תוף
תוף הוא כלי נגינה ממשפחת כלי ההקשה. תופים הם בין כלי הנגינה העתיקים ביותר שידעה האנושות, וישנם סוגים רבים של תופים. הקשה על התוף במקומות שונים (בשוליו, במרכזו וכו׳) מפיקה צלילים שונים.
מערכת התופים המודרנית, אשר מורכבת ממספר תופים ומצילות, מכונה לרוב בשם "תופים".
התוף מלווה את האנושות, ומשמש לחגיגות, לטקסים ולהעברת מסרים, להנאה וכדומה. עד היום במדינות כמו גאנה וסנגל משתמשים לטקסים בתופי הג'מבה, שהם תופי גביע עם עור של עז. גם האינדיאנים השתמשו ועדיין משתמשים בתופים באירועים וטקסים שונים. תוף האספות האינדיני מורכב בדרך כלל מעץ ועור של אייל או תאו.
בתופים משתמשים גם בתזמורות מארש כדי לתת את קצב ההליכה במארש ובכלל נותנים ברוב העולם התופים את הקצב למוזיקה.
התוף בהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תוף מרים
ראיות לייצור ושימוש בתוף נקשרות בין השאר למסופוטמיה באלף ה-3 לפנה"ס. משם נפוץ התוף לאזורים גאוגרפים סמוכים. מקור המילה ״תוף״ כנראה במילה השומרית - dup/tup משם עברה המילה לשפות שמיות אחרות. באוגרית - tp, אשורית - tuppu, ארמית - tuppa, ערבית duff. השם עבר ממשפחת השפות השמיות ליוונית עתיקה - ty(m)panon והרומאים קראו לכלי בלטינית tympanum.
בחפירות ארכאולוגיות בקברים מתקופת הברזל בארץ ישראל נמצאו צלמיות בעלות גוף גלילי האוחזות בידיהן חפץ עגול שלדעת הארכאולוגים הוא תוף. המילה "תוף" המופיעה במקרא מתייחס לכלי נגינה חלול העשוי מסגרת ועליו מתוח עור של בעל חיים. הצלילים מופקים על ידי תיפוף על הכלי.[1]
מערכת תופים מודרנית (מערבית)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מערכת תופים
במערכת תופים מודרנית יש שלושה חלקים מרכזיים:
- תוף ה"בָס": ממוקם על הרצפה והמכות עליו ניתנות בעזרת דוושת רגל, לרוב על ידי רגל ימין. סגנונות מוזיקה שונים, כגון רוק כבד, משתמשים לעיתים בדוושה כפולה או "דאבל פדל" שכל דוושה נשלטת על ידי רגל אחרת. הדוושה הכפולה יוצרת מקצב מהיר יותר או מוסיפה טון שונה למלודיה המתנגנת. צלילו הוא צליל בס.
- תוף ה"סְנֵר": ממוקם במרכז המערכת והוא פיתוח של תוף המצעדים. צלילו מחוספס בשל רשת של חוטי ברזל דקים הממוקמים בתחתית התוף ההפכים את צלילו לכזה. בעזרתו של מנוף הממוקם בצד התוף (לרוב) יכול המתופף להעלות ולהוריד את הרשת. בעת הורדת הרשת התוף נותן צליל אחיד וצלול.
- מצילת ה"הָיי-הָאט" (High Hat): מצילה המורכבת משתי מצילות (היי-האט תחתון והיי-האט עליון). המצילה התחתונה עומדת במקומה והמצילה העליונה עולה ויורדת על ידי דוושה המונעת לרוב על ידי רגל שמאל. מצילה זו בדרך כלל נותנת את הקצב למוזיקת רוק.
בנוסף לשלושת החלקים המרכזיים יש מספר תופים פופולריים נוספים (אך לא הכרחיים):
- תופי ה"טוֹם-טוֹם": ממוקמים על תוף הבס. תופי הטום- טום מגיעים במגוון רחב של גדלים וצלילים הנבחרים על ידי רצון וצורך המתופף וככל שהקוטר התוף גדול יותר צלילו עמוק או נמוך יותר. ברוב מערכות התופים הסטנדרטיות ישנם שני תופי טום-טום בשני גדלים שונים. תופים אלו משמשים בעיקר למעברים בין מקצבים בתוך שיר או לסולואים של תופים. צלילם של הטום-טומים הוא צלול.
- תוף ה"דוּד" (או "פְלוֹר" (רצפה באנגלית) או "טום-טום רצפה"): ממוקם על הרצפה, לרוב בצדה של היד המובילה או החזקה של המתופף. צלילו של הדוד דומה לצלילם של הטום-טומים אך הוא יותר נמוך, מבנהו של הדוד זהה לשל הטום-טומים אך גדול יותר. תוף הדוד פופולרי יותר מאשר הטום-טומים והוא משמש למגוון רחב יותר של סוגי מוזיקה (כגון: ג'אז, בלוז, וכדומה).
מצילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המצילות מסודרות סביב מערכת התופים ומורכבות על גבי סטנדים המיועדים לכך. ישנן דרכים מקובלות להרכבת המצילות, אך הסידור תמיד נתון להעדפת המתופף, שיקולי נוחות והתאמה לסגנון. כל המצילות באות בגדלים שונים בהתאם לסוג המצילה ולצליל אותו אמורה המצילה להפיק.
- מצילת ההיי-האט (High-Hat): מורכבת למעשה משתי מצילות המונחות אחת על גבי השנייה ומופרדות בעזרת פדאל רגל. המצילה יוצרת צליל שטוח וקצר במצב סגור, או צליל ארוך ומחוספס במצב פתוח. בשל צלילה המגוון והרב-שימושי, מצילה זו היא ברירת המחדל לליווי ברוב הסגנונות. זוהי גם המצילה היחידה שמיקומה במערכת הוא קבוע והיא יושבת צמוד לתוף הסנר בצידו החיצוני מהמערכת.
- מצילת הקראש (Crash): מצילה דקה בגודל בינוני המשמשת בעיקר להדגשות, בניגוד לתפקיד הליווי האופייני להיי-האט או לרייד.
- מצילת הרַייד (Ride): מצילה גדולה, עבה וכבדה יותר מהקראש. תפקודה דומה לזה של ההיי-האט, אך היא בעלת צליל ממושך ועשיר יותר. על מצילה זו נהוג לנגן גם על הפעמון, להשגת צלצול אופייני המרכיב מקצבי בסיס בסגנונות שונים.
- מצילת הספלאש (Splash): מצילה קטנה מאוד המשמשת להדגשות משניות וקישוטים. צלילה דומה לזה של הקראש אך הוא קצר בהרבה.
- מצילת הצ'יינה (China): נקראת כך בשל דמיונה למצילת הגונג הסינית. צלילה דומה לזה של הקראש בשילוב עם צלילו של הגונג - צליל חזק וחותך.
התוף בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
התוף ככלי היוצר ומכתיב קצב, תפס מקום במשלים העוסקים בקצב ובאי קצב. כך למשל הפילוסוף האמריקאי, הנרי דייוויד תורו, כתב בספרו "וולדן", כי "אם אדם אינו צועד בקצב של חבריו, אולי זה משום שהוא שומע מתופף אחר".
תוף מצעדים מהווה מוטיב מרכזי בספרו של גינתר גראס ״תוף הפח״.
סוגים של תופים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
תוף, דף שער בספרייה הלאומית
- ״צ׳נדלר שׂם רגל״ - סיפור התפתחות מערכת התופים בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אבשלום זמר, צלמיות חרס בעת העתיקה, המוזיאון הימי הלאומי, חיפה, 2009, עמוד 16
| כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית | ||
|---|---|---|
| כלי נשיפה ממתכת | חצוצרה • קרן יער • טרומבון • בריטון • טובה | |
| כלי נשיפה מעץ | פיקולו • חליל צד • אבוב • קלרינט • בסון • סקסופון • קרן אנגלית | |
| כלי פריטה | נבל • גיטרה • גיטרה בס | |
| כלי קשת | כינור • ויולה • צ'לו • קונטרבס | |
| כלי הקשה | תופים • מצלתיים • קסילופון • טימפני • צ'יימס | |
| כלי מקלדת | פסנתר • עוגב • צ'מבלו • אורגן חשמלי • מקלדת אלקטרונית | |
