תחנת דלק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחנת דלק של חברת "אסו" בנורווגיה

תחנת דלק היא מתחם (מסחרי, בדרך כלל) לרכישת דלק לסוגיו: בנזין ברמת אוקטן שונה, סולר למנועי דיזל, נפט ולעיתים אף גז פחמימני מעובה לשם הנעת כלי רכב מנועיים בעלי מנוע בעירה פנימית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנות דלק הופיעו לראשונה כעסק צדדי של בתי מרקחת. בית המרקחת הראשון שעשה זאת היה בית מרקחת בעיר ויסלוך בקיסרות הגרמנית ב-5 באוגוסט 1888. המתדלק הראשון היה הרוקח וילי אוקל והמתדלקת הראשונה - ברתה בנץ.

התחנה הייעודית הראשונה נבנתה בסנט לואיס, ארצות הברית ב-1905 בשדרה סן תרזה 420.

איסורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחנת דלק חלים מספר איסורים, למניעת אסונות- פיצוצים, שרפות וכדומה, אשר עלילותם גבוהה בשל הריכוזים הגבוהים של החומרים הדליקים בתחנה. למשל, אסור לעשן בתחנות דלק, אסור לתדלק בעוד הרכב מונע ואסור לדבר בטלפון סלולרי מכיוון שפולט קרינה העלולה לגרום לפיצוץ.

תחנות דלק בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תחנות דלק בישראל

בעשורים הראשונים של המדינה נשלט שוק תחנות הדלק בישראל על ידי שלוש החברות פז, סונול ודלק. עם השנים התרחב שוק הדלק להכיל חברות קטנות נוספות המתחרות בשלוש אלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תחבורה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.