תומאס ג'ונסון
 | |||||||||
| תומאס ג'ונסון | |||||||||
| לידה |
4 בנובמבר 1732 מחוז קלברט, מרילנד, האימפריה הבריטית  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
26 באוקטובר 1819 (בגיל 86) פרדריק, מרילנד, ארצות הברית | ||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||||
| מקום קבורה | בית הקברות מאונט אוליב, פרדריק, מרילנד, ארצות הברית | ||||||||
| מפלגה |
 המפלגה הפדרליסטית | ||||||||
| בן או בת זוג |
Ann Jennings Johnson | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
תומאס ג'ונסון (באנגלית: Thomas Johnson; 4 בנובמבר 1732 – 26 באוקטובר 1819) היה שופט ופוליטיקאי אמריקאי, שהשתתף בכמה פעולות לתמיכה במהפכה האמריקאית. ג'ונסון היה מושל מרילנד הראשון (לאחר העצמאות), נציג לקונגרס הקוטיננטלי ושופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. ג'ונסון היה השופט הראשון בבית המשפט העליון שמונה לכהונתו לאחר מינויים של ששת השופטים הראשונים שאיישו את כס השיפוט עם הקמתו של בית המשפט. תקופת כהונתו בבית המשפט ארכה 163 ימים בלבד, ובכך הוא השופט העליון שכהונתו היא הקצרה ביותר בהיסטוריה.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
תומאס ג'ונסון נולד במחוז קלברט שבמרילנד לתומאס ולדורקס סדג'וויק ג'ונסון. סבו, שגם הוא נקרא תומאס, היה עורך דין בלונדון, שהיגר למרילנד בזמן כלשהו לפני שנת 1700. תומאס ג'ונסון הצעיר היה הרביעי מבין עשרת ילדי המשפחה. לואיזה ג'ונסון, בתו של אחיו, ג'ושוע, הייתה רעייתו של נשיא ארצות הברית ג'ון קווינסי אדמס.
ג'ונסון ואחיו התחנכו בחינוך ביתי. כבחור צעיר הוא נמשך לעיסוק במשפטים, למד את המקצוע במשרד עורכי דין מוכר וב-1753 התקבל ללשכת עורכי הדין של מרילנד. ב-1760 הוא העביר את משרדו למחוז פרדריק, וב-1761 הוא נבחר לראשונה לאספה הכללית של הפרובינציה. בפברואר 1766 נשא ג'ונסון לאישה את אן ג'נינגס, בתו של שופט מאנאפוליס.
המהפכה האמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1774 וב-1775 שלחה האספה של מרילנד את ג'ונסון כנציג לקונגרס הקונטיננטלי. בקונגרס חבר ג'ונסון לאלו שהעדיפו היפרדות מבריטניה הגדולה. בנובמבר 1775 הקים הקונגרס את הוועדה להתכתבויות חשאיות שחיפשה תמיכה של מדינות זרות במלחמה. ג'ונסון, יחד עם בנג'מין פרנקלין ובנג'מין הריסון החמישי היו חברי הוועדה.[1]
ג'ונסון שב למרילנד והמשיך את פועלו באספה המדינתית כאשר נחתמה הכרזת העצמאות של ארצות הברית. ב-1775 הוא ניסח את הכרזת הזכויות שאומצה על ידי האספה של מרילנד ומאוחר יותר נכללה בחלק הראשון של החוקה הראשונה של המדינה, שכוננה בוועידה החוקתית שהתקיימה באנאפוליס ב-1776. ג'ונסון גם שירת כקצין בדרגת בריגדיר גנרל במיליציה של מרילנד. ג'ונסון ואחיו העניקו תמיכה למהפכה האמריקאית כאשר ייצרו תחמושת וכלי נשק.[2] המפעל שלהם, כבשן קטוקטין (Catoctin Furnace), הוא כיום חלק מהפארק המדינתי הסמוך לקמפ דייוויד, שמצפון לפרדריק.
ב-1777 בחר בית המחוקקים של מרילנד בג'ונסון כמושל המדינה הראשון. בתפקיד זה הוא כיהן עד 1779. בעשור הבא הוא החזיק במספר משרות שיפוטיות במרילנד ובמקביל היה חבר באספה המדינתית בשנים 1780, 1786 ו-1787. הוא קידם הצעת חוק למינוי חברי ועדה שיפעלו יחד עם חברי ועדה מקבילה בווירג'יניה הסמוכה "שיסדירו תקנות ליברליות וצודקות שנוגעות לנהר הפוטומק שיהיו בעלות יתרון הדדי לשתי המדינות ושיעבירו דיווח על כך לאספה הכללית". אף על פי שג'ונסון לא היה חבר בוועדה, הוועידה שהתכנסה בעקבות הצעתו להסדיר וליישב את הצדדים השיפוטיים ואת השיט בגבולם המשותף שעל הנהר.[3] ג'ונסון השתתף בוועידה המדינתית של מרילנד ב-1788, שם הוא קידם בהצלחה את אשרור המדינה לחוקת ארצות הברית.
בממשל הפדרלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 1789 מינה הנשיא ג'ורג' וושינגטון את ג'ונסון כשופט הפדרלי הראשון של מחוז מרילנד, אך הוא דחה את המינוי. ב-1790 וב-1791 הוא היה השופט הבכיר בבית המשפט הכללי של מרילנד. בינואר 1791 מינה וושינגטון את ג'ונסון, יחד עם דייוויד סטיוארט ודניאל קארול כחברי הוועדה להנחת היסודות לבירה הפדרלית בהתאם לחוק המושב (Residence Act) של 1790. בספטמבר 1791 החליטו חברי הוועדה לקרוא לעיר הבירה הפדרלית "העיר וושינגטון" (The City of Washington) ולמחוז הפדרלי "טריטוריית קולומביה.[4]
שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-5 באוגוסט 1791 מינה וושינגטון את ג'ונסון במינוי פגרה כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית במקומו של ג'ון ראטלדג' שהתפטר. ב-31 באוקטובר הוגש מינויו של ג'ונסון לסנאט באופן רשמי, שאישר אותו ב-7 בנובמבר. אף על פי שהוא הכל לכהן בתפקידו באותו יום, הושבע ג'ונסון כשופט רק ב-6 באוגוסט 1792. ג'ונסון היה זה שכתב את פסק הדין של בית המשפט בתיק "ג'ורג'יה נגד בריילספורד" (Georgia v. Brailsford) ב-1792. הוא כיהן על כס השיפוט עד 16 בינואר 1793, כאשר הוא התפטר בשל בריאותו הרופפת וקשייו שנבעו מסבבי השיפוט שהשתתף בהם. תקופת כהונתו של ג'ונסון כשופט, שארכה 163 ימים בלבד, היא הקצרה ביותר בתולדות בית המשפט העליון.[5]
ג'ונסון סבל מבריאות לקויה במשך שנים רבות וזו הייתה הסיבה לדחיית ההצעה של וושינגטון ב-1795 למנותו כמזכיר המדינה, על פי המלצתו של תומאס ג'פרסון. ביום ההולדת הראשון של ג'ורג' וושינגטון שצוין לאחר מותו ב-22 בפברואר 1800 הוא נשא את ההספד לזכרו.
שנותיו האחרונות, מותו והנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתו של ג'ונסון, אן, נישאה ב-1788 לג'ון קולין גרהאם, ובשנותיו האחרונות הוא התגורר עמם בבית שהם בנו בפרדריק. הבית, שקרוי אחוזת רוז היל (Rose Hill Manor), הוא כעת פארק מחוזי, ועל מחצית שטחו ניצב כיום בית הספר התיכון שקרוי על שמו של ג'ונסון.
תומאס ג'ונסון נפטר ברוז היל ב-26 באוקטובר 1819. הוא נטמן בתחילה בכנסיית כל הקדושים ומאוחר יותר הוא נטמן מחדש בבית הקברות מאונט אוליב שבפרדריק. על שמו נקראו גם בתי ספר נוספים בפרדריק, בלנהאם ובבולטימור. ב-1978 נחנך גשר שנקרא על שמו ושחוצה את נהר פטקסנט ומחבר את מחוז קלברט עם מחוז סנט מרי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תומאס ג'ונסון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- תומאס ג'ונסון באתר המדריך הביוגרפי של השופטים הפדרליים (באנגלית)
- תומאס ג'ונסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- תומאס ג'ונסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Secret Committee of Correspondence/Committee for Foreign Affairs, 1775–1777". U. S. Department of State.
- ^ "Catoctin Iron Furnace". U. S. National Park Service.
- ^ "Mount Vernon Conference". George Washington's Mount Vernon. Mount Vernon Ladies' Association.
- ^ Crew, Harvey W., Webb, William Bensing, Wooldridge, John (1892), Centennial History of the City of Washington, D.C., United Brethren Publishing House, Dayton, Ohio, Chapter IV. "Permanent Capital Site Selected", pp. 87–88, 101.
- ^ "Oyez: Thomas Johnson". Oyez: U. S. Supreme Court Media.
