27 מטוסים של הקואליציה נפגעו על ידי נ"מ עיראקי, מתוכם 14 מטוסים הופלו. לפחות 2 הפלות מיוחסות לסטרלה-10. שני המטוסים שהופלו היו מדגם A-10 ת'נדרבולט II.

קוסובו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמינים כי מטוס אחד או שניים מדגם A-10 נפגעו על ידי מערכות סטרלה-10 סרביות. שני המטוסים נחתו בשלום, שופצו וחזרו לשירות מלא.

הפלישה הרוסית לאוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני הצדדים, גם צבא רוסיה הפולש וגם צבא אוקראינה השתמשו במערכת הזו במהלך הפלישה. מספר לא ידוע של מערכות הושמדו על ידי שני הצדדים.

מפעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]