תיקנאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןתיקנאים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: חרקים
תת־מחלקה: תיקאים
סדרה: תיקנאים
שם מדעי
Blattodea
וטנויל, 1882

תיקנאים (שם מדעי: Blattodea) היא סדרה של חרקים בעלי גלגול חסר בתת-מחלקת תיקאים, הכוללת תיקנים וטרמיטים. בסדרה כ-4,400 מיני תיקנים (כמעט 500 סוגים) וכ-3,000 מיני טרמיטים (כ-300 סוגים).

הטרמיטים הם חרקים אאוסוציאליים, בעלי גוף רך, בצבעים בהירים, ואילו התיקנים הם חרקים שאינם חיים במושבות אך יש להם נטייה להתקבץ יחד, והם בעלי גוף שריוני בצבעים כהים.

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה הטרמיטים נחשבו לסדרה נפרדת (Isoptera), אך מחקרים גנטיים הראו קשר לתיקנים והצביעו על כך שלשתי הקבוצות מוצא משותף.

התיקנאים וגמלי שלמה מרכיבים יחד את על-סדרה Dictyoptera.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעל 4,000 מינים של תיקנים נמצאים בכל רחבי העולם, ולכל יבשת יש מינים ילידיים משלה. מרבית המינים אוכלי-כול או אוכלי בשר, והם חיים במגוון רחב של בתי גידול כגון מערכת הביוב, עלים, רקב, צמחייה עבותה, בסדקים, בחללים מתחת לקליפת עצים, תחת בולי עץ ופסולת. חלקם חיים על עצים, במערות ובמים. מספר מועט של מינים חיים בסביבת המגורים של בני האדם. הועברו על ידיהם ברחבי העולם ונחשבים למזיקים. למעלה מ-3,000 מינים של טרמיטים נמצאים בכל יבשות העולם למעט אנטארקטיקה. המגוון הגדול ביותר נמצא באפריקה ומעט מהמינים מצויים באירופה ובאמריקה הצפונית. הטרמיטים אוכלי רקב, ומינים רבים אוכלים עץ.

משפחות ידועות מישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תיקנים

לתיקנאים יכולת הישרדות גבוהה מאוד. הם מסוגלים לחיות בביוב, וכן שבוע בלי מזון. התיקנים לא השתנו גנטית (או כמו שנהוג לומר לא התפתחו אבולוציונית) כבר 250 מיליון שנים.

הנקבות מייצרות תיק אשר לתוכו הן מטילות את הביצים, (מכאן נגזר שמם -תיקנים). הן מטילות 14–16 ביצים בתיק ביצים, נושאות אותו עמן (בקצה הבטן) במשך כיומיים ואז מניחות אותו בסביבת מזון. תיק הביצים בצבע חום (הופך לכהה לאחר מספר ימים). אורכו כ-8 מ"מ וגובהו כ-5 מ"מ. מן הביצים בוקעים הצעירים (נימפות) שהם בעלי מופע דומה לבוגר רק קטן יותר וללא כנפיים, ולאחר מעבר של מספר שלבי התפתחות כנימפה הם הופכים לבוגרים. סך כל משך ההתפתחות של פרט מביצה לבוגר הוא כ-60 ימים. תוחלת החיים שלו היא כ-15 חודשים.

לתיקן אברי חישה בקצה האחורי של גופו אשר מחוברים לסיבי עצב גדולים במיוחד ויחד מקנים לו "רפלקס בריחה" ייחודי. גירוי קל אשר נקלט באברי החישה הללו גורם להעברת המידע במהירות עצומה (גבוהה בהרבה ממהירות העברת מידע בסיב עצב אנושי) דרך סיבי העצב הגדולים אל שרירי התנועה, ללא מעבר במרכזי עיבוד המידע במוח התיקן, ולהפעלת תגובת בריחה אשר אינה מסתיימת עד שנקלטת ירידה משמעותית בתנאי התאורה[דרוש מקור], כלומר כשהתיקן חש שהוא במקום חשוך. אם מוסיפים על כך את מהירות הריצה הגבוהה של התיקן האמריקני - עד 5.4 קמ"ש (כ-50 מרחקי-גוף בשנייה, שווה ערך לאדם הרץ במהירות 330 קמ"ש), הרי שלאדם סיכוי נמוך להבחין בתיקן אמריקני שנמצא בסביבתו ואפילו נמוך יותר לתפוס אחד. ואכן, רוב התיקנים שבהם אנו נתקלים הם זקנים או פגועים בצורה כלשהי.

מינים נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרמיטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טרמיטים

הטרמיטים הם חרקים דמויי תיקן או נמלה, קטנים, חיוורים ולעיתים קרובות חסרי עיניים וכנפיים, החיים במושבות המונות עד 10 מיליון פרטים (וכ-50 אלף פרטים בממוצע). כל הטרמיטים הם אאוסוציאליים ברמה מסוימת. הטרמיטים במושבה נבדלים בתפקידם. רוב חברות הטרמיטים מורכבות מפועלים, האחראים על ליקוט המזון, בניית הקן, וטיפול בצאצאים, ומלוחמים שתפקידם להגן על הקן מפני טורפים ופולשים.

המלך והמלכה הם הפרטים היחידים במושבה שיכולים להתרבות, ובניגוד לדבורים ולנמליים שמזדווגים פעם אחת, הזכר נשאר לצד הנקבה ומפרה אותה כל כמה ימים לצורך המשך הטלת הביצים. הטרמיטים ניזונים מכרסום עץ, ומסוגלים לעכל תאית במהירות וביעילות באמצעות חיידקים סימביוטיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]