1926 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1926.
ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ולדימיר ורנדסקי, חוקר טבע רוסי, פיתח את המושג ביוספרה על ידי פרסום ספר באותו שם
- פרסום הספר The Origin of Birds על ידי גרהרד היילמן (Gerhard Heilmann)
- ג'יימס בטשלר סאמנר, כימאי אמריקאי, שבודד וחקר אנזימים הוכיח שאוראז, האנזים המפרק שתנן לפחמן דו-חמצני ואמוניה הוא חלבון.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חקר ארקטיקה באמצעות ספינת האוויר "נורגה", במשלחת השתתפו רואלד אמונדסן, אומברטו נובילה, ולינקולן אלזוורת'
טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1 ביולי – פתיחת התנועה בגשר פרנקלין, גשר תלוי מעל נהר הדלאוור המחבר את פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה עם קמדן, ניו ג'רזי
- 23 ביולי – חברת הסרטים FOX קונה ומוציאה פטנט על מערכת הקול "מוביטון" להקלטת קול לתוך סרט קולנוע
- פברואר – תיאור ראשון של אנטנת יאגי, אנטנה כיוונית לשידור ולקליטה של גלים אלקטרומגנטיים על ידי שינטרו אודה והיטצוגו יאגי מיפן
- 23 בנובמבר – מהנדס נורווגי בשם אריק רוטהיים מקבל פטנט על תרסיס
- המהנדס והממציא האירי הארי פרגוסון מקבל פטנט בבריטניה על טרקטור משולב מחרשה
תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוברט גודרד - 9 במאי – ריצ'רד בירד עבר מעל הקוטב הצפוני במטוס
- 11 במאי – רואלד אמונדסן עבר מעל הקוטב הצפוני בספינת אוויר
- 17 בנובמבר – שיא מהירות חדש - 417 קמ"ש
כימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ואלדו סימון (Waldo Semon) מחברת גודריץ' (Goodrich Corporation) פיתח שיטה להגמשת פוליוויניל כלוריד על ידי ערבובו עם תוספים שונים, בכך הפך את החומר לנוח לעיבוד ולכן בעל פוטנציאל כלכלי
- לראשונה מתבצעת סינתזה של פנציקלידין, סם דיסוציאטיבי והלוצינוגני
פיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
- ארווין שרדינגר מפרסם את משוואת שרדינגר, משוואת התנועה היסודית של מערכות קוונטיות המתארת כיצד מצב קוונטי של מערכת פיזיקלית משתנה לאורך הזמן
- פרסום משוואת קליין-גורדון המשמשת לתיאור של חלקיק קוונטי יחסותי חסר ספין, והיא מעין הכללה יחסותית של משוואת שרדינגר
- ניסוח התפלגות פרמי-דיראק, פונקציית התפלגות סטטיסטית בעזרתה ניתן לתאר תכונות של חלקיקים פרמיונים זהים חסרי אינטראקציה
- גילברט ניוטון לואיס משתמש לראשונה במונח פוטון לציון היחידה הקטנה ביותר שלאנרגיית קרינה
רפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פיתוח חיסון נגד שעלת.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס נובל:
- פרס נובל לפיזיקה - ז'אן-בטיסט פרן, על עבודתו על המבנה הבלתי רציף של החומר, ובייחוד על גילוי שיווי המשקל המשקעי
- פרס נובל לכימיה - תאודור סוודברג, על עבודתו במערכות מפוזרות (קולואידים)
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - יוהנס אנדראס גריב פיביגר, מחקר על הנמטודה Spiroptera carcinoma ויצירת סרטן בחיות
נולדו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 29 בינואר – עבדוס סלאם, פיזיקאי פקיסטני, חתן פרס נובל לפיזיקה על תרומתו לתאוריה שמאחדת את הכוח האלקטרומגנטי והכוח הגרעיני החלש (נפטר ב-1996)
- 27 בפברואר – דייוויד הובל, ביולוג אמריקני, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על חלקו בחקר התפתחות מערכת הראייה והמנגנון הנוירופיזיולוגי לבניית תמונה במוח (נפטר ב-2013)
- 3 באפריל – וירג'יל גריסום, אסטרונאוט בתוכנית מרקורי, תוכנית ג'מיני ותוכנית אפולו (נפטר ב-1967)
- 1 במאי – פטר לקס (Peter Lax), מתמטיקאי הונגרי-אמריקאי, עסק במערכות אינטגרביליות, הידרודינמיקה, גלי הלם, פיזיקה של סוליטונים, ושימוש ביכולות מחשוב מתקדמות לפתרון בעיות מדעיות מורכבות (Computational science) חתן פרס אבל
- 30 ביוני – פול ברג, ביוכימאי יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה על מחקריו המהותיים בתחום הביוכימיה של חומצות גרעין, במיוחד בהקשר של DNA רקומביננטי
- 9 ביולי – בן מוטלסון, פיזיקאי אמריקאי-דני יהודי שעסק בפיזיקה גרעינית, חתן פרס נובל לפיזיקה על מחקריו בנושא הגאומטריה הלא-כדורית של גרעין האטום
- 16 ביולי – אירווין רוז, ביולוג יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה על חלקו בגילוי תהליך פירוק חלבונים (פרוטאוליזה) בתא בעזרת אוביקוויטין (נפטר ב-2015)
- 31 ביולי – הילרי פטנאם, פילוסוף יהודי-אמריקאי, תרם תרומות חשובות בתחום הבעיה הפסיכופיזית, פילוסופיה של הלשון ופילוסופיה של המדע (נפטר ב-2016)
- 11 באוגוסט – אהרון קלוג, כימאי וביופיזיקאי יהודי בריטי, חתן פרס נובל לכימיה על פיתוח מיקרוסקופ האלקטרונים הקריסטלוגרפי
- 26 באוגוסט – קליפורד גירץ, אנתרופולוג אמריקאי רב השפעה, ממייסדי ומובילי האנתרופולוגיה הסמלית (נפטר ב-2006)
- 15 בספטמבר – ז'אן-פייר סר, מתמטיקאי צרפתי, עסק בטופולוגיה אלגברית, גאומטריה אלגברית ותורת המספרים האלגברית, זכה במדליית פילדס, ובפרס אבל
- 19 בספטמבר – מסטושי קושיבה, פיזיקאי יפני, חתן פרס נובל לפיזיקה על תרומה חלוצית באסטרופיזיקה ובמיוחד על גילוי נייטרינואים קוסמיים (נפטר ב-2020)
- 21 בספטמבר – דונלד גְלֶיְיזֶר, פיזיקאי יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה על בניית תא הבועות, גלאי חלקיקים טעונים המשמש בניסוים של פיזיקת חלקיקים (נפטר ב־2013)
- 24 בנובמבר – צונג-דאו לי, פיזיקאי אמריקאי יליד סין, חתן פרס נובל לפיזיקה על חלקו בעבודה בנושא אי שימור הזוגיות (parity conservation) של הכוח הגרעיני החלש
- 9 בדצמבר - הנרי קנדול (Henry Way Kendall), פיזיקאי אמריקאי, עסק בפיזיקת חלקיקים, חתן פרס נובל לפיזיקה על חלקו במחקר חלוצי שהדגים את המבנה הפנימי של הפרוטון (נפטר ב-1999)
נפטרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 20 בפברואר – רוברט פירי, מגלה ארצות אמריקאי (נולד ב-1856)
- 21 בפברואר – האיקה קמרלינג אונס, פיזיקאי הולנדי, חתן פרס נובל לפיזיקה על מחקרו תכונות החומר בטמפרטורות קרובות לאפס המוחלט, הדגים וטבע את המונח מוליכות-על (נולד ב-1853)
- 11 באפריל - לותר ברבנק, בוטניקאי אמריקאי, מחלוצי האגרונומיה (נולד ב-1849)
- 26 במאי – פרנק נלסון קול, מתמטיקאי אמריקני (נולד ב-1861)
- 14 ביוני – מקס ובר, סוציולוג (נולד ב-1864)
- 31 באוגוסט – וילהלם וונדט, פסיכולוג ופיזיולוג גרמני (נולד ב-1832)
- 7 באוקטובר – אמיל קרפלין, פסיכיאטר גרמני, תרם לפסיכיאטריה המדעית המודרנית, היה שותף לגילוי מחלת אלצהיימר (נולד ב-1856)
- 26 בנובמבר – ג'ון בראונינג ממציא ומפתח כלי ירייה אמריקאי, מפתח נשק אוטומטי וחצי-אוטומטי, סוגי תחמושת וכדורים, מנגנוני פעולה של כלי ירייה ונשק קל (נולד ב- 1855)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנים במדע - המאה ה-20 | |
|---|---|
|
