תקופת התחייה
תקופת התחייה או דור התחייה הוא הכינוי לתקופה בת 60 השנים בספרות העברית – מתום תקופת ההשכלה עם "הסופות בנגב" ב-1881 ועד החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל ב-1947.[1]
במוקד תקופת התחייה עמדה התמורה בחיי היהודים במזרח אירופה ובעיקר חיבת ציון והציונות. השפה העברית גם היא שינתה את פניה עם תחיית הלשון העברית הכתובה והמדוברת, כשבמקביל מתרחשת גם תחיית היידיש ומתקיימת מעין תחרות עמה. הדור הראשון של סופרי תקופת התחייה פעל בעיקר באירופה, ואילו בהמשך התקופה עבר מרכז הכובד של הספרות העברית לארץ ישראל.
במזרח-אירופה קמו שני מרכזי ספרות עברית גדולים: באודסה ובוורשה. סופרי אודסה שמו דגש על אמת-בניין חמורה ופיתחו את הצורה הספרותית המוקפדת של מעט המחזיק את המרובה, תוך גישה למדנית-מסורתית כבדת ראש. אצל סופרי וורשה גילוי הרוח הפנימי היה חשוב יותר, תוך פתיחות לרוחות חדשות, והשיר הלירי נחשב למבע העיקרי.
הוצאה לאור של עיתונים יומיים עם מדורי ספרות, ושל מאספים ספרותיים המדברים לליבו של העם; והמקום המרכזי של לימודי ספרות בבתי הספר של התנועה הציונית, יצרו לראשונה קהל קוראים עברי גדול (בן עשרות אלפי אנשים) של ספרות עברית יפה. בוורשה ובאודסה הסתופפו מאות משוררים, סופרים, עורכים, מבקרים, מתרגמים, ומוציאים לאור עבריים, והתוצאה מה שנחשב לתור הזהב של הספרות העברית החדשה.
עם הסופרים והמשוררים העבריים הבולטים של התקופה נמנים מנדלי מוכר ספרים, אחד העם, נחום סוקולוב, י. ל. פרץ, דוד פרישמן, מרדכי צבי מאנה, חיים נחמן ביאליק, שאול טשרניחובסקי, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, יוסף חיים ברנר, ואחרים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב פיכמן, אמת בניין: סופרי אודיסה, ירושלים: מוסד ביאליק, 1951.
- יעקב פיכמן, רוחות מנגנות: סופרי פולין, ירושלים: מוסד ביאליק, 1952.
- גרשון שקד, המחזה העברי ההיסטורי בתקופת התחייה, מוסד ביאליק, ירושלים, 1970.
- צבי לוז, משוואת שיר: מסות על שירה ופרשנות השוואתית, תקופת התחיה, הוצאת עקד, 1981.
- שמואל אטינגר, תולדות עם ישראל בעת החדשה, הוצאת דביר, תשכ"ט 1989, עמ' 141–147.
- גרשון שקד, הסיפורת העברית 1880–1980, כרכים א'-ה', הוצאת הקיבוץ המאוחד וכתר, 1977–1998
- גרשון שקד, 'ספרות עם פינה משלה' – הערות אחדות ליחסים שבין ספרות לחברה בסיפורת העברית ה'ריאליסטית' בין שתי מלחמות-עולם בארץ-ישראל, קתדרה 28, יוני 1983, עמ' 132-119 (קטע מעובד מתוך כרך ב', פרסום מוקדם)
- בנימין הרשב, שירת התחייה העברית – אנתולוגיה היסטורית-ביקורתית, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תש"ס 2000
- בנימין הרשב, לשון בימי המהפכה - המהפכה היהודית המודרנית ותחיית הלשון העברית. ירושלים: כרמל, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת תל אביב, תשס"ח, 2008
- יפה ברלוביץ, להמציא ארץ, להמציא עם: תשתיות ספרות ותרבות ביצירה של העלייה הראשונה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשנ"ו, 292 עמ'[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעל צור, מתיה קם, תקופת התחייה, באתר "תרבות•il"
- חמוטל בר-יוסף, פסיכופתולוגיה עברית קדם-פרוידיאנית בתקופת מעבר המאות
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יעל צור, מתיה קם, תקופת התחייה, באתר "תרבות•il"
- ^ ביקורת: אבנר הולצמן, הספרות, המציאות ומשאלות הלב, קתדרה 87, אפריל 1998, עמ' 183-175