תשחץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תשחץ שפורסם בהוצאת ענבר

תשחץ הוא סוג של תשבץ, שבו ניתנות ההגדרות בתוך מסגרת התשבץ וכיוון רישום המילים מסומן בחץ כיוון. ההגדרות יכולות להירשם במלל או להינתן כאיורים.

מלל ההגדרות בתשחצים נרשם בדרך כלל בכתב זעיר בתוך משבצת סמוכה (בדרך כלל, אך לא תמיד) למשבצת בה צריכים לכתוב את האות הראשונה של המילה המוגדרת. המקום בתוך המשבצות מוגבל ומשפיע על היכולת של המחבר לפרט ולהעמיק את ההגדרה.

היתרון הגדול של התשחץ, לעומת התשבץ הרגיל, נעוץ בכך שהפותר אינו צריך להעביר את מבטו מאזור ההגדרות לאזור כתיבת המילים, הלוך וחזור. בתשחץ בידורי, עובדה זו הופכת את פתירת התשחץ לנעימה יותר. בתשחץ לימודי, שנועד לסייע לחזור על חומר נלמד או ללמוד איות בסיסי של מילים, עובדה זו חוסכת זמן ומקלה על התלמיד. אם התלמיד ברמת ראשית קריאה או שיש לו לקות למידה קשה, עובדה זו יכולה להיות קריטית להצלחת הלימוד בעזרת התשחץ.

עטיפת לחוברת "תשחצים מעמיקים" של הוצאת ענבר, סדרה שלא היה לה המשך

עבור תלמידים בראשית קריאה, שמשתמשים בתשחץ כדי ללמוד איות בסיסי, תשחץ מאוייר, במקום כזה שיש לקרוא בו את ההגדרות, עשוי להיות מועיל יותר מתשחץ שההגדרות כתובות בו.

בישראל הפופולריות של התשחצים גבוהה מאוד ומספר חוברות התשחצים, הנמכרות לציבור הרחב, עולה על מספר כל יתר סוגי התשבצים גם יחד[1]. הפופולריות תלויה גם בקושי שהתשחץ מציב מול הפותר - חוברות קשות פחות פופולריות

תשבץ שוודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש ארצות בהן מה שמכונה בישראל "תשחץ" נושא אצלם את השם "תשבץ שוודי". יש גם גרסה מיוחדת של "תשבץ שוודי", בה במקום הגדרה נרשמות אותיות המילה המבוקשת, אך לא בסדר המקובל במילה, אלא בסדר אלפביתי. הופעת התשבץ השוודי התחילה דווקא בדנמרק והם שכיחים בארצות סקנדינביה, אך לא רק.

העיתון Berlingske Tidende הגיש ב-1948 בקשה לפטנט על פורמט התשחץ והצליח לשמור לעצמו זכויות בלעדיות עד 1952, כשבקשת הפטנט נדחתה[2].

קביעת איכותו של תשחץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

איכותו הטכנית של תשחץ בידורי נמדדת ממבט ראשון לפי שלושה מבחנים עיקריים:

  1. קיומם של מערכים רצופים של משבצות שחורות/משבצות המכילות הגדרות, שמחלקים את התשחץ למספר תשחצים קטנים יותר מעיד על איכות נמוכה.
  2. מספר גדול יחסית של משבצות שחורות/משבצות המכילות הגדרות מעיד על איכות נמוכה. היחס מחושב על ידי חלוקת סה"כ משבצות התשחץ במספר המשבצות השחורות/המשבצות המכילות הגדרות שיש בו. למשל תשחץ ברוחב של 13 משבצות ובאורך של 18 משבצות מכיל סה"כ 234 משבצות. אם יש בו 50 משבצות שחורות/משבצות המכילות הגדרות זה יחס של 4.68=234:50, יחס טוב למדי, אך אם היחס יהיה מספר נמוך בהרבה כמו 3.25=221:68 זה תשבץ באיכות טכנית נמוכה.
  3. מספר גדול יחסית של אותיות סגורות (אות המהווה חלק ממילה אחת בלבד ולא משתי מילים), מכביד בצורה טכנית על הפותרים, אך מקל את מלאכת המחברים. מספר גדול יחסית של אותיות סגורות, הוא תוצאה מתבקשת של ריבוי המשבצות השחורות או המכילות מידע, ועל כן מעיד על איכות נמוכה יותר.

מחברי התשחצים יכולים לקבוע את הקושי שלהם על ידי שיבוץ מילים או מושגים פחות שכיחים או על ידי מתן הגדרות כלליות יותר או מתחכמות או על ידי קביעת מספר הנקודות השחורות או המכילות מידע.

בניגוד לזאת, תשחץ לימודי נמדד בהכלת המושגים הנלמדים, שהוא מסייע לחזור עליהם, ובחוסרן של מילים לא רלוונטיות.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי נתוני המכירה של הוצאת ענבר.
  2. ^ Krydsord i Danmark (בדנית)