האות נוצרה בשפה הפרסית כשזו עברה להשתמש באלפבית הערבי כדי לייצג את העיצור /ʧ/ (כמו צד"י גרושה המשמשת בעברית למילים שאולות), שלא קיים בערבית. בהוראה זו היא משמשת ברוב השפות שבהן היא כלולה, בהן, מלאית, אינדונזית, אורדו, ובכתב ג'אווי ושמה הוא צֶ'ה.
בישראל, ברשות הפלסטינית, בעיראק ובמדינות המפרץ הפרסי משתמשים בה כדי לייצג דווקא את העיצור /g/ (כמו גימ"ל) במילים משפות זרות ובשמות מקומות כמו ﺭﻣﺎت ﭼﺎﻥ (רמת גן) – כך מופיע שם העיר על תמרורי דרכים בישראל.
במצרים, האות ج נקראת "גים" ונהגית /g/ (כמו גימ"ל), ואילו האות چ נקראת "גים בשלוש נקודות" (جيم بتلات نقط) ונהגית /ʒ/, בדומה ל-ז' (זי"ן גרושה) המשמשת בעברית במילים שאולות ובשמות כמו ז'בוטינסקי.
בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין וגם מצד שמאל, כמו בשאר האותיות למעט דוד'ארז.
