תל בורנה
תל בורנה הוא אתר ארכאולוגי באזור השפלה הסמוך לקיבוץ בית ניר. האתר כולל גם שרידים מתקופות שונות ובהן תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת מלכות יהודה. ניכר כי באזור הייתה עיר, אשר השתייכה לממלכת יהודה והיוותה עיר גבול.
שם האתר ומיקומו[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר נמצא באזור השפלה, סמוך לקיבוץ בית ניר ובית גוברין. התל עצמו ממוקם על הגבול שבין השפלה למישור החוף וגודלו כ-35 דונם.
שמו של האתר ניתן לו בשל צורתו, הדומה לצורה של כובע. פירוש המילה "בורנאט" בערבית הוא כובע, מכאן התגלגל שמו של האתר ל"תל בורנה".
תל בורנה נמצא בצומת מרכזי, אשר קישר לאורך ההיסטוריה בין יישובי ההר ויישובי מישור החוף.
חפירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר בשנות ה-60 נתגלתה במקרה באזור התל לוחית בסגנון מסופוטמי. למרות זאת, החפירות הראשונות בתל בורנה התקיימו לראשונה בשנת 2010 על ידי דוקטור איציק שי ודוקטור ג'ו עוזיאל.
החפירה בתל בורנה הייתה חפירה קהילתית, בה הציבור הרחב מוזמן להצטרף לחפירות, גם ללא ניסיון מקדים בתחום. בין היתר השתתפו בחפירות סטודנטים ישראלים ומתנדבים מניו זילנד, מאוסטרליה, מהפיליפינים, ממלזיה, מגרמניה, מאנגליה ומקנדה[1].
ממצאים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת החפירה בפסגת התל התגלו ממצאים ארכאולוגיים מתקופת מלכות יהודה. בין היתר נחשף מבנה מהתקופה הכנענית, המתוארך למאה ה-13 לפני הספירה. בתוך המבנה עצמו התגלו מסכות וקמעות אשר שימשו לפולחן. בנוסף לכך, התגלתה במהלך החפירות גם חותמת מתקופת מלכות יהודה. החותמת הייתה שייכת לאדם בשם עזר בן חגי, אשר ככל הנראה היה אישיות חשובה ובעלת מעמד בממלכה. ייתכן כי עזר בן חגי היה אחראי בצורה כלשהי על שטחים גדולים בתחום הממלכה.
החפירות בצדו הצפוני של התל חשפו מערכת ביצורים וחומות, אשר התנשאו לגובה של יותר משני מטרים.
על פסגת התל בצידה המזרחי נתגלו רצפות וכלי חרס מהמאה ה-9 לפנה"ס. באותו האזור נמצא גם ראש חץ ושלוש ממגורות מסוף תקופת הברזל, אלו מהווים עדות לקרבות אשר התקיימו באזור.
ההנחה הרווחת היא שחומות העיר היו מגן לתושבי העיר כנגד התקפתו של סנחריב, מלך אשור. סנחריב יצא למסע כיבושים בערי יהודה, זאת בתגובה לניסיון המרידה של חזקיהו. במהלך מסע זה סנחריב כבש, החריב או הטיל מצור על מרבית ערי הממלכה.
ייתכן גם כי החומה שימשה כמגן לתושבי העיר כנגד מתקפות של הפלשתים.
ההערכה היא כי האתר היה מיושב בין האלף השלישי והאלף הראשון לפני הספירה, עד לתקופה הרומית. ככל הנראה באזור התל התקיים יישוב בסדר גודל בינוני.
זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחת ההנחות הרווחות היא כי בתל בורנה שכנה העיר המקראית לבנה. עיר זו מוזכרת בתנ"ך מספר פעמים בספרי יהושע ומלכים ב'[2]. זיהויים אחרים שהוצעו לתל בורנה כוללים את מקדה ומורשת גת[3].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דליה מזורי, אתר החפירות תל בורנה: קמיעות, כדים ותעלומה, באתר nrg
- גילוי לבנה, מתוך המגזין ארץ וטבע.
- לגעת בעבר- חפירות תל בורנה, מתוך אתר אוניברסיטת אריאל בשומרון.
- וידאו קליפ של החפירות בתל בורנה, בעמוד אוניברסיטת אריאל ב-YouTube.
- בלוג החפירות של אתר תל בורנה החל מ-אוקטובר 2009 (באנגלית)
תל בורנה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ איציק שי, לגעת בעבר – חפירות תל בורנה, באתר http://www.ariel.ac.il/allresearches/tel-burna-full
- ^ איציק שי, ג'ו עוזיאל, עמית דגן ודבי קאסוטו, גילוי לבנה, ארץ טבע
- ^ צבי אילן, "גדוד ולחי בספר מיכה", בית מקרא, טבת-אדר תשל"ה, עמ' 211-212
