תיקון חצרות ומבואות
בהלכות ערובין, מדין התורה כל מקום המוקף בשלוש מחיצות נחשב לרשות היחיד לעניין רשויות השבת, אף שבצידו הרביעי הוא פרוץ לכל אורכו ופתוח לכרמלית או לרשות הרבים[1]. אולם מדרבנן, מקום המוקף ב־3 מחיצות ופרוץ בצידו הרביעי לכל אורכו (אפילו בפרצה של פחות מעשר אמות[2]) נחשב לכרמלית ואסור לטלטל בו חפצים, עד שיתוקן צידו הרביעי באמצעות לחי, קורה, פסי חצר או צורת הפתח. תיקון זה נקרא תיקון חצירות ותיקון מבואות.
דין זה חל הן על חצרות פרטיות המשותפות לכמה בתים, והן למבואות, שהם רחובות קטנים המחברים בין מספר חצירות לרשות הרבים[3].
סיבת גזירת חכמים זאת היא כדי שלא יבואו להחליף בין רשות היחיד משותפת לכמה אנשים, בה מותר לטלטל ללא הגבלה, כגון חצר ומבוי, ובין רשות הרבים בה אסור לטלטל יותר מד' אמות (כ- 1.80 מ').
התיקון הנדרש לחצר פרוצה, משמעותי יותר מהתיקון הנדרש למבוי פרוץ. סיבת ההחמרה בחצר היא כיוון שהחצר משמשת לדברים מוסתרים יותר מאשר המבוי, וכן בשל הקרבה לבתים, שהם רשות היחיד גמורה, נצרך תיקון משמעותי יותר על מנת להפוך את החצר לרשות היחיד גם מדרבנן[4].
כמו כן, ישנם דינים שונים לגבי מבוי הפרוץ משתי רוחותיו, ('מבוי מפולש') כיצד יש לתקנו.
כיום אין כמעט משמעות מעשית לדין זה, היות שאין כמעט חצרות משותפות ומבואות, ובדרך כלל מקיפים ערים ויישובים באמצעות עירוב, ההופך את כל העיר לרשות היחיד, כך שאין מקומות המוגדרים כרשות היחיד, ופרוצים לרשות הרבים או לכרמלית.
תיקון חצר[עריכת קוד מקור | עריכה]
חצר המשמשת מספר בתים, ופרוצה בצידה אחד למבוי, לכרמלית או לרשות הרבים: אם היא פרוצה לכל רוחב הצד הרביעי, והפרצה ברוחב של בין ג' טפחים[5], לעשר אמות - צריכה החצר תיקון באמצעות 'פסי חצר'.
אולם אם הפרצה גדולה מעשר אמות, אי אפשר לתקן את החצר אלא באמצעות צורת הפתח. דין זה הוא גם במקרה והפרצה אינה על כל רוחב הצד הרביעי של החצר. אולם כיוון שהפרצה גדולה מעשר אמות – יש לתקנה דווקא על ידי צורת הפתח[6] ('פרצה').
לא ניתן לתקן את החצר באמצעות לחי או קורה.
התנאי להתיר את החצר בצורה כזאת היא שהחצר תהא מרובעת. אולם אם החצר מלבנית - היא נחשבת כמבוי, ויש לתקנה כמבוי[7].
פסי חצר[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסי חצר משמעם פס באורך ארבעה טפחים ובגובה עשרה טפחים (אין צורך ברוחב מסוים) המוצב בפרצה במרחק של פחות משלושה טפחים מאחד הכתלים, כך שעל ידי דין לבוד רואים כאילו יש פה מחיצה באורך שבעה טפחים. אפשרות אחרת היא לעשות שני פסים באורך ורוחב כל שהו ובגובה עשרה טפחים, ולהעמיד אותם בשני קצוות הפרצה במרחק של שלושה טפחים מהכתלים, כך שעל ידי דין לבוד רואים כאילו יש בקצות הפרצה שתי מחיצות באורך שלושה טפחים[8].
אולם פסי חצר יכולים לשמש לתיקון החצר הפרוצה רק אם אורך הפרצה לאחר הקמתם קטן מעשר אמות. אם הוא גדול מעשר אמות, יש לתקן את הפרצה באמצעות צורת הפתח.
תיקון מבוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבוי הוא רחוב קצר הפתוח בצידו האחד לרשות הרבים, ובצידו השני פתוחות אליו כמה חצירות, כך שהמבוי משמש כדרך גישה פרטית מרשות הרבים לחצירות ולהפך, והוא מוקף מחיצות משלוש רוחותיו אך פרוץ לרשות הרבים (או לכרמלית) מהצד הרביעי. על מנת שיהיה מותר לטלטל בתוך שטח המבוי יש לתקן את צידו הפתוח במלואו באמצעות לחי, קורה או צורת הפתח. התיקון דרוש על מנת שיהיה היכר בין המבוי בו מותר לטלטל, לבין רשות הרבים בה אסור לטלטל[9].
התנאי להתרת המבוי באופן כזה הוא שאורך המבוי הוא לפחות ד' אמות, והמבוי בנוי בצורה מלבנית. אם המבוי קטן או שבנוי כריבוע - הוא נחשב לחצר, ויש לתקנו כדיני תיקון חצר[10].
מבוי שפתחו גדול מעשר אמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אם פתח המבוי לרשות הרבים גדול מעשר אמות, ניתן לתקן את המבוי רק באמצעות צורת הפתח. פתרון אחר למבוי כזה הוא הצבת מחיצה באורך ארבע אמות ובגובה עשרה טפחים המחלקת את פתח המבוי לשנים, ואז יש לתקן את כל אחד מחצאיו באמצעות לחי או קורה[11]. הצורך דווקא במחיצה של ארבע אמות הוא כיוון שבמחיצה קצרה יותר, יבטל השטח הפנוי משני הצדדים את המחיצה מלהחשב למחיצה ('אוויר מבטל מחיצה').
כמו כן ניתן למעט את אורך המבוי באמצעות פסים קצרים, המונחים בסמוך לכותלי המבוי[12].
חלוקת מבוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן להציב את הלחי או הקורה באמצע אורך המבוי ולא בקצהו הפתוח, ואז יהיה מותר לטלטל רק עד מקום התיקון ולא משם ואילך[13]. לחי או קורה המוצבים באמצע המבוי - אינם מחלקים את המבוי לאורכו לשניים, אולם פסי חצר או צורת הפתח המוצבים באמצע מבוי - מחלקים אותו לשניים[14]. סיבת דין זה היא שכדי לחלק מקום פנימי לעניין רשויות שבת, יש לתקנו באמצעות מחיצה טובה יותר מהמחיצה בה משתמשים להקפת כלל השטח הפנימי[15].
תיקון מבוי על ידי תל המתלקט[עריכת קוד מקור | עריכה]
אם במעבר מרשות הרבים למבוי ישנו שיפוע תלול בשיעור תל המתלקט, היינו עלייה בגובה של עשרה טפחים על פני אורך של ארבע אמות - הרי השיפוע עצמו נחשב לתיקון, ואין צורך בתיקון אחר[16].
מבוי מפולש[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבוי מפולש, היינו מבוי שהוא פתוח משני צדדיו לרשות הרבים או לכרמלית, ומשני צדדיו האחרים לחצרות, יש לתקנו באמצעים בולטים יותר מאשר מבוי רגיל.
- מבוי הפתוח משני צדדיו לרשות הרבים - יש לתקנו בצידו השלישי באמצעות שער ובו דלת הראויה להנעל. אולם לגבי הצד הרביעי ישנה מחלוקת האם יש תורך לתקנו גם כן באמצעות דלת, או שניתן להסתפק בתיקון באמצעות לחי, קורה או צורת הפתח[17][18].
- מבוי הפתוח מצד אחד לרשות הרבים ומצד שני לכרמלית, או הפתוח משני צדדיו לכרמלית - יש לתקנו באמצעות צורת הפתח בצד אחד, ובאמצעות לחי, קורה או צורת הפתח מצידו השני[19].
- אם המבוי לא עומד בקריטריונים ההלכתיים למבוי - הוא נחשב לחצר, ויש לתקן את צידו הרביעי באמצעות פסי חצר או צורת הפתח, במקום באמצעות לחי וקורה.
ישיבה בפתח חצר ומבוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מותר לאדם לשבת בפתח חצר הפתוחה לכרמלית או לרשות הרבים כאשר בידו חפץ, ואין חוששים שמא יפול החפץ לרשות הרבים ויחזירו, ונמצא עובר על מלאכת הוצאה מרשות לרשות שהיא מלאכה האסורה מתורה, כיוון שיש בחצר היכר בולט בתיקונה, באמצעות פסי חצר.
אולם לא ישב אדם בפתח המבוי הפתוח לרשות הרבים, ומתוקן באמצעות לחי או קורה, ובידו חפץ - שמא יפול החפץ מידו לרשות הרבים ויבוא להחזירו, ונמצא מוציא מרשות לרשות, דבר שהוא איסור תורה. (ישנה מחלוקת לגבי מבוי שתוקן באמצעות צורת הפתח) אולם אם המבוי פתוח לכרמלית - מותר, שכן גם אם ישכח, נמצא עובר על איסור דרבנן[20].
מבוי עקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מבוי עקום
מבוי עקום, היינו מבוי שיש עיקול חד באמצעו, (דוגמת האות ד) נחשב כשני מבואות המתחברים בנקודת העיקול, ויש לתקנו בהתאם. לדוגמה, שתי צורות הפתח בשני פתחיו של המבוי, ולחי או קורה בנקודת שבה המבוי מתעקם[21].
אולם דין זה הוא דווקא במבוי עקום המפלוש משני צדדיו לרשות הרבים. מבוי המפולש לכרמלית (או לרשות הרבים ולכרמלית) - אינו צריך תיקון באמצעו[22].
מבוי שיש בו כמה התעקמויות (למשל בצורת האות ח) - צריך תיקון בכל אחד מהתעקמויות, אם הוא פתוח משני צדדיו לרשות הרבים. היינו שתי צורת הפתח בפתחיו לרשות הרבים ולחי או קורה בכל אחד מההתעקמויות, או להפך, צורות הפתח בהתעקמויות, ולחי או קורה בפתחים לרשות הרבים[23].
מבוי העשוי כנדל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבוי העשוי כנדל, היינו שמבוי מרכזי עובר באמצע, ופתוח משני צדדיו לרשות הרבים, ומכל צדדיו מבואות קטנים הפתוחים גם כן לרשות הרבים, (דמוי מרבי-רגלים) נחשבים כל המבואות הקטנים כ'מבואות עקומים' וצריכים תיקון בהתאם. המבוי המרכזי, הפתוח משלושה צדדים לרשות הרבים, צריך שתי צורות הפתח משני צדדים, ולחי או קורה מצידו הרביעי[24].
מבוי שנפרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבוי שנפרץ באחד מכתליו לכרמלית או לרשות הרבים, אף בפרצה הקטנה מעשר אמות אך רבים מקצרים את דרכם משם - יש לתקן את הפרצה באמצעות לחי, קורה או צורת הפתח, היות שהפרצה הפכה לפתח, ולכן יש צורך בהיכר. ואף שהפרצה קטנה מעשר אמות, שיעור הרוחב המינימלי הפוסל מחיצה פרוצה, ואף על פי שרבים אינם מבטלים את המחיצה בהילוכם - יש צורך בתיקון משום היכר למעבר בין רשות היחיד לכרמלית, או לרשות הרבים[25].
אולם אם נפרצה פרצה בפחות מד' טפחים (כ-24 ס"מ) - אין צורך בתיקונה.
דין זה הוא גם במקרה והפתח היה רחב, (מעל 10 אמות) ונסתם חלקו במחיצה עד שלא נשאר בפתח יותר מעשר אמות, ותוקן המבוי באמצעות לחי או קורה, (שאינה עוברת מעל המחיצה) ונפרצה פרצה גדולה מד' טפחים במחיצה. גם במקרה זה אם אנשים מקצרים את דרכם דרך הפרצה - יש לתקנה כפתח מבוי, היינו שיהא היכר בפתח[26][27].
חצר שנפרצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דין החצר שנפרצה קל מהמבוי שנפרץ, ובה אין פרצה פוסלת את המחיצה או את ההיכר שנעשה, (פסי חצר) היות שהחצר בדרך כלל מוקפת ב-4 מחיצות שלמות ומתוקנת בתיקון משמעותי, (פסי חצר) בניגוד למבוי שהוא בדרך כלל בעל 3 מחיצות בלבד, ומתוקן בתיקון כל שהו בצידו הרביעי (לחי)[28].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסג סעיף א
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסג סעיף ג
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסג סעיף ב
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסג סעיף ב
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסג סעיף ד
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסג סעיף ד
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסג סעיף לו
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסג סעיף ג
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסג סעיף ה
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסג סעיף לו
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסג סעיף נז
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסג סעיף סא
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסג סעיף נב וכן בסעיף נ"ה
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסג סעיף נד
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסג סעיף נו
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסג סעיף סג
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסד סעיף ג
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסד סעיף ד
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסד סעיף ב
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסה סעיף יד
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסד סעיף ה
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסד סעיף ו
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסד סעיף ז
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסד סעיף ט
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסה סעיף ב
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסה סעיף ד
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסה סעיף ה
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסה סעיף ו