תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק רבין

תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין הן תאוריות קשר העוסקות בהירצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין בעצרת השלום בכיכר מלכי ישראל, ומציגות את הרצח בצורה שונה מזו בה הוצג בבית המשפט שהרשיע בו את יגאל עמיר ובדו"ח שחיברה ועדת שמגר, שעסקה בחקר נסיבות הרצח. התאוריות שונות זו מזו בפרטיהן, חלקן מייחסות את הרצח לעמיר אך גורסות ששירות הביטחון הכללי ידע על כוונתו ולא הצליח או לא רצה למנוע את הרצח, תיאוריות אחרות כופרות באשמתו של יגאל עמיר וטוענות כי הרוצח הוא אדם אחר.

סקרים אחדים העלו כי כרבע מהציבור מאמין בווריאציות שונות של תאוריות קשר כאלה.[1]

תאוריות קשר מצדה הימני של המפה הפוליטית

תאוריות קשר שנשמעו בימין הישראלי התמקדו בהאשמת השב"כ במעורבות בהתנקשות, והאשמת ועדת שמגר בשיתוף פעולה בכך. הדרישה לחקור מחדש את נסיבות הרצח, בטענה שיש עובדות הדורשות בירור, עולה בימין גם שנים רבות לאחר הרצח.[2] תאוריות הימין מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות: תאוריות הטוענות שרבין מת מכדורי יגאל עמיר, ותאוריות הטוענות שרבין נורה גם או רק בזמן הנסיעה לבית החולים איכילוב.

תאוריות שלפיהן יגאל עמיר הוא הרוצח

לפי אחת התאוריות, תכנן השב"כ לביים ניסיון רצח פוליטי שיופנה כלפי הנהגת השמאל, על מנת ליצור לה אהדה בקרב הציבור. לשם כך מצא השב"כ את יגאל עמיר, שאכן חפץ לבצע התנקשות ביצחק רבין מתוך השקפת עולמו הימנית רדיקלית. תאוריה זו מדגישה שני אירועים: המתנתו הארוכה של יגאל עמיר בחניית האח"מים מבלי שנבדק ותושאל על מעשיו במקום ומבלי שהורחק, ונוכחותו של הצלם רוני קמפלר במרפסת סמוכה ממנה צילם את יגאל עמיר זמן רב לפני הירי וגם בעת הירי. על פי תאוריה זו, על השב"כ היה לשים באקדחו של יגאל עמיר כדורי סרק אולם בביצוע משימה זו התרחש כשל, מתוך רשלנות או בכוונת מכוון, ובאקדח הושארו כדורים חיים. לכן הושמעה הקריאה "סרק, סרק" בעת ההתנקשות.[דרוש מקור: צריך להביא מקור לאותה "אחת התיאוריות"]

פעולותיו של אבישי רביב היו לנושא שהעסיק את מפיצי תיאוריות הקונספירציה. לפני הרצח, רביב נחשב לפעיל ימין רדיקלי והיה ידוע בפעילות האלימה שלו[דרוש מקור][מפני ש...]. לאחר הרצח התברר שהיה סוכן שב"כ. לאורך השנים מפעיליו הזהירוהו מפעילות אלימה, אולם היו מודעים שהוא נוקט בה מדי פעם, ובעיקר כלפי פלסטינים. לאחר הרצח הועמד רביב לדין באשמה שידע ולא דיווח על כוונותיו של עמיר לרצוח את רבין, וזוכה כשבית המשפט קובע כי "לאבישי רביב לא היה רמז ואפילו קצה של רמז לכוונותיו של יגאל עמיר".[3][4]

תאוריות שלפיהן יגאל עמיר אינו הרוצח

אף על פי שיגאל עמיר הצהיר על כוונתו לבצע את הרצח, הודה במעשה, שחזר אותו ומעולם לא הביע חרטה, יש הטוענים שלא הוא רצח את רבין. לפי גרסה זו, יגאל עמיר בעצמו לא ידע שלא הוא הרוצח או שלחלופין, הופעל עליו לחץ כבד להודות ברצח.[דרוש מקור][מפני ש...]

תומכי התיאוריות הללו מביאים אירועים - כמו החלפת נהגים, או סתירה ביחס לפרט שולי - כראיות, אולם לא מסבירים ראיות למה בדיוק. הם מביאים גם טענות בלי ראיות - כמו הטענה כאילו כרמי גילון ראש השב"כ דאז, העריך חודשים לפני הרצח, שהרוצח הפוטנציאלי הוא "סטודנט תימני שחרחר מהרצליה שלומד בבר-אילן" - אירוע שלא הובא לו כל תיעוד.

תומכי תיאוריית הקשר נותנים משקל רב לעדת ראייה אחת שאמרה כי היא ראתה ש-"רבין לא נפגע" מהירי[5], וכן לדבריי לאה רבין בספרה "הולכת בדרכו" על כך שמיד לאחר הירי "יצחק נראה בסדר גמור".[דרוש מקור]

לטענתם - צפייה בקלטת הרצח מראה שרבין לא נפל מיד כתוצאה מהירי ואף הסב את ראשו לאחור[דרוש מקור]. עוד טוענים חלק מתומכי התאוריה שההבזק שנראה בקלטת אינו מאיר את הסביבה, למרות שאמור היה לעשות זאת.[דרוש מקור][מפני ש...][6]

הם גם מעלים תמיהות ביחס לנהלים שבהם לא עמדו כביכול הכוחות בשטח, בלי להראות שהנהלים אכן קיימים, בלי להסביר מה החריגות מהנהלים מוכיחות, ובלי לקחת בחשבון שבני אדם לעיתים סוטים מהנהלים כתלות במצב בשטח. כך לדוגמא הם כותבים - שלמרות שרבין נזקק לטיפול רפואי דחוף, הוא הוסע לבית החולים ברכב השרד ולא באמבולנס הייעודי, כמתבקש לדעתם. בעניין זה הם מצאו סתירה בין הדו"חות הרפואיים, כאשר באחד מהם נכתב שהגיע בנט"ן, ובדוחות אחרים כמו גם בעדויות שנמסרו בוועדת שמגר נאמר שרבין הגיע במכוניתו.[דרוש מקור: מתבקש מקור שהעלה את הטענות הללו- מי זה "הם" שמוזכרים בראשית הפסקה?] עוד הם טוענים כי נתיחת הגופה על ידי פרופסור היס היתה אמורה לעשות במרכז הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר, אולם במקום זאת נעשתה באיכילוב[דרוש מקור: מקור להעלאת הטענה]. לגבי הדו"ח של היס - נכתב בו שעמוד השדרה הגבי והמותני תקין, והם טוענים שהדברים סותרים את הגרסה הרשמית, לפיה אחד הכדורים פגע בעמוד השדרה (הצווארי)[דרוש מקור: מקור לטענה, מיהם הטוענים?]. בתצלום הרנטגן של הגופה כפי שהציגו היס בתוכניתו של נפתלי גליקסברג, ועל אף שמקומו של הקליע בעומק הגוף לא ניתן לקביעה, נראה למחזיקי התאוריה כתקוע בעמוד השדרה.[דרושה הבהרה]

נחום שחף טען שיש סתירה בין קלטת הוידאו של הצלם קמפלר, בה רואים שיגאל עמיר ירה בגבו של יצחק רבין, לבין עדויות הרופאים לפיהן רבין נפגע בחזה ובבטן.[7]

בשנת 2006 הוגשה לבג"ץ עתירה הדורשת לפסול את הדו"ח הפתולוגי של פרופ' יהודה היס. טענת העותרים[דרושה הבהרה] היא כי רבין נורה לראשונה דווקא במהלך הנסיעה, לאחר יריות סרק בכיכר. על-פי תרחיש זה ("תאוריית הכדור הראשון"), רבין נורה בחזהו מכדור בודד בזמן הפינוי למטה השב"כ. רק לאחר קביעת מותו של רבין ב-22:30, נוספו, על פי הטענות, שני פצעי הירי בגבו של רבין שיוחסו ליגאל עמיר. עם השנים התפרסמו מסמכים שונים המוצגים כמסמכים מקוריים של בית החולים, המאששים, לטענת המפרסמים, את התאוריה שלהם על הרצח. בית המשפט העליון דחה את העתירה בטענה שטענות העותרים היו כלליות ופעמים סתומות, ואין ביסוס לטענה של מניפולציה בדו"חות הרפואיים.[8][דרוש מקור: קישורים לא עובדים - נא לספק קישורים לעתירה ולפסק הדין]

נחום שחף ונתן גפן העלו תמיהות לגבי הדף המוכתם ובו מילות "שיר לשלום". לטענתם נראה בו חור מקליע, והם העלו את הטענה לפיה אם הדף היה מקופל לארבע בכיס בזמן הירי, היו צריכים להיות בו ארבעה חורים. בפועל לא נראה בדף חור אלא כתם דם כהה.[9][10]

פרסום התאוריות

בספר מאוחר יותר (The Last days of Israel, 2001), טוען אחד העוסקים בתאוריית הקונספירציה, ברי חמיש, כי מאחורי רצח רבין עומד מכון המחקר האמריקני "המועצה ליחסי חוץ" (CFR) ומי שעמד אז בראשו, ג'ורג' בוש האב. לטענת חמיש, הרצח נועד להבטיח את רציפות שלטון השמאל בישראל גם אחרי בחירות 1996 ולהבטיח את מימושם המלא של הסכמי אוסלו.

העיתון "הצופה" חולל שערורייה כשפרסם את ההשערה כי שמעון פרס עמד מאחורי קנוניית הרצח, אף שהעיתון הכחיש שהשערה זו מבטאת את עמדתו. בערב יום השנה העשירי לרצח רבין, ב-3 בנובמבר 2005, זכו תאוריות הקשר לעידוד מסוים כאשר נחשף במשדר מיוחד של "קשת" שכלל סרט דוקומנטרי של נפתלי גליקסברג כי בחולצתו ובגופייתו של רבין יש חור נוסף מצדן הקדמי. המומחים שבדקו את בגדיו של רבין נחלקו בדעותיהם האם מדובר בירייה נוספת שלישית שנורתה באיש. בנוסף הועלתה העובדה שאין בנמצא תצלומים רלוונטיים לסוגיה מנתיחת גופתו של רבין. במהלך המשדר עלתה ההשערה שמא מדובר בכדור שנפלט מאקדחו של אחד המאבטחים והושם דגש על כך שלא מדובר בממצא שחייב להתפרש באופן קונספירטיבי. סברה אחרת לגבי חוסר התאימות בין מספר החורים בגופיה ובגופה של יצחק רבין היא שמדובר בחור רגיל בגופייתו, אולי של סיגריה. חולשתה של התזה שהוצגה בתחקיר הערוץ השני היא היעדר חור כניסה במקטורן מחד[דרוש מקור], והיעדר דווח על פצע כניסה התואם את הנקב בחולצה מאידך, כמו גם היעדר ממצאים תואמים בצילומי הרנטגן והסי טי לנזק רקמתי כלשהו התואם את מיקום החור בחולצה.

בהפגנת תמיכה בבנימין נתניהו, שנערכה באוקטובר 2019, אמר המזרחן מרדכי קידר: "מי שרצח את רבין היה אדם שראשי התיבות של שמו זה י"ר - לא יצחק רבין. מי שעמד מאחורי העניין הזה כנראה פוליטיקאי מוביל שרצה לחסל את יצחק רבין מכיוון שהוא רצה לצאת מהסכמי אוסלו". קידר הוסיף: "אני קורא מכאן להסיר את הכותרת השקרית 'סודי ביותר' מעל המסמכים שלא משתלבים עם התאוריה שהימין רצח את רבין".[11] אוניברסיטת בר-אילן גינתה את דבריו אלה, וגם נתניהו גינה את דבריו וכינה אותם "דברי הבל".[12] בראיון לניב רסקין בחדשות הבוקר אמר קידר כי הוא אמר שאולי יגאל עמיר לא רצח את רבין, וסירב לחזור בו. בנוסף, הוא טען כי תיעוד הרצח של רוני קמפלר עבר עריכה בלונדון.[13]

ביקורת על התאוריה

איש השב"כ שלמה הרנוי, ביקר את תאוריות הקונספירציה וטען כי התאוריה נוצרה על רקע ההאשמות שהוטחו בימין בעקבות הרצח ורצונו לנקות את עצמו מאחריותו לו.[14]

מבשר התאוריה הוא יהודי קנדי, ברי חמיש, שהושפע לטענת המבקרים מתאוריות הקונספירציה הנפוצות בצפון אמריקה, בעיקר תאוריית הקשר על רצח קנדי. כמו כן הביקורת טוענת לחוסר הבנה של חמיש את החברה והתרבות הישראלית. כך נטען, כי אין התאוריה מביאה בחשבון כי ישראל היא מדינה קטנה ומסוגרת אשר סוד כה גדול לא היה יכול להישמר בה; ובעיקר כאשר עם חילופי השלטון התכופים במדינה, נחשפו כל סודות השב"כ ושאר גופי המודיעין והביטחון בפני שלטון הימין (לרבות אנשי גוש הימין שנכללו בקואליציה). יתרה מכך, המבקרים אינם נמנעים מטענות ספציפיות לגופם של חלק ממפיצי תאוריות הקשר.[דרוש מקור]

ביקורת חריפה על תאוריית קשר זו רואה בעצם קיומה חטא העומד בפני עצמו, המהווה נדבך נוסף על הפשע של רצח רבין. לפי ביקורת זו, על הימין הרדיקלי בישראל להתמקד בשאלה איך יצא ממנו הרוצח יגאל עמיר, ומי האנשים שהעניקו לרוצח את הרקע האידאולוגי שממנו צמח. על פי המבקרים, יצירת תאוריית הקשר מסיטה את הדיון משאלות אלה והעובדות שמאחוריהן, ועלולה ליצור את התשתית לרצח הפוליטי הבא.[דרוש מקור]

חגי עמיר, אחיו של יגאל עמיר שסייע בהכנות לרצח, שלל את תיאורית הקונספירציה בדברים שכתב לאחר שחרורו מהכלא ב־2012, אך הודה כי גם לו ישנן שאלות לגבי פרטים שונים סביב הרצח.[15]

תאוריית הקשר מצדה השמאלי של המפה הפוליטית

על פי גרסתה השמאלנית של תאוריית הקשר, גורמי ימין רדיקליים בשב"כ, הפעילו את יגאל עמיר וחברו לו בקשר חתרני באמצעות סוכן השב"כ אבישי רביב, במטרה לרצוח את יצחק רבין. תאוריה זו מנסה להסביר את הקלות שבה חדר יגאל עמיר לשטח הסטרילי בכיכר רבין. נושא הדגל של תאוריה זו היה פרופ' מיכאל הרסגור.[16] הוא טען שרק משפט חוזר ליגאל עמיר יחשוף את האמת, ויגלה שידו של הימין הייתה מאחורי רצח זה.[17]

תיעוד הרצח וספיחיו

לאחר הרצח התברר כי רוני קמפלר, רואה חשבון במקצועו העובד במשרד מבקר המדינה, תיעד במצלמת וידאו את ההתנקשות ברגע התרחשותה.

מעלי תאוריות הקונספירציה העלו תמיהות הנוגעות לתיעוד זה, שנחשב לחדשני מסוגו באותה העת. חלקן התמקדו בהתרחשויות שתועדו במצלמתו בזירת הרצח, וחלקן התמקדו במקריות של התיעוד ההיסטורי, וייחסו אותה לקשר אפשרי בין קמפלר לבין גורמים הקשורים כביכול ברצח. הוא עצמו סיפק הסברים לשאלות ולתהיות שהתייחסו אליו.[18] חלק אחר התמקד בכך שהתיעוד לא פורסם במלואו.[19][דרושה הבהרה]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אתרים ומאמרים של תומכי תאוריית קשר

הערות שוליים

  1. ^ יואב קרן, רבע מהציבור: חנינה ליגאל עמיר בעוד 8 שנים, אתר nrg, אוקטובר 2007. בכתבה מדווח כי 28% מהציבור בישראל (ו-46% מהציבור הדתי) סבורים שיגאל עמיר אינו אשם ברצח; מרגרט קוקר, Ten Years After Rabin Assassination, Conspiracy Theory Live On, The Cox Newspapers Washington Bureau דיווח על שיעור המקבלים את התאוריות בישראל: לפי האחד 25% (סקר משנת 2005) ולפי האחר 29% (2003)
  2. ^ דוגמה: אלישע האס, דעה: לפתוח מחדש את תיק רצח רבין, באתר ערוץ 7, 23 באוקטובר 2010
  3. ^ לפי בית המשפט:""מתוך 'ים' הידיעות אותן מסר הנאשם למפעיליו בשב"כ במהלך שמונה שנות פעילותו, הוא מסר בעניינו של עמיר שמונה ידיעות בלבד. הרוב המכריע של הידיעות עסק 'בשבתות הסטודנטים' אותן ארגנו השניים. רק בידיעה אחת מסר הנאשם למפעילו דברים שמעבר לכך. באותה ידיעה תואר יגאל עמיר כאדם קיצוני מאוד בדעותיו, אשר העלה רעיון 'לארגן קבוצת סטודנטים רציניים מאוניברסיטת בר אילן המעוניינים לעשות דברים', כאשר הנאשם התרשם כי מדובר היה בפגיעה בערבים ולא בפגיעה ביהודים"
    וכן נכתב בהכרעת הדין כי "רביב אישר ששמע את עמיר אומר כי חל על ראש הממשלה 'דין רודף' ו'דין מוסר' וכי צריך להרוג אותו' ואולם לדבריו מדובר היה באמירות כלליות בלבד שלא היו שונות מהתבטאויות רבות של אנשים רבים באותה תקופה אשר התנגדו התנגדות נמרצת למדיניות הממשלה"
    עמיר עצמו העיד כי לא התבטא בפני רביב על הכוונה לרצוח את רבין. הוא ציין כי ב"שבת סטודנטים", שהתקיימה בבית חגי בשנת 95', אמר אמנם שצריך להרוג את רבין, אבל כל האנשים שהיו שם שמעו אותו, כולל השר בני אילון.
    אפרת וייס, סוכן השב"כ לשעבר אבישי רביב זוכה פה אחד, באתר ynet, 31 במרץ 2003
  4. ^ דוח ועדת החקירה לעניין רצח ראש הממשלה מר יצחק רבין ז"ל, ירושלים תשנ"ו, עמ' 135 [1]
  5. ^ רצח רבין - עדת ראייה - רבין לא נפגע, סרטון באתר יוטיוב
  6. ^ רגע הירי [2]
  7. ^ ערוץ 7 "הפרופ' המנתח משחזר: רבין היה ירוי בחזה": https://www.inn.co.il/news/529946
  8. ^ (בג"ץ 229/06), העתירה ותגובת הפרקליטות, פסק הדין
  9. ^ נתן גפן, עוקץ קטלני, עמוד 56
  10. ^ נחום שחף, [3]
  11. ^ אדיר ינקו, מורן אזולאי, יובל קרני ואיתמר אייכנר, מרצה בבר אילן בהפגנה למען נתניהו: "יגאל עמיר לא רצח את רבין", באתר ynet, 30 באוקטובר 2019
  12. ^ ערוץ 7, נתניהו מתנער מנאומו של מוטי קידר, באתר ערוץ 7, 30 באוקטובר 2019
  13. ^ ד"ר מוטי קידר לא מתנצל: "אולי היו לו פיקות ולכן צעקו 'סרק סרק'"?, באתר ‏מאקו‏, 3 בנובמבר 2019
  14. ^ אייל לוי, ‏שומר הסף: בכיר השב"כ לשעבר על קריסתה של היחידה המהוללת, באתר מעריב אונליין, 16 בנובמבר 2019
  15. ^ דברים שכתב חגי עמיר בדף ה־Facebook שלו
  16. ^ מיכאל הרסגור, מנהיג אמיתי, באתר ynet, 2 בנובמבר 2000
  17. ^ והרי עיקר החשדות, עדי גרסיאל, בשבע.
    "מחנה פוליטי שלם החזיק את ידו של הרוצח", אראל סג"ל, עיתון תל אביב, 2 באוקטובר 1998
  18. ^ נאוה צוריאל, פוטו רצח, באתר nrg‏, 4 בנובמבר 2005
  19. ^ עו"ד אייל שומרוני-כהן, 30 שניות גנוזות