תרח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרח בן-נחור
תרח
תרח באיור שהודפס על ידי גיום רואייה במאה ה-16
תרח באיור שהודפס על ידי גיום רואייה במאה ה-16
לידה 1883 לפנה"ס
אור כשדים, אכד
פטירה 1678 לפנה"ס (בגיל 205 בערך)
חרן, האימפריה החתית
אב נחור עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אמתלאי בת כרנבו או עדנה בת ארם
צאצאים שרה, נחור אחי אברהם, הרן, אברהם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תֶּרַח הוא דמות מקראית, אביו של אברהם אבינו. תרח מוזכר בספר בראשית, ספר יהושע ודברי הימים. הוא מוזכר בברית החדשה בבשורה על-פי לוקאס ובמדרשים שונים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מדרשים, תרח נולד בשנת א'תתע"ח לבריאת העולם (1883 לפנה"ס) ומת בשנת ב'פ"ג (1678 לפנה"ס), בגיל 205 בחרן. אברהם אבינו נולד לאביו, תרח, כשהוא בן 68.[1] לפי אחד מהמדרשים, שרה, אשת אברהם, היא בתו של תרח מאשה אחרת.[2] לפי מדרש אחר, היא נכדתו.[3]

תרח במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ספר בראשית תרח הוא בנו של נחור, ולאחר הגיעו לגיל שבעים[4] נולדו שלושת בניו: אברם (שלאחר מכן נקרא אברהם), הרן ונחור. תרח חי באור כשדים, ומאוחר יותר נדד לחרן. לפי המקרא[5] יצא תרח לכנען בליווית אברם, שרי כלתו, אשת אברם, ולוט נכדו, בנו של הרן שמת לפני תרח. המסע לארץ כנען הופסק עם הגיעם לחרן, שם מת תרח בגיל מאתים וחמש.

סיבת יציאתו של תרח למסע אינה נמסרת בתנ"ך, אך יש המפרשים שהיא נעוצה בעימות של אברהם ונמרוד מלך הכשדים, שבגינו נאלצו בני המשפחה לעזוב את ארצם.[6] לפי מדרש אחר תרח רצה לצאת מחרן בגלל ויכוחו המתמיד של אברהם עם הכשדים, דבר שגרם לשנאה עזה כלפי אברהם וכל הקרובים לו.[7] על פי יוסף בן מתתיהו מות הרן גרם לתרח לשנוא את ארץ כשדים ולעזבה.[8]

בספר יהושע כ"ד,ב' תרח מוזכר כעובד אלילים: "בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים".

עץ משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]


תרח בתרבויות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוראן, בסורה 6, מציין כי שמו של אביו של אברהם הוא אאזר.[9]

בתעודות אשוריות מתקופת שלמנאסר השלישי (המאה השמינית לפנה"ס), אוזכרה עיר בשם Til-Sha-Turahi, שתוארה כעיר ארמית, ככל הנראה באזור נהר בליח, מזרחית לחרן. יש הסוברים, כי שם העיר הוא אפונים לתרח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבי חיים אבן (בן) עטר, אור החיים על התורה
  2. ^ שמואל דוד לוצאטו, פירוש השד"ל לספר בראשית, עמ' פרק כ' פסוק י"ב
  3. ^ רבי שלמה יצחקי, רש"י לספר בראשית, עמ' פרק י"א פסוק כ"ט
  4. ^ ספר בראשית, פרק י"א, פסוק כ"ו
  5. ^ ספר בראשית, פרק י"א, פסוקים ל"אל"ב
  6. ^ הרמב"ן על ספר בראשית, עמ' פרק יא 28
  7. ^ רבי יוסף אבן כספי, טירת הכסף, עמ' 72.
  8. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר ראשון, פרק ו, פסקה ה, סעיפים 151–152.
  9. ^ אורי רובין, הקוראן, תרגום לעברית מהדורה מדעית, תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 113


ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.