תורה מציון (ארגון)

תורה מציון
פעילות	חיזוק הקהילות היהודיות בעולם והקשר שלהן לארץ ישראל ולתורת ישראל
התאגדות	מוסד ללא כוונת רווח
מדינה	ישראל
מטה הארגון	ירושלים שבישראל
סינוף בינלאומי	10 מדינות
סניפים	16 בעולם
מקום פעילות	אוסטרליה, דרום אפריקה, מקסיקו, אורוגוואי, ארצות הברית, קנדה, פולין, גרמניה, בלגיה, רוסיה
מייסדים	זאב שוורץ
חברים	1,270 שליחים מאז ההקמה
מנכ"ל	זאב שוורץ
תקופת הפעילות	1994–הווה (כ־30 שנה)
	אתר האינטרנט הרשמי של תורה מציון

תנועת תורה מציון הוקמה בשנת 1994 במטרה לחזק את הקהילות היהודיות בעולם ואת הקשר שלהן לארץ ישראל ולתורת ישראל. התנועה משפיעה על קהילות יהודי על ידי יצירת כוללים ציוניים ובתי מדרש קהילתיים, חיזוק המנהיגות הצעירה, חיזוק הקשר עם מדינת ישראל וחינוך למחויבות לערכי היהדות והציונות.

תוכניות תורה מציון מתמקדות ביצירת קשר אישי בין השליחים לקהילות. קשר זה נוצר במגוון פעילות חינוכיות, פורמליות ולא פורמליות, הכוללות בין היתר חברותות, לימוד בקבוצות, לימוד דרך האינטרנט ותוכניות לימוד הורים וילדים. בנוסף לפעילות השוטפת, לשבתות וחגים משקל רב בעיצוב השליחות, ובהם מתרחשות פעילויות כמו שיעורים, מנייני נוער וסעודות שבת.

תורה מציון מקימה מרכזים תורניים המזוהים עם הציבור הדתי לאומי שמטרתם לימוד תורה וציונות מחוץ לארץ ישראל על ידי שליחים מהארץ. המרכזים פרוסים בקהילות בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה, דרום אמריקה ואירופה.

במהלך שנות קיומה שיגרה תנועת תורה מציון מעל ל-1200 שליחים לכ-37 קהילות שונות ו-12 קמפוסים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון נוסד בשנת 1994 בידי זאב שוורץ, תחת השם 'פלד עולמי'. בשנת 1996 היא שינתה את שמה ל-'תורה מציון – כוללים ציוניים בתפוצות', ובשנת 2014 שינתה שוב את שמה ל-"תורה מציון – תנועה תורנית ציונית".

בין חברי עמותת תורה מציון ניתן למצוא מנהיגים רוחניים לצד מנהיגי המוסדות הציוניים בארץ, ובהם: הרב חיים דרוקמן, הרב יוסף כרמל (ראש כולל ארץ חמדה), ובעבר גם הרב אהרן ליכטנשטיין.

כיושבי ראש העמותה כיהנו בעבר משה גרין, לארי רוט, צבי שוסטק, חיים זהר וזאב שוורץ. היו"ר הנוכחי הוא זאב שוורץ .

זאב שוורץ כיהן כמנכ"ל העמותה בשנים 1996 – 2006, ושוב משנת 2012. בין השנים 2006 - 2012 שימש הרב בועז גנוט, בוגר שליחות של תורה מציון,כמנכ"ל הארגון .

בין השותפים לעמותה נמנים ארגונים כגון תנועת המזרחי העולמית, בני עקיבא העולמית, ארגון JLIC, משרדי החינוך והדתות בארץ וכן כולל ארץ חמדה. בארצות הברית תורה מציון עובד יחד עם ישיבה יוניברסיטי (YU) וה-Orthodox Union

ב-2016 קיבלה תורה מציון את פרס ירושלים לשנת תשע"ו. הפרס ניתן על ידי שר החינוך נפתלי בנט על "עבודתה מעוררת ההשראה וחיזוק הקשרים בין קהילות יהודיות בחו"ל עם תורת ישראל וארץ ישראל, להקמת מרכזי תורה והעצמת מנהיגות צעירה."

מבנה המרכזים הציוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידים בכולל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש כולל- ראש הכולל הוא בעל משפחה, בעל רקע תורני וחינוכי משמעותי, יחד עם יכולות מוכחות במנהיגות ויחסי אנוש מצוינים. הוא אחראי על כל הפעילות של צוות הכולל בקהילה - בחורים ולעיתים גם אברכים. הוא מוביל את הלימוד הפנימי של הכולל, וגם מנהל את הפעילות החינוכית והקהילתית של השליחים, החל מייזום ותכנון אירועים וכלה בבניית תוכנית עבודה שנתית לכלל הפעילות. כמובן שראש הכולל בעצמו גם מלמד בבית הספר, מעביר מגוון שיעורים ולומד בחברותות עם חברי הקהילה.

ראש מדרשה- אשת חינוך שהיא גם תלמידה חכמה, אשר נותנת מענה לצורך ההולך והגובר בקהילות ללימוד תורה לנשים. מעבר לתפקידה בבית הספר, היא אחראית על הקמת והרחבת בית מדרש לנשים, שכוללת חברותות, שיעורים ואירועים ייעודיים לנשים.

אברך- תלמיד חכם עם רקע חינוכי משמעותי, אברכי תורה מציון משלבים, כמו שאר השליחים, בין לימודים בבית מדרש, חברותות, אירועים קהילתיים והוראה פורמלית בבתי הספר המקומיים. לעיתים האברך פועל תחת הנהגתו של ראש כולל, ולעיתים הוא ואשתו פועלים עצמאית בקהילה. המינונים בין האלמנטים השונים בתפקיד משתנים מקהילה לקהילה, כאשר ביעדים מסוימים האברך משקיע את רוב שעות היום בבי"ס, בעוד באחרים הוא ילמד שני סדרי לימוד מלאים כל יום.

בחור- רווקים צעירים בני 22–23, בוגרי שיעור ה' בישיבות הסדר ומכינות קדם צבאיות. הבחורים מגיעים, מלאי אנרגיה, ומשמשים דוגמה אישית לנוער בבית הספר ובקהילה. הבחורים ילמדו סדר לימוד יומי, תחת הנהגתו של ראש הכולל. עצם השקידה בלימוד התורה על ידי צעירים ישראלים בוגרי צבא מהווה מודל לחיקוי. הבחורים עוזרים בבתי הספר, מארגנים ומפעילים אירועים קהילתיים ולומדים בחברותות עם תיכוניסטים ובעלי בתים בקהילה.

שליחות נשואות- נשות האברכים וראשי הכולל היו חלק בלתי נפרד ממשלחות השליחים עוד מימיו הראשונים של תורה מציון. גם הן מהוות מודל לחיקוי לנשות ובנות הקהילה. הן אחראיות על בתי המדרש לנשים בכל היעדים. במסגרת זו הן לומדות בחברותות, מעבירות שיעורים בקהילה, מארגנות אירועים ייעודיות לנשים וגם מעוסקות בהוראה פורמלית בבתי הספר המקומיות.

שליחות צעירות (רווקות) - בשנים האחרונות, בעקבות התעוררות וחיזוק נושא לימוד התורה לנשים בארץ ובעולם, ישנו ביקוש והיצע הולך וגובר בגרסה 'נשית' למודל הבחורים. במסגרת פרויקט 'מדרשת ציון' של תו"מ בחורות צעירות, בוגרות מדרשות תורניות בארץ יוצאות לשליחות של שנה במגוון קהילות. בדומה לבחורים, הן לומדות סדר לימוד פנימי בבית המדרש, מארגנות אירועים קהילתיים ולומדות בחברותות עם בנות ונשות הקהילה.

מבנה הכולל משתנה ממקום למקום אך הוא מבוסס על ראש כולל, שתחתיו אברכים או שליחים צעירים, רווקים או רווקות. עבודתו היומיומית של הכולל מתחלקת בדרך כלל לכמה מסגרות: לימוד פנימי בתוך הכולל, הוראה פורמלית בבתי הספר היהודיים, חינוך בלתי פורמלי במסגרת תנועות הנוער והסטודנטים, לימוד משותף עם אנשי הקהילה וארגון אירועים ופעילויות קהילתיות.

מדרשת ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית 'מדרשת ציון' נועדה לעודד מעורבות ולימוד תורה של נשים. עוד מיום היווסדה תורה מציון שיגרה שליחות, נשות האברכים וראשי הכולל, שהקימו ופיתחו בתי מדרש לנשים, ותוכנית זו מעגנת וממסדת את התוכנית.

תורה מציון שמה לה למטרה לשלוח שליחות שיהוו מודל לחיקוי ומקור השראה לנערות ולנשים. הן מלמדות תורה ומעודדות נשים בקהילות להצטרף לשיח לימוד התורה.

התוכנית גם מציעה במה לנשים מישראל העוסקות בתורה ללמד, להשפיע ולהתפתח בקהילות.

ללמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית "ללמוד" מהווה בית מדרש אינטראקטיבי שמאגד תלמידים מסביב לעולם לשמוע ולהשתתף בשיעורי תורה בגרמנית, רוסית וצרפתית. בשנים תשע"ג - תשע"ה הציע בית המדרש של 'ללמוד' 1,660 שיעורים. בשנת תשע"ה היו 600 תלמידים קבועים מ-43 מדינות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]