מתורגמנות שפת הסימנים הישראלית
מתורגמנות שפת הסימנים הישראלית (שס"י) לחירשים מבוצע על ידי מתורגמניות השולטות בשס"י, אחרי שהשתלמו בתחום זה במוסד להשכלה גבוהה. השירות ממומן על ידי שירותי תמיכה בתקשורת ("סל תקשורת" בשמו הקודם) וניתן על ידי עמותות ישראליות בדרך של מכרז המבוצע על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.[1]
משנת 2001,[2] סופקו התרגומים לחירשים על ידי אגודת החרשים בישראל (אח"א), עמותת שמע,[3] המכון לקידום החירש בישראל[4] ושמעיה.[5] לחלופין, ניתן השירות על ידי נותני השירות עצמם, כמו ערוצי הטלוויזיה בישראל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המתורגמניות הראשונות היו בנות שומעות להורים חירשים (אנ') כמו אביבה גר ואסתר ברק, ותירגמו לפי תקני הפדרציה העולמית של החירשים (אנ').
באח"א נערך קורס ראשון למתורגמניות בשנת הלימודים ה'תשנ"ה, שבו למדו המתורגמניות על מבנה האוזן, דציבל ואודיוגרמה,[6] תרבות החירשים, שפה מסומנת מול שפת סימנים, ואתיקה בתרגום.[7] באותו הזמן לימדה אוניברסיטת תל אביב חינוך ללקויי שמיעה,[8] ושם למדו גם שפת סימנים, אך זה היה מסלול להוראת ילדים חירשים וכבדי שמיעה בבית הספר ובגן, כולל חינוך בלתי פורמלי, ולא מסלול למתורגמניות שס"י.
בישראל אין חקיקה למתורגמניות, והן פועלות מכוח סל התקשורת. לכך התייחסה לי דן בתגובתה מאפריל 2003 לחירשים וכבדי שמיעה בנושאי תרגום, כשטענה כי עליהם לקדם את העניין.[9]
עם התפתחותו של סל התקשורת, פתחה היחידה ללימודי המשך של בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן תוכנית להכשרת מתורגמניות בשס"י.[10] במסלול זה מלמדת האוניברסיטה את המתורגמנים לפי סילבוס שהיא קבעה.
נוכח היעדר חקיקה למתורגמניות, קבע להן משרד הרווחה כללי אתיקה בנספח ו' למכרז 245/2010 עבור שירותי התרגום. עיקרי הכללים היו:
- המתורגמנית תגיע בזמן.
- המתורגמנית תתרגם את הנאמר במלואו, לא תשמיט במכוון חלקים מהנאמר, לא תוסיף מידע על דעת עצמה, ולא תעשה שימוש אישי במידע שקיבלה בעת התרגום.
- המתורגמנית לא תעדיף צד זה או אחר במהלך התרגום.
- המתורגמנית תשמור על חיסיון מתורגמנית לקוח.
- המתורגמנית תשלוט באוצר המילים של שפת הסימנים הישראלית.
- המתורגמנית תכבד מתורגמניות אחרות.
כמו כן הקים משרד הרווחה ועדה מייעצת שבה חברים נציגי אגף השיקום במשרד הרווחה, משרד החינוך, ארגוני החירשים, מתורגמנים והמוסד לביטוח לאומי. בראש הוועדה נמצאת קלינאית התקשורת הארצית של משרד הרווחה.[11]
בעניין זה פנו בכתב בשנת 2016 חבר הכנסת אילן גילאון וד"ר לורה ורטון[12] אל שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ, וציינו בפניו כי מחויבות המתורגמנית ללקוח צריכה להיות כמו מחויבותו של עורך דין ללקוחו, גם אם נשכרה המתורגמנית על ידי נותן השירות.[13] בהמשך, הודיע במאי 2019 ארגון המתורגמנים לשפת הסימנים הישראלית על השקת מיזם מתורגמן חונך, שבו יקבל מתורגמן חדש או חוזר ליווי של מתורגמן ותיק.[14]
בועז אחד העם מהמרכז הישראלי ללימודי חירשות פרסם סרטון עם ארבע הנחיות: 1. אין לחתום על טופס ריק ללא שעות תרגום, כפי שאין לחתום על שיק ללא סכום. 2. יש לצלם את הטופס החתום. 3. במקרה של הבדל בשעות, ניתן לפנות לוועדה במשרד הרווחה. 4. שמעיה מאפשרת מעקב אחרי השעות עם שם משתמש וסיסמה.[15]
תרגום לחירשים-עיוורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל, התרגום לחירשים-עיוורים נעשה בדרך כלל על ידי מתורגמנים חירשים, הנקראים בשפה מקצועית "מתווך תקשורת", משום שהם מעבירים את שפת הסימנים במגע עם ידי החירשים-עיוורים.[16][17] הלן קלר למדה את האיות האצבעות של שפת הסימנים האמריקאית באיות על כף ידה, והמילה הראשונה שלמדה הייתה מים.[18][19] בישראל, חירשים-עיוורים הדוברי שפת סימנים זכאים לקבל תרגום בשפת הסימנים במגע, משום שרובם מכירים את שפת הסימנים מהזמן שבו ראו, ושפת הסימנים מהירה מאיות אצבעות. ניתן לתרגם לחירשים-עיוורים גם משחק כדורגל בשידור חי.[20] יש חירשים-עיוורים המעדיפים שיכתבו להם אותיות רגילות על כף ידם.[21]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המתורגמניות והמתורגמנים לשפת הסימנים בישראל
"המרדף", סרטון באתר יוטיוב (אורך: 11:38 דקות), ערוץ "כאן 11" עם דורון לוי והמתורגמנית דנה נריה.
ספר שירה חדש בשפת הסימנים, בעמוד הפייסבוק של לונדון את קירשנבאום, 15 ביולי 2018 (אורך: 5:09 דקות), ערוץ עשר עם תמי אסולין והמתורגמנית דנה נריה.- מפגש הצ׳ייסר איתי הרמן עם המתורגמנים בהרצאה לשיפור הזכרון, בעמוד הפייסבוק של מלאח - ארגון מתורגמנים לשפת הסימנים הישראלית, 7 בדצמבר 2019.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מכרז 245/2010 למתן שירותי תרגום/תמלול והעתקת סימנים, באתר משרד הרווחה, 13 בספטמבר 2010.
- ^ אהרון 33 (אהרון עיני, יו"ר אח"א), לנועם וערן ולכל מתעניינים בתוצאות מאבק, בפורום החירשים וכבדי השמיעה בוואלה, 20 באפריל 2001.
- ^ אתר עמותת שמע.
- ^ אתר עמותת המכון לקידום החרש.
- ^ אתר עמותת שמעיה.
- ^ הסבר על אודיוגרמה.
- ^ wikiHow Staff, How to Become an Interpreter for the Deaf and Hard of Hearing, wikiHow website (באנגלית).
- ^ חינוך ללקויי שמיעה באוניברסיטת תל אביב.
- ^ לי דן, תגובה על התרגום, מתורגמניות, וחירשים, באתר וואלה!, "אתם אלו שצריכים לפעול, להזיז, לקום מהכיסא ולנער את הארגון או האחראים! אם אתם לא תעשו אף אחד לא יעשה בשבילכם", 22 באפריל 2003.
- ^ תוכנית להכשרת מתורגמנים ביחידה ללימודי המשך בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן.
- ^ שירותי תרגום ותמלול לחירשים ולכבדי שמיעה, באתר כל זכות
- ^ ד"ר לורה ורטון באתר מרצ.
- ^ פניית ח"כ גילאון וד"ר ורטון אל שר הרווחה מיום 4 בפברואר 2016, עם העתק לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
- ^ אנו שמחות לבשר על פתיחת פרויקט חדש שייצא לפועל בשבוע הבא – "פרויקט מתורגמן חונך", בעמוד הפייסבוק של מלאח – ארגון מתורגמנים לשפת הסימנים הישראלית, 10 במאי 2010.
- ^ אין לחתום על טופס ללא ציון השעות, בעמוד הפייסבוק של המרכז הישראלי ללימודי חירשות, 12 בדצמבר 2019 (אורך: 2:39 דקות).
- ^ תומכים חזותיים, באתר המרכז לחרש עיוור (מכון בית דוד), (ארכיון).
- ^ לא לפחד ממגע ידיים, בעמוד הפייסבוק של המרכז לחרש עיוור, 7 בספטמבר 2020 (אורך: 5:04 דקות)
- ^ ענת בלזברג, מעל דפי ההיסטוריה: הלן קלר, באתר ynet, 10 במרץ 2008.
- ^ Helen Keller's Moment, The Attic, "עמדתי שקטה, מלוא תשומת ליבי נתונה לתנועות אצבעותיה, ומסתורין השפה נגלה לי. ידעתי שמ-י-ם כוונו לדבר הנפלא והקריר שזרם על ידי". (באנגלית).
- ^ Deaf-Blind guys watched OSU vs ND football game, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 7:49), Dawn Watts, מדקה 3:20 ואילך, מספרים המתורגמנים בשפת הסימנים האמריקאית על תרגום לחירשים עיוורים, 6 בינואר 2016.
- ^ כתיבת אותיות רגילות על כף היד, באתר של מכון בית דוד (ארכיון).