תקיפת מפעל הנשק בסוריה (2017)
| מלחמה: מלחמת האזרחים בסוריה | ||||||||||||||
| תאריך הסכסוך | 7 בספטמבר 2017 | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | מסיאף, סוריה | |||||||||||||
| עילה | חשש מהעברת נשק מתקדם לצבא סוריה וחזבאללה | |||||||||||||
| תוצאה | נזק כבד מאוד נגרם למתקן, ותחמושת רבה הושמדה | |||||||||||||
| ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
תקיפת מפעל הנשק בסוריה התרחשה ב-7 בספטמבר 2017 במסיאף, סמוך לעיר חמה בסוריה, ובה הותקף מפעל ליצור טילים מדויקים ונשק להשמדה המונית של מרכז סרס.[1][2] צבא סוריה האשים את חיל האוויר הישראלי בתקיפה, אך ישראל לא הגיבה לפרסומים. בתקיפה נהרגו שני חיילים סורים.[3] לפי צבא סוריה, נגרם נזק רב למפעל. לפי ההערכות, ישראל תקפה את המפעל על מנת למנוע מהנשק המתקדם המיוצר במפעל להגיע לידי איראן או חזבאללה.[4][5]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
התבססות איראנית בסוריה במהלך מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – מלחמת האזרחים בסוריה, סכסוך ישראל-חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה
עם המשכות הלחימה במלחמת האזרחים בסוריה, במהלך שנת 2017 ארגון המדינה האסלאמית נחלש משמעותית בכוחו ואיבד שטחים רבים משליטתו. לפי מערכת הביטחון הישראלית, בשטחים בהם הצטמצמה שליטתו ונוכחותו של ארגון המדינה האסלאמית, גברה הנוכחות של ארגון הטרור חזבאללה ושל משמרות המהפכה האסלאמית, שלוחה של איראן. תחת חסות המשטר הסורי, איראן ניסתה לייצר נתיבים יבשתיים ואוויריים לתוך סוריה להעברת סחורה ונשק לארגוני הטרור בחסותה, ואף פעלה להקמת בסיסים צבאיים, שדות תעופה, מפעלי טילים ונמלים.[6][7]
המתקפה הכימית באידליב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – המתקפה הכימית בח'אן שייח'ון
ב-4 באפריל 2017 הופצצה העיר ח'אן שייח'ון באידליב מהאוויר בגז עצבים. בהפצצה נהרגו 87 בני אדם ונפצעו כ-400. רופאים העידו שקורבנות המתקפה חוו חנק, התכווצות ושיתוק בעקבות החשיפה לגז הרעיל. שעות לאחר המתקפה, הופצצה מרפאה בה טופלו נפגעים מהגז הכימי. התמונות מהמתקפה ששודרו בתקשורת העולמית זעזעו את העולם המערבי שנטה לייחס את המתקפה לצבא סוריה. זו המתקפה הכימית הקטלנית ביותר במלחמת האזרחים בסוריה מאז המתקפה הכימית בע'וטה שהתרחשה בשנת 2013, לאחריה אמר נשיא ארצות הברית דאז, ברק אובמה שיביא לפירוק סוריה מנשק כימי, ויתקוף צבאית במקרה של מתקפה נוספת.
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הביע זעזוע מהמתקפה, והורה על תקיפה צבאית נגד צבא סוריה. יומיים לאחר המתקפה תקף צי ארצות הברית את בסיס חיל האוויר הסורי שממנו המריאו המטוסים שביצעו את המתקפה הכימית.
התקיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלילה שבין 6 בספטמבר ל-7 בספטמבר 2017 הותקף מפעל לפיתוח נשק מתקדם בסוריה של מרכז סרס. במפעל יוצרו טילי קרקע קרקע מדויקים ונשק כימי. לפי צבא סוריה, בתקיפה נהרגו שני חיילים סורים.[8] לפי הודעת המורדים, בתקיפה נהרגו מספר מדעני טילים איראנים בנוסף לחיילים הסורים.[9]
ייתכן שבמפעל זה יוצר הנשק שבו השתמש משטר אסד במתקפה הכימית בח'אן שייח'ון באפריל 2017.[8] אם אכן כך הדבר, תקיפה זו היא התגובה הצבאית היחידה פרט לתגובה האמריקנית נגד השימוש של צבא אסד בנשק כימי.
התקיפה התרחשה במקביל לתרגיל הגיס הצפוני של צה"ל ("אור הדגן") הגדול ביותר של צה"ל מזה 19 שנה, שמדמה מלחמה של צה"ל נגד ארגון חזבאללה.[10] התקיפה בוצעה בדיוק עשור לאחר תקיפת הכור הגרעיני בסוריה ב-6 בספטמבר 2007. יש המעריכים כי תזמון התקיפה נועד להעביר מסר למשטר אסד, איראן וחזבאללה, לפיו ישראל לא תקבל נוכחות איראנית בסוריה.[8]
תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבא סוריה האשים את ישראל בתקיפה והזהיר מתגובה. לפי הודעתם, 2 חיילים סורים נהרגו בתקיפה ונגרם נזק כבד למפעל.[5]
המורדים טענו שבתקיפה נהרגו מדעני טילים איראנים.[12]
ישראל לא לקחה אחריות על התקיפה וסירבה להגיב לפרסומים.
- שר הביטחון, אביגדור ליברמן התייחס לתקיפה: "אנחנו לא מחפשים הרפתקאות, ולא רוצים להיגרר לקטטה כזאת או אחרת. נעשה הכל על מנת שלא לאפשר קיום פרוזדור שיעי מאיראן לדמשק".[13]
לא התקבלה תגובה מאיראן או מרוסיה.[10]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ג'קי חורי, צבא סוריה: ישראל תקפה מתקן ביטחוני במחוז חמה, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2017.
- ^ What We Know So Far About Israel's Alleged Strike in Syria, Haaretz, 8 בספטמבר 2017.
- ^ ירון שניידר, כתב לענייני ערבים וניר דבורי, דיווח בסוריה: צה"ל השמיד מפעל טילים בסוריה, באתר מאקו, 7 בספטמבר 2017.
- ^ יוחאי עופר ואסף גבור, ראש אמ"ן לשעבר: "יש להיערך לתגובת טהרן ודמשק", באתר nrg, 8 בספטמבר 2017.
- ^ 1 2 ירון שניידר, כתב לענייני ערבים וניר דבורי, סוריה: יהיו השלכות לתוקפנות, באתר מאקו, 7 בספטמבר 2017.
- ^ יוסי מלמן, איום על ישראל: "נוכחות איראן בסוריה - מקור לאי יציבות", באתר Forbes, 18 במרץ 2017.
- ^
איתמר אייכנר ויאיר נבות, "לא נשלים עם הנוכחות האיראנית בסוריה", באתר "ידיעות אחרונות", 23 באוגוסט 2017
- ^ 1 2 3 אלי בן דוד, דיווח: ישראל תקפה הלילה מתקן לפיתוח נשק כימי בסוריה, באתר JDN, 7 בספטמבר 2017.
- ^ דנה וייס, ניר דבורי, אהוד יערי,רוני דניאל, "צה"ל השמיד מפעל טילים בסוריה", באתר מאקו, 7 בספטמבר 2017
- ^ 1 2 יוני בן מנחם, מבוכה רוסית-סורית, באתר News1, 10 בספטמבר 2017.
- ^ בנימין ברגר, ליברמן: "מציע לשכנינו מצפון לא לנסות אותנו, מבחינתם זה ייגמר רע מאוד", באתר JDN, 11 בספטמבר 2017.
- ^ דנה וייס, ניר דבורי, אהוד יערי,רוני דניאל, "צה"ל השמיד מפעל טילים בסוריה", באתר מאקו, 7 בספטמבר 2017.
- ^ חזי סימנטוב ואור הלר, ברקע לתקיפה בסוריה - ליברמן: "מוכנים להגן על עצמנו, לא מחפשים הרפתקאות", באתר nana10, 7 בספטמבר 2017.
