תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
 | |
| מקרא | ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוק כ"ט |
|---|---|
| משנה תורה | ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ח', הלכה ג' |
| מקורות נוספים | נפש החיים, שער א, פרק יז |
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, או תהא נפשו צרורה בצרור החיים (בראשי תיבות: תנצב"ה), הוא נוסח בקשה יהודי על נשמות נפטרים, המופיע בכיתוב שעל גבי מצבות (בראשי תיבות, לעיתים בנקודות: ת.נ.צ.ב.ה.), בסוף הספד ועוד. תוכן הבקשה קשור לאמונה בחיי הנצח של הנשמות.
מקור הביטוי ופירושו[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקור לביטוי הוא בדברי אביגיל לדוד: ”וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ” (ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוק כ"ט).
אצל חז"ל התפרשו מילים אלה כביטוי להישארות הנפש. כך מובא בספרי דברים: ”אלו נפשותיהן של צדיקים שנתונות עמו באוצר, שנאמר: 'והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך'”.[1]
מאוחר יותר, הרמב"ם ראה ב"צרור החיים" את העולם הבא, שהוא השיא של השכר שהאדם יכול לזכות בו: ”חיים אלו, לפי שאין עמהם מות, שאין המות אלא ממאורעות הגוף, ואין שם גוף, נקראו 'צרור החיים', שנאמר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים, וזהו השכר שאין שכר למעלה ממנו והטובה שאין אחריה טובה והיא שהתאוו לה כל הנביאים”.[2]
לדברי רבי חיים מוולוז'ין, הברכה היא שהחלק של הנפש, שהוא החלק הנמוך ברוחניותו של האדם, יהיה קשור בחלקים העליונים יותר, ודרכם יהיה דבוק כביכול באלוהים: ”והבחינה העליונה של הנפש. נאחזת ומתקשרת עם הבחינה התחתונה... של בחינת הרוח. ובחינה העליונה של הרוח מתקשרת עם בחינה התחתונה של הנשמה. והנשמה גם כן מתקשרת ומתדבקת בבחינת שורש הנשמה, סוד כנסת ישראל שהיא שורש הכנסיה של כל נשמות כלל ישראל יחד. וכן על זו הדרך גם בחינת שרש הנשמה... מתקשרת למעלה מעלה ממדרגה למדרגה... וזה שאמרה אביגיל לדוד והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלקיך, רצונה לומר שגם בחינת נפשו תתדבק כביכול בו יתברך שמו”.[3]
הראי"ה קוק רואה בביטוי זה מחשבה ורצון לקשור את כל המציאות לאחדות אחת: ”הצורך של הדבקות האלוקית... מקורו הוא בההתאגדות הכללית, שצרור החיים אגוד הוא ביחד. ועל פי מדה מיוחדה הקרבה הזאת מאגדת את הנשמות של כל פרטי ישראל ביחד, ובמדה יותר מורחבת מתאגד ביחד כל צרור החיים של כל אשר נשמת רוח חיים באפיו.[4].. ובמדה המתרחבת ביותר... בא הצורך העליון לקרבת אלוקים ולדבקות עליונה...”[5]
שימוש בביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביטוי זה מופיע בצורות שונות במצבות קבורה, בנוסחי תפילות (השכבה[6], אל מלא רחמים, יזכור), בהקדשות לעילוי נשמה (על גבי מבנים, ספרי תורה ועוד). אחד המופעים הקדומים של הנוסח על גבי מצבות הוא בקטקומבות היהודיות בוונוסה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספרי דברים, פרשת וזאת הברכה, סימן שמ"ד. בנוסח דומה מובא בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ב, עמוד ב': "תניא: רבי אליעזר אומר: נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד, שנאמר: והייתה נפש אדני צרורה בצרור החיים".
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ח', הלכה ג'.
- ^ נפש החיים, שער א, פרק יז.
- ^ על פי לשון הפסוק בספר בראשית, פרק ז', פסוק כ"ב.
- ^ אורות הקודש חלק ב', צרור החיים והדבקות, עמוד שמא. וראו גם החיות האלוקית העולמית, מאת הרב עודד דוד, באתר דעת.
- ^ למשל בנוסח כאן