תמר הרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמר הרמן
תמר הרמן, 2007
תמר הרמן, 2007
ענף מדעי מדעי המדינה
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת פרינסטון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תמר הרמן (נולדה בשנת 1954) היא פרופסור אמריטה במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, וכן עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. תחומי המחקר העיקריים שלה הם: פוליטיקה חוץ-פרלמנטרית, חברה אזרחית, תנועות חברתיות ומחאה פוליטית, דעת קהל ועיצוב מדיניות חוץ וביטחון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את התואר הראשון (מדע המדינה והיסטוריה), סיימה (בהצטיינות) באוניברסיטת תל אביב, שם גם כתבה את עבודת הדוקטור שלה (מסלול ישיר לתואר), שכותרתה: 'מברית שלום לשלום עכשיו – הפציפיזם הפרגמטי של מחנה השלום בישראל' (1990). לאחר קבלת התואר זכתה במלגת קרן מקארתור למחקרי שלום וביטחון לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון. במהלך השנים הייתה מרצה וחוקרת אורחת במוסדות אקדמיים שונים בישראל (אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הבינתחומי הרצליה), בארצות הברית (אוניברסיטת פרינסטון ואוניברסיטת ג'ורג' מייסון) ובאירופה (אוניברסיטת קווינס בבלפסט, צפון אירלנד ובמכון WZB בברלין).

בשנים 1994–2006 הייתה מנהלת מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב, ובשנים 20062009 כיהנה כדיקאן הלימודים האקדמיים של האוניברסיטה הפתוחה.

משנת 1994, עומדת פרופ' הרמן יחד עם פרופסור אפרים יער, בראש פרויקט מדד השלום[1], המורכב מסקרי דעת קהל חודשיים, העוקבים אחר התמורות בדעת הקהל בישראל בנוגע לסכסוך הישראלי-ערבי והסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואחר השינויים בתפיסות הרווחות בעניין הדרכים והסיכויים לפתרונו. טורי מדד השלום התפרסמו בעבר בעיתון "הארץ", ב"ידיעות אחרונות", באתר "ynet" ובאתר "וואלה!"[1].

בשנת 2009 פרסמה ספר על תנועת השלום הישראלית, בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'.

בשנים 20102011 כיהנה כסגנית הנשיאה לעניינים אקדמיים של האוניברסיטה הפתוחה, וכיום היא מופקדת על ניהול הקשרים האקדמיים הבינלאומיים של האוניברסיטה. במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, הרמן היא המנהלת האקדמית של "מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות"[2].

בשנת 2017 זכתה בפרס בהט, על מחקר שבחן היבטים חברתיים, פוליטיים, כלכליים ותרבותיים של שביל ישראל. המחקר התפרסם כספר בשם "שביל באמצע - ההליכה בשביל ישראל והישראליות החדשה-ישנה", בהוצאת פרדס.

מכּתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hermann, T. The Israeli Peace Movement: A Shattered Dream, Cambridge University Press, 2009
  • Tamar Herman, 2005. The Binational Idea in Israel / Palestine: Past and Present, Nations and Nationalism 11(3) (July): 381–402
  • Tamar Herman and Galia Golan, 2004. The Parliamentary Representation of Women: The Israeli Case, in: Manon Tremblay (ed.), Parliamentary Representation of Women: A comparative International Study, Montreal: remue-ménage Press: 251–275
  • Tamar Hermann, 2002. The Sour Taste of Success: The Israeli Peace Movement, 1967–1998. In: Benjamin Gidron, Stanley N. Katz and Yeheskel Hasenfeld, (eds.). Mobilizing for Peace: Conflict Resolution in Northern Ireland, Israel/Palestine and South Africa, Oxford: Oxford University Press: 94–129
  • Tamar Herman, and Ephraim Yuchtman-Yaar, 2002. Divided yet United: Israeli Jewish Public Opinion on the Oslo Process, Journal of Peace Research (September): 597–613

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]