1948 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1948.
אסטרונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
16 בפברואר – ג'ררד קאיפר מגלה את מירנדה, הירח הפנימי ביותר מבין ירחיו העיקריים של אורנוס
ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 7 באוגוסט – איסור על הוראה ומחקר של חוקי התורשה של מנדל בברית המועצות אשר מקדמת את התורה הלא מבוססת והשגויה של טרופים ליסנקו באשר להורשת תכונות נרכשות
- 5 באוקטובר – בכינוס בפונטנבלו הוחלט על הקמת האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN)
- 20 בנובמבר – גילוי מחדש של עוף הטאקאהה, שנחשב זן שנכחד במשך 50 שנה אולם לאחר חיפוש שתוכנן בקפידה התגלה מחדש על ידי ג'פרי אורבל ליד אגם טה אנאו באי הדרומי של ניו זילנד
טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקליט אריך-נֶגֶן
חקר החלל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בארצות הברית בוצעו 13 שיגורים של טיל V-2 לטיסה תת-מסלולית.
- 17 בספטמבר – בברית המועצות בוצע שיגור ראשון של טיל R-1 לטיסה תת-מסלולית. בהמשך בוצעו עוד 7 שיגורים.
- הרמן בונדי, תומאס גולד ופרד הויל מציגים את מודל המצב היציב המהווה מודל מתחרה למפץ הגדול
- ג'ורג' גאמוב מנבא את קיומה של קרינת הרקע הקוסמית
מדעי המחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נורברט וינר מפרסם את ספרו "קיברנטיקה" (Cybernetics or Control and Communication in the Animal and the Machine)
- קלוד שאנון, אבי תורת האינפורמציה, מפרסם מאמר "תאוריה מתמטית של התקשורת"
- 21 ביולי – הפעלת המכונה הניסיונית קטנת המידות של מנצ'סטר, מחשב ראשון ששומר תוכנה ונתונים בזיכרון גישה אקראית.
מדעי כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 5 באוקטובר – הקמת IUCN.
- 3 בנובמבר – צלילה ראשונה של בתיסקף.
פיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביסוס האלקטרודינמיקה הקוונטית על ידי ריצ'רד פיינמן, ג'וליאן שווינגר, שינאיצ'ירו טומונאגה ופרימן דייסון
- פיתוח הרעיון של אינטגרלי מסלול על ידי ריצ'רד פיינמן, אמצעי להבנה של מכניקת הקוונטים
- הנדריק קזימיר מנבא את קיומו של אפקט קזימיר, משיכה בין שני מוליכים אף שאינם טעונים במטען חשמלי
- כנס סולווה ה-8 - חלקיקים אלמנטריים
רפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 7 באפריל – נוסד ארגון הבריאות העולמי
- 5 ביולי – שירות הבריאות הלאומי (NHS), ארגון המספק טיפול רפואי אוניברסלי ללא תשלום, מתחיל לפעול בממלכה המאוחדת
- ברנארד ברודי וג'וליוס אקסלרוד מסבירים את מנגנון הפעולה של פרצטמול כחומר משכך כאבים יעיל וללא תופעות לואי.
- הפסיכולוג ברטרם פורר מדגים את אפקט פורר, הנטייה של אדם לקבל תאורי אישיות חיוביים כלליים המתייחסים כביכול אליו באופן אישי
- דוח קינסי, "התנהגות מינית בזכר האדם" יוצא לאור בארצות הברית
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה – פטריק בלקט, בריטניה, על קידום שיטת תא הערפל של וילסון, ועל התגליות שנעשו בעזרתו בתחום של פיזיקה גרעינית וקרינה קוסמית
- פרס נובל לכימיה – ארנה וילהלם קאורין טיסליוס, על מחקרו בתחום האלקטרופורזה ואנליזת ספיחה
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה – פאול הרמן מילר, שווייץ, על גילוי יעילות הדי די טי כחומר הדברה.
נולדו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 28 בינואר שמעון אוּלמן, מדען מחשב ישראלי, חתן פרס ישראל (2015). מחקרו מתמקד בראייה באדם ובמכונה, ומשלב בין חקר המוח למדעי המחשב וליישומים תעשייתיים
- 30 בינואר – אקירה יושינו, כימאי יפני, חתן פרס נובל לכימיה (2019), על פיתוח סוללת יוני ליתיום
- 12 בפברואר – ריימונד קורצווייל, ממציא, עתידן וסופר אמריקאי יהודי, חלוץ בתחומי זיהוי תווים אופטי (OCR), זיהוי קול ונושאים אחרים הקשורים לבינה מלאכותית
- 28 בפברואר – סטיבן צ'ו, פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1997 על פיתוח שיטות לקירור ולכידת אטומים בעזרת קרני לייזר, כיהן כמזכיר האנרגיה של ארצות הברית בשנים 2009–2013
- 2 במרץ – אנדריי לינדֶה, פיזיקאי וקוסמולוג אמריקאי (סובייטי בעברו) ממוצא יהודי, התמחה בפיזיקת חלקיקים ובקוסמולוגיה
- 9 במרץ – לסלו לובאס, מתמטיקאי הונגרי הידוע בעיקר בזכות עבודותיו בקומבינטוריקה, חתן פרס וולף לשנת 1999 ופרס גדל לשנת 2001
- 30 באפריל – רוברט טרג'אן, מדען מחשב אמריקאי עוסק בתורת הגרפים, באלגוריתמים ובמבני נתונים, חתן פרס טיורינג לשנת 1986
- 22 במאי – דייוויד לוי, אסטרונום יהודי-קנדי, מגלה אסטרואידים ושביטים רבים, פעיל בהנגשת האסטרונומיה והמדע לציבור
- 28 ביוני – קנת' אלן ריבט, מתמטיקאי אמריקאי, עוסק בגאומטריה אלגברית ותורת המספרים האלגברית, לזכותו נזקפת סלילת הדרך אל הוכחתו של אנדרו ויילס למשפט האחרון של פרמה
- 14 ביולי – קן מילר, הוא ביולוג תא וביולוג מולקולרי אמריקני, תחום מחקרו העיקרי הוא המבנה והתפקוד של קרום התא
- 7 באוגוסט – ג'יימס אליסון, אימונולוג אמריקני, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2018 על תרמתו לגילויים בתחום הטיפול בסרטן באמצעות אימונותרפיה
- 10 בספטמבר – צ'ארלס סימוני, מהנדס תוכנה אמריקאי ממוצא הונגרי
- 5 בנובמבר – ויליאם פיליפס, פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1997 על פיתוח שיטות לקירור ולכידת אטומים בעזרת קרני לייזר
- 26 בנובמבר – אליזבת בלקברן, ביולוגית אמריקאית ילידת אוסטרליה, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2009, על חלקה במחקר על הטלומר, אזור הקצה של הכרומוזומים ביצורים איקריוטיים
- 12 בדצמבר – אליהו רִיפְּס, מתמטיקאי ישראלי, ידוע בזכות מחקריו בתורת החבורות הגאומטרית ובשל עבודתו על הצופן התנ"כי
- 30 בדצמבר – רנדי שקמן, ביולוג יהודי אמריקאי, חוקר ביולוגיה של התא, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2013) על חלקו בגילוי המנגנון השולט על תנועת הבועיות, כלי מרכזי להעברת חומרים בתאי הגוף
- 1948 – משה אורן, ביוכימאי ישראלי, עוסק בחקר מחלת הסרטן, חתן פרס ישראל לשנת 2008
נפטרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 20 בינואר – ארנְסט הרצפלד, ארכאולוג גרמני ממוצא יהודי, מומחה לתולדות איראן (נולד ב-1879)
- 30 בינואר – אורוויל רייט, מחלוצי התעופה (נולד ב-1871)
- 12 במרץ – אנטואן לקרואה, מינרלוג וגאולוג צרפתי (נולד ב-1863)
- 10 ביוני – גוסטב גימזה, כימאי ובקטריולוג גרמני, זכור בעיקר בעקבות פיתוח תמיסת הצבע המכונה צביעת גימזה, המשמשת לצביעת תאי דם ומאפשרת אבחון היסטופתולוגי וציטוגנטי (נולד ב-1867)
- 17 בספטמבר – רות בנדיקט, אנתרופולוגית אמריקנית, (נולדה ב-1887)
- 9 באוקטובר – ג'וזף ודרברן, מתמטיקאי סקוטי מן החוקרים המובילים בדורו באלגברה מודרנית, (נולד ב-1882)
- 11 באוקטובר – אנדרי בלוך, מתמטיקאי צרפתי שעסק באנליזה מרוכבת (נולד ב-1893)
- 24 באוקטובר – צ'ארלס מורלי וניון (נולד ב-1878) היה פרוטוזואולוג (פרוטיסטולוג) ומומחה אנגלי לרפואה טרופית
- 8 בדצמבר – קרל ואצינגר, ארכאולוג גרמני, חוקר ארץ ישראל ובמיוחד בתי כנסת בגליל (נולד ב-1877)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנים במדע - המאה ה-20 | |
|---|---|
|
