‎...‎And Justice for All

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
‎...And Justice for All
אלבום אולפן מאת מטאליקה
יצא לאור 25 באוגוסט 1988
הוקלט ינואר - מאי 1988
מקום הקלטה 17 Hertz Studio עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ת'ראש מטאל, פרוגרסיב מטאל
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 65:35
חברת תקליטים אלקטרה
הפקה מטאליקה, פלמינג ראסמסן
כרונולוגיית אלבומים של מטאליקה
Master of Puppets
(1986)
‎...And Justice for All
(1988)
Metallica
(1991)
סינגלים מ-‎...And Justice for All
  1. "Harvester of Sorrow"
    תאריך יציאה: 28 באוגוסט 1988
  2. "Eye of the Beholder"
    תאריך יציאה: 30 באוקטובר 1988
  3. "One"
    תאריך יציאה: 10 בינואר 1989
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

‎...And Justice for All (בתרגום חופשי: ...וצדק לכל) הוא אלבום האולפן הרביעי של להקת המטאל מטאליקה. האלבום יצא לאור בשנת 1988.שם האלבום נלקח מהמשפט האחרון בשבועת האמונים האמריקאית(אנ').

אלבום זה הוא הראשון שהוקלט ללא הבסיסט קליף ברטון, שנהרג בשנת 1986 בעקבות התהפכות אוטובוס הלהקה, בעת ששהתה בשוודיה במסגרת סיבוב הופעות. במקומו צורף ללהקה הבסיסט ג'ייסון ניוסטד, שנבחר בקפידה על ידי חברי הלהקה לאחר מבחנים רבים, והשתתף בהקלטת האלבום.

את המילים לשיר To Live Is to Die, כתב קליף ברטון לפני מותו, וסולן הלהקה, ג'יימס הטפילד, החליט להוסיף את השיר לאלבום לזכרו של ברטון.

ניתוח מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

...And Justice for All הוא האלבום המורכב ביותר מבחינת הביצועים האינסטרומנטליים ונעשה בו שימוש בטכניקה של הקלטות כפולות (למשל התופים ב-Dyers Eve) מה שגרם לכך ששירים אחדים לא בוצעו מעולם או לעיתים נדירות בהופעות חיות. באלבום זה, לעומת אלבום קודמים, העוצמה של גיטרת הבאס הונמכה משמעותית במיקס, מה שגורם לצליל להשמע אטום ולא עוצמתי כמו באלבומים הקודמים. ג'ייסון ניוסטד טען כי פעולה זו נעשתה כחלק מה"זובור" ששאר חברי הלהקה עשו לו באותה התקופה, אך גם הטפילד וגם אולריך טענו שלא היו מרוצים במיוחד מאיכות ההפקה של האלבום.

ליריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסטים של השירים, בדומה למנגינה, הם קודרים ורציניים ועוסקים בשחיתות פוליטית ובהפרות זכויות אדם.

שיר הנושא של האלבום הוא אחד השירים הארוכים ביותר של מטאליקה (יחד עם To Live Is To Die מאותו אלבום, The Outlaw Torn מ-Load ו-Suicide & Redemption מ-Death Magnetic) אשר מגיע כמעט ל-10 דקות. השיר מדבר על כך שאין צדק בעולם, כיוון שהכסף הוא השולט בו. בשל מורכבותו הטכנית של השיר, המעיטה הלהקה לנגן את השיר בהופעות חיות. קירק האמט, גיטרה מובילה, טען שתוך כדי סיבוב ההופעות העוקב אחר האלבום, גילו חברי הלהקה כי האורך והמורכבות הטכנית של השירים בעייתית. אחרי אחד הביצועים של השיר "...And Justice For All" בהופעה חיה ב-1989, ירדה הלהקה אל מאחורי הקלעים, ושם אמר אחד מהם "We will never play this fucking song again!" ("לעולם לא נחזור לנגן את השיר המזוין הזה שוב"). למרות "הבטחה" נחרצת זו השיר נוגן שוב ב-2007 בהופעה בליסבון.

היצירה המפורסמת ביותר באלבום היא One ("אחד"), אשר מתחילה בתיפוף מהיר הנשמע כיריות. זוהי יצירה שברוב חלקיה היא איטית, מלודית ומלאת רגש, המתארת את ייסורי הגיהנום אשר עובר הדובר, נכה מלחמה אשר איבד את כל חושיו במלחמה. הוא מספר כיצד הוא שוכב על המיטה בבית-החולים מבלי לראות או לשמוע דבר, כל רצונו הוא למות, אך אפילו את זה הוא לא יכול לבקש, כיוון שאינו יכול לדבר. בסוף היצירה הוא זועק בלבו לאלוהים שיעזור לו ויושיע אותו מייסוריו על ידי המתה. תוכנה של היצירה מבוסס על הספר "ג'וני שב משדה הקרב" מאת דלטון טרמבו, המספר על חייל שהפך לנכה במלחמת העולם הראשונה. קטעים מתוך הסרט שנוצר כעיבוד לספר שולבו בקליפ לשיר והלהקה אף רכשה את הבעלות על הסרט, כדי למנוע תביעות זכויות יוצרים. הסולו לקראת סוף השיר הוא אחד הסולואים המהירים והטכניים ביותר של מטאליקה, והוא מנוגן בחלקו בטכניקת Tapping (מנוגנת על ידי הקשה על המיתרים במהירות באמצעות שתי הידיים).

להלן קטע מהיצירה:

Darkness חשיכה
Imprisoning me כולאת אותי
All that I see כל שאני רואה
Absolute horror אימה מוחלטת
I cannot live איני יכול לחיות
I cannot die איני יכול למות
trapped in myself לכוד בתוך עצמי
Body my holding cell גופי הוא הכלא שלי

שתי יצירות בולטות נוספות מתוך האלבום הן היצירה האינסטרומנטלית To Live is To Die ("לחיות זה למות") ו-Dyers Eve, אשר באות ברצף בזו אחרי זו ומגיעים ביחד ל-15 דקות בדיוק. זו גם היצירה האחרונה אשר ברטון השתתף בהלחנתה והיא הוקדשה לזכרו. היצירה מתחילה בפריטה עדינה ומלאת רגש על גיטרה אקוסטית, אשר נקטעת בהדרגה על ידי תיפוף אגרסיבי של אולריך והגיטרה האקוסטית מתחלפת בחשמלית. שיאה של היצירה הוא בסולו מלודי, עדין ומלא רגש של גיטרה חשמלית, ללא ליווי שאר הכלים. לקראת הסוף מופיע קטע מילולי פילוסופי, אשר נכתב על ידי ברטון ומוקרא על ידי הטפילד בנימה של קריינות. בסוף היצירה, הגיטרות החשמליות והתופים נקטעים בהדרגה על ידי אותו קטע אקוסטי אשר הופיע בהתחלה. קטע זה שוב נקטע, אך הפעם בבת אחת, על ידי הפתיחה של השיר הבא, Dyers Eve, שהוא אחד השירים המהירים והטכניים ביותר של מטאליקה. הפעם, הדובר בשיר מותח ביקורת נוקבת על הוריו על כך שלא גידלו אותו כהלכה. השיר בוצע לראשונה בהופעה חיה רק ב-2004, 16 שנים לאחר יציאת האלבום.

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]