תמרון היימליך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תמרון היימליךאנגלית: Heimlich maneuver) הוא תמרון לפתיחת נתיב אוויר החסום על ידי גוף זר באמצעות הגברת הלחץ בחלל הבטן ובבית החזה. נעשה באמצעות לחיצת הבטן על הסרעפת ודחיקת האוויר בריאות בלחץ החוצה.

התמרון נקרא על שם הנרי ג'. היימליך, רופא יהודי-אמריקאי, שהמציא את התמרון.

יש לבצע תמרון היימליך בעת שנחסם נתיב האוויר לגמרי (חסימת נתיב אוויר חמורה) על ידי גוף זר.

סימני זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימני הזיהוי של חסימת נתיב אוויר חמורה הם מאמץ נשימתי גובר, כיחלון, חוסר יכולת להשמיע קול או לנשום, מראה לחוץ, החזקת הצוואר וירידה במצב בהכרה עד לאובדן הכרה.

בתינוקות סימן זיהוי נוסף הוא בכי ללא קול.

ביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת ביצוע התמרון, יש לוודא כי מדובר בחסימת נתיב אוויר מלאה. לאחר מכן המטופל נשען על המטפל בעמידה, התפיסה בחלל הבטן. יד אחת באגרוף כאשר הבוהן למעלה, היד השנייה מעליה, ואז מפעילים לחץ לכיוון פנים ומעלה. יש לבצע את התמרון שוב ושוב עד ליציאת הגוף הזר או עד שהמטופל מאבד את הכרתו.

בעבר (עד 2005) היה נהוג לבצע גם פעולות היימליך בשכיבה בחולים חסרי הכרה אך עם החידושים לנושאי החייאה הוחלט להפסיק פעילות זו ולבצע החייאה רגילה גם במצבי השתנקות לאור מחקרים שהצביעו שאין יתרון בביצוע פעולות היימליך בשכיבה על פני החייאה רגילה היותר נפוצה, מתורגלת וידועה בציבור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תמרון היימליך בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.


ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.