4Q120
4Q120 (נקראת גם pap4QLXXLevb; VH 46; Rahlfs 802; LDAB 3452) היא מגילה המכילה קטע מתרגום השבעים לספר ויקרא, שנמצאה סמוך לקומראן במערה מספר 4, ומוצגת כיום במוזיאון רוקפלר בירושלים.
ההיסטוריה של המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המגילה היא חלק ממגילות קומראן - הנקראות גם מגילות מדבר יהודה. אלו אוסף מגילות הנמצאו באזור מדבר יהודה, מערב ים המלח, החל משנות ה-40 של המאה ה-20.
המגילה נמצאה במערה מס. 4 הסמוכה לקומראן, ומתוארכת לתחילת המאה הראשונה לספירה, או סוף המאה הראשונה לפני הספירה.
לאחר חקירת המגילה ותיעודה, המגילה הועברה למוזיאון רוקפלר הנמצא בירושלים, ושם היא מוצגת.
תיאור כתב היד[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתב היד כתוב על פפירוס דק, כאשר הכתב נמצא על שני צידי הפפירוס. מדובר על 97 חלקי (פרגמנטים) פפירוס, שרק על 31 חלקים ממנו ניתן לפענח טקסט כלשהו. כתב היד מכיל חלקים של ספר ויקרא מפרק א פסוק יא, ועד פרק ה פסוק כה, הכתובים ביוונית, כלומר - המגילה כתובה כחלק מתרגום השבעים, תרגום התורה והתנ"ך ליוונית.
המגילה נמצאת במצב מאוד מקוטע, כאמור - 97 חלקי פפירוס. בנוסף לכך, בתוך הטקסט ישנם חללים המשמשים להפרדה בין מושגים ושאר חלוקות בתוך הטקסט, וישנו גם שימוש בסימן מיוחד (⌐) להפרדה בין פסקאות שונות בטקסט.
ΙΑΩ[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד המאפיינים הייחודיים של הטקסט במגילת 4Q120 הוא ההופעה של האותיות ΙΑΩ במקום שם י-ה-ו-ה, אחד משמותיו של אלוהים. אלו הופעות כמעט יחידות של התחליף הנ"ל לשם העברי, כאשר במגילות אחרות מופיעים שמות כגון: "κύριος", כתיבת השם בעברית או אפילו כתיבת ארבע נקודות - " .... " במקום שם האלוקים.
עמנואל טוב טוען שהחלפת שם י-ה-ו-ה ב-ΙΑΩ היא מוקדמת יותר מכינויים כתובים אחרים לאלוקים, ושכינוי זה הוא הוכחה לכך ש"הפפירוס מייצג גרסה מוקדמת של הכתוב היווני" בניגוד לטקסט של כתבי היד הראשיים והמוכרים יותר[1].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Skehan, Patrick W. (1957). The Qumran Manuscripts and Textual Criticism,: Volume du congrès, Strasbourg 1956. Supplements to Vetus Testamentum 4. Leiden: Brill Publishers. pp. 148–160.
- Ulrich, Eugene (1992). 120. pap4QLXXLeviticusb in: Discoveries in the Judean Desert: IX. Qumran Cave 4. IV. Oxford: Clarendon Press. pp. 167–186. ISBN 0-19-826328-7.
- Ulrich, Eugene (1992). "The Septuagint Manuscripts from Qumran: A Reappraisal of Their Value". Septuagint, Scrolls, and Cognate Writings. By George J. Brooke; Barnabas Lindars. 33. Atlanta: Scholars Press. pp. 49–80.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תצלומים נוספים של המגילה 4Q120 באתר הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Sabine Bieberstein; Kornélia Buday; Ursula Rapp (2006). Brücken Bauen in Einem Vielgestaltigen Europa. Jahrbuch der Europäischen Gesellschaft für Theologische Forschung von Frauen: European Society of Women in Theological Research, Jahrbuch der Europäischen Gesellschaft für die Theologische Forschung von Frauen, European Society of Women in Theological Research, Journal of the European Society of Women in Theological Research. Vol. 14. Peeters Publishers. p. 60. ISBN 9042918950.
