תל אבו סלימה
תל אבו סלימה הוא האתר החמישי שחפר הארכאולוג פלינדרס פיטרי בדרום ארץ ישראל בעת מגוריו בירושלים .האתר נמצא בצפון חצי האי סיני, כלומר מחוץ לגבולות ארץ ישראל המנדטורית והוא משתייך למצרים. האתר נמצא בסמוך לשיח' זוויד במרחק של כ-2.5 ק"מ מחוף הים. פיטרי קיים כאן שלוש עונות חפירה קצרות בין השנים 1935-1936. התל אינו קיים יותר, העפר מהתל שימש את תושבי הסביבה אשר השתמשו בו לטיוב אדמת שדותיהם.
זיהוי האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיטרי זיהה כאן את אנתדון ההלניסטית, בניגוד למקורות ההיסטוריים (פליניוס, יוסף בן מתתיהו ואחרים) המזהים את אנתדון בין עזה לאשקלון. זיהוי זה לא היה מקובל על יוחנן אהרוני. רוני רייך הציע לזהות את הממצאים מתקופת הברזל שנמצאו באתר עם הקרום (מרכז מסחרי, שוק) אשר הופיע בכתובת "הקרום החתום של מצרים" מתקופת סרגון השני מלך אשור משלהי המאה השמינית לפנה"ס.
החפירות והממצאים באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיטרי חפר כרבע מן האתר. הוא הבחין והפריד בין שכבות אחדות. השכבות תוארכו מהמאה ה-14 לפנה"ס- תקופת הברונזה המאוחרת ועד המאה ה-1 לפנה"ס - התקופה הרומית הקדומה.
התגלית העיקרית נמצאה בשכבה G שבה נמצא החלק הצפוני-מזרחי של מצודה שקירותיה בנויים לבני טיט מיובשות בשמש. כמו כן נחשפו טורי חדרים הסדורים סביב חצר מרכזית. את המצודה הקיפה חומה שיסודותיה כלפי חוץ מדורגים. פיטרי ייחס את החומה לשכבה הקודמת H, אך בדיקה חוזרת של הדו"ח מצביעה על כך שהחומה והמצודה הם מאותה שכבה. החומה גם הגביהה את המצודה מטרים אחדים מעל לחולות הסובבים של צפון סיני.
פיטרי הבחין בחדר אחד יוצא דופן במבנהו מבין חדרי המצודה. הוא זיהה אותו כמקדש. המיוחד בחדר זה שגרם מדרגות עולה אל משטח רבוע ושניהם, גרם המדרגות והמשטח מרוצפים לבנים צרופות בכבשן. זהו המקום היחיד בארץ ישראל (טרם התקופה הרומית) שנתגלה שימוש בלבנים צרופות.
פיטרי יחס את המצודה לתקופה הבבלית. הארכאולוג רוני רייך הציע, על פי הסממנים האשוריים שנמצאו במבנה להקדים את תיארוכו למאה ה-8 לפנה"ס. לדעתו הייתה כאן מצודה אשורית ששימשה מרכז שליטה ומנהל אשורי למרכז מסחרי (קרום) שהקימו האשורים אל מול מצרים כדי להבטיח יציבות צבאית באזור.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רוני רייך, לזיהוי הKaru"- החתום של מצרים, ארץ-ישראל ט"ו (ספר יוחנן אהרוני) (תשמ"א), עמ' 283-287, תקציר אנגלי בעמ' *84 - *85.
R. Reich, The Identification of the "Sealed Karu of Egypt", Israel Exploration Journal 34* (1984), pp. 32-38.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו רותנברג, חמש ערים בחולות, דבר, 8 בפברואר 1957 - כתבה על סיור של משלחת סטודנטים בראשות יוחנן אהרוני בחמישה אתרים של ערי נמל עתיקות בין עזה לאל עריש.