תעודה (בית ספר)
בתחתית הסולם: רע, רע מאד, בושה וחרפה, למטה מן הביקורת
תעודה היא מסמך המופק במסגרת החינוך הפורמלי, אשר בו מפורטים ציוני התלמיד במקצועות הלימוד השונים ואופן התנהגותו במהלך הלימודים.
התעודה היא חלק ממנגנון המדידה והערכה בחינוך פורמלי. לכל תלמיד נמסרת תעודה מעודכנת מספר פעמים במהלך שנת הלימודים, כאשר התעודה הסופית נמסרת בתום השנה לקראת החופש הגדול. בתי ספר שונים מחלקים תעודות בתדירות שונה, על פי רוב פעמיים עד שלוש.
המידע הכלול בתעודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התעודה מורכבת מתיאור איכותני וכמותי. התיאור הכמותי נעשה באמצעות קביעת הציון עבור כל מקצוע. סולם המדידה בו נעשה שימוש לתיאור רמת הביצוע של התלמיד יכול להשתנות בהתאם למוסד החינוכי, שכבת הגיל והנורמות המקובלות בכל מדינה. כמו כן, נהוג לצרף נתונים כמותיים על מספר ההיעדרויות והאיחורים של כל תלמיד במהלך הלימודים. על פי רוב בכל תעודה מוקדש מקום להערות המורה שבו הוא יכול לתאר את התנהגות והתקדמות התלמיד באופן איכותני.
אופן הפקת התעודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באופן מסורתי התעודה ממולאת על ידי המורה המחנך בכתב יד, כאשר הוא מרכז בה את כל הנתונים שקיבל מהמורים המקצועיים המלמדים את הכיתה שהוא מחנך. אולם עם התפתחות הטכנולוגיה ישנה אפשרות גם להפיק תעודות באופן ממוחשב.
תעודת בגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תעודת בגרות
תעודת בגרות היא תעודה מטעם משרד החינוך של ישראל המעידה על מילוי הדרישות הלימודיות להצלחה בבחינות הבגרות הנערכות בדרך כלל בבתי ספר תיכוניים בישראל. תעודת הבגרות היא מדד פורמלי נפוץ להשכלה ברמה תיכונית של אדם במדינת ישראל. שימושה העיקרי של תעודת הבגרות הוא כמדד להערכת התאמתו של אדם ללימודי תואר ראשון בישראל וכחלק מתנאי הקבלה. לעיתים קרובות משוקלל הציון הממוצע של תעודת הבגרות יחד עם ציון הבחינה הפסיכומטרית והציון המשוקלל של שניהם משמש לקביעת הקבלה.
קיימות גם אפשרויות קבלה לתואר ראשון ללא תעודת בגרות.
מעסיקים בשוק העבודה דורשים לעיתים תעודת בגרות, כחלק מתנאי הקבלה למקום העבודה.
