תוכנית אל-עריש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תוכנית אל עריש)

תוכנית אל-עריש היא תוכנית מדינית שהועלתה לראשונה על ידי הרצל בינואר 1903, לאחר שנכשלו הניסיונות להשיג צ'ארטר מן השלטון העות'מאני להתיישבות יהודית בא"י. היוזמה יצאה לראשונה מגורמים בריטיים לנוכח השליטה הבריטית דה-פקטו במצרים דאז. התוכנית הייתה להתיישבות יהודית בטריטוריה שבשליטה אנגלית בסמוך לארץ ישראל - קפריסין או חצי האי סיני, לאור הקרבה לא"י. הרצל גם כינה את סיני בשם "פלשתינה המצרית".

מקור שמה של התוכנית הוא בעיר אל-עריש המצרית בחצי האי סיני לחוף הים התיכון.

קרבתו הגאוגרפית של ואדי אל-עריש לגבולות ארץ ישראל שימשה בידי הרצל נימוק מכריע במאמציו לשכנע את חבריו בוועד הפועל הציוני, כי עדיף להסתפק בתחליף ארעי, עד שיבשילו התנאים לצ'רטר על ארץ ישראל.

כדי לבדוק את אפשרות ההתיישבות בסיני נשלחה משלחת סקר מטעם ההסתדרות הציונית, שכללה את:

  1. ליאופולד קסלר (צר') מהנדס מכרות - ראש המשלחת.
  2. אלברט גולדסמית, לשעבר קולונל בצבא האנגלי ושימש כמנהל הראשי של מושבות הבארון הירש בארגנטינה.
  3. ג’ורג' הנרי סטאפנס, מהנדס אזרחי.
  4. אמיל לאורן (Laurent), פרופסור במכון לחקלאות בבלגיה ועמד בעבר בראש שתי משלחות חקר לקונגו.
  5. טומס הנרי איילמר הומפרי, מהנדס אזרחי, ששימש כמנהל הראשי של העבודות הציבוריות במצרים והיה נציג הממשלה המצרית.
  6. אוסקר מרמורק, אדריכל מווינה, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית.
  7. הלל יפה, רופא ראשי של בית־החולים היהודי ביפו ורופא המושבות.
  8. זליג סוסקין, מהנדס חקלאי, מנהל משקים בארץ ישראל. חלק מהמשתתפים היו רק בחלק מהסיורים.[1]

בשובם של חברי המשלחת לקהיר, ב-26 מרץ 1903, קיבל את פניהם הרצל שהגיע לשם וכבר נפגש עם הלורד קרומר (הנציב הבריטי) ועם שר החוץ המצרי בוטרוס ראלי.

הרצל קיווה ליישב באל-עריש כמה עשרות אלפי יהודים, בתוך זמן קצר, אך אנשי המשלחת הבהירו לו כי נדרשות מחויבויות מפורשות של הגורמים המעורבים (ממשלת בריטניה וממשלת מצרים) הן לנושא ההתיישבות והן לאספקת כמויות עצומות של מים לשטיפת הקרקע מהמלח שספוג בה, על מנת להכשירה לעיבוד חקלאי, כמקור פרנסה למתיישבים, דבר שייקח כמה שנים. לאחר כמה ימים של ישיבות וויכוחים סוערים, הם קיבלו הודעה מוויליאם ווילקוקס (צר') שהיה אחראי על המים במצרים, שאין אפשרות להקצות מים מהנילוס להכשרת הקרקעות באל-עריש והוא קיבל את גיבויו של הלורד קרומר. בכך, למעשה, בוטלה תוכנית אל-עריש.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]