תמרון מעבר ירחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסלול המעבר הירחי בטיסת אפולו 8.
מסלול המעבר ששימש את חלליות תוכנית ריינג'ר. חלליות הריינג'ר ביצעו תיקון מסלול באמצע המסע על מנת להתרסק (במכוון) על הירח.

תמרון מעבר ירחיאנגלית: Trans Lunar Injection ובקיצור TLI) הוא תמרון מסלולי המשמש לשליחת חלליות אל הירח.

מסלול מעבר טיפוסי אל הירח דומה למסלול הוהמן, אך גם מעברים באנרגיה נמוכה נמצאים בשימוש. למשימות חלל קצרות, ללא הפרעות ממקורות חיצוניים מלבד מערכת כדור הארץ והירח, מסלול הוהמן מהיר הוא יותר מעשי.

חללית מבצעת תמרון TLI כדי להתחיל מסלול מעבר אל הירח ממסלול חנייה נמוך סביב כדור הארץ. תמרון ה-TLI, המבוצע על ידי הפעלת מנוע, מגביר את מהירות החללית ומשנה את מסלולה ממסלול לווייני נמוך למסלול אליפטי גבוה, עם אפוגיאה הקרובה לרדיוס מסלול הירח סביב כדור הארץ. התמרון מתוזמן כך שהחללית תגיע לאפוגיאה בערך באותו זמן בו הירח מגיע לאותה נקודה במסלולו. כאשר מגיעה החללית לאפוגיאה, היא נלכדת בשדה הכבידה של הירח ומבצעת יעף היפרבולי על פני הירח.

במידה ורוצים להכניס את החללית למסלול סביב הירח, על החללית לבצע הפעלת מנוע נוספת בעת ביצוע היעף, שתאט את מהירות החללית ותגרום לה ל"הילכד" סביב הירח.

במקרים מסוימים ניתן לתכנן תמרון TLI כך שהחללית תבצע "לופ" סביב הירח ותחזור לכדור הארץ. מסלול זה נקרא "מסלול חזרה חופשית", והוא מאפשר לשלוח חללית להקיף את הירח ולחזור לכדור הארץ בעזרת בעירת מנוע יחידה (זאת שמוציאה אותה ממסלול כדור הארץ אל עבר הירח). אפשרות מסלול החזרה החופשית מוסיפה משנה בטיחות למשימות מאוישות המשוגרות אל הירח. מסלול זה אכן שימש את משימת אפולו 13 שנתקלה בקשיים במהלך טיסתה אל הירח באפריל 1970, והשתמשה במסלול החזרה החופשית על מנת לחזור לכדור הארץ.

החללית הראשונה שהשלימה בהצלחה תמרון TLI היא הגשושית הסובייטית לונה 1, ב-2 בינואר 1959. החללית המאוישת הראשונה שהשלימה את התמרון, ובכך הפכה לחללית המאוישת הראשונה שעזבה את שדה הכבידה של כדור הארץ, הייתה החללית אפולו 8 האמריקאית, ב-21 בדצמבר 1968.

הגשושית בראשית הגיעה לירח בצורה זו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]