תהילים צ"ב

תהילים צ"ב; מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת
	א מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת:; ב טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן:; ג לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת:; ד עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר:; ה כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן:; ו מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ:; ז אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת:; ח בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד:; ט וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה':; י כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן:; יא וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן:; יב וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי:; יג צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה:; יד שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ:; טו עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ:; טז לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה' צוּרִי וְלֹא (עלתה) עַוְלָתָה בּוֹ:

"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" הוא מזמור צ"ב (הפרק ה-92) בספר תהילים הנאמר בקבלת שבת לאחר שירת הפיוט לכה דודי. הוא נאמר גם בתפילת שחרית של שבת ושל חגים.

חיבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי חז"ל אדם הראשון חיבר את המזמור כשבח על כך שניצל ממיתה על חטאו בזכות השבת שסינגרה עליו. לאחר מכן לפי רבי ישמעאל המזמור נשכח ומשה רבנו חידש אותו^[1].

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכן המזמור הוא תיאור שמחתו של המשורר במעשיו של הקדוש ברוך הוא ובסיפור שבחיו. המזמור מדבר על הצדיקים והצלחתם, לעומת הרשעים שהצלחתם היא רגעית וחולפת. מזמור שיר ליום השבת היה מושר על ידי הלוויים בעת הקרבת קרבן התמיד של יום השבת. חז"ל נתנו את טעמם לאמירת מזמור זה בשבת; "מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים".

זמן אמירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור נאמר בפסוקי דזמרא של חג ושבת^[2], והוא מנהג ארץ ישראלי קדום^[3].

מזמור זה הוא הגרעין הראשון של טקס קבלת שבת שהתפתח על ידי מקובלי צפת במאה השש עשרה^[4]. מנהג ייחודי קיים בבית הכנסת אלטנוישול בפראג, שם אומרים עד היום את המזמור בקבלת שבת שתי פעמים.

מזמור זה הוא גם שיר של יום של שבת.

בקהילות הספרדים וקצת קהילות אשכנז, הוא נאמר גם אחרי קריאת התורה של מנחה בשבת.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמור שיר ליום השבת - דודי קאליש מתוך אלבומו אשר בחר בנו, 2020
מזמור שיר ליום השבת - גלעד פוטולסקי ולהקת שלהבת^[5].
מזמור שיר ליום השבת - הרב שלמה קרליבך^[6].
מזמור שיר ליום השבת - ניגון שהולחן על ידי הרב שלום ברוכשטט^[7] לרגל יום הולדתו ה-91 של הרבי מליובאויטש^[8].
מזמור שיר ליום השבת - לחן של חיים בנט, ביצוע של שלמה כהן באלבום א שבת טיש
כי שימחתני - שיר של הזמר מוטי שטיינמץ בלחן של שמשי ניימן, מתוך אלבומו הנשמה בקרבי^[9].
ואמונתך - פיני איינהורן, עיבוד שימי קסלר, 2017^[10]
להגיד בבוקר חסדך - שיר של הרב שלמה קרליבך^[11].
מה גדלו - יששכר גוטמן בלחן של ישראל באדאנסקי באלבום טביעת אצבע.
צדיק - יעקב יהודה דסקל באלבום קבלת שבת.
צדיק כתמר - בלחנו של לואי לבנדובסקי.^[12]