תאונת המסוק בנחל בזק
 | |
| אנדרטת אסון מסוק האנפה בתל אביב | |
| תאריך |
24 בספטמבר 1984  |
|---|---|
| מיקום |
נחל בזק |
| גורם |
טעות אנוש, כשל מכני |
| הרוגים |
5 |
| פצועים |
5 |
| המעורבים באסון | |
| בל 212 | |
  | |
תאונת המסוק בנחל בזק הייתה התרסקות מסוק מסוג בל 212, "אנפה", שהתרחשה ב-24 בספטמבר 1984, בשעת אימון. בתאונה נהרגו חמישה נוסעים ואנשי צוות, ונפצעו קשה חמשת הנוסעים ששרדו.
התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-24 בספטמבר 1984 קיימה פלוגת מחזור מאי 1984 של בסיס האימונים החטיבתי של חטיבת גולני בנחל בזק תרגיל מרדף מוסק אחרי מחבלים. בתרגיל השתתפו גששים ומסוק בל 212 ('אנפה') שהיה אמור להטיס כוחות חסימה ומרדף במהלך התרגיל, בהתאם להתפתחויות בשטח. המסוק הגיע מבסיס חיל האוויר בחצרים. מפקד התרגיל היה סא"ל משה גבעתי, שהיה באותו הזמן מפקד בסיס האימונים של החטיבה.
המסוק שמספרו 035 הגיע למקום התרגיל בשעה 09.00 ובו שני טייסים ומכונאי מוטס. עלו עליו משה גבעתי ועוד חמישה לוחמים וקצין.
לאחר תדריך משותף לצוות המסוק ומפקדי התרגיל, המריא המסוק וטס מערבה בערוצו התלול של נחל בזק. לפתע נשמע רעש גריסה מתכתית מהמנוע השמאלי. טייסי המסוק ניסו להתרומם מערוץ הנחל ולחזור לנחות במקום שממנו המריאו עשר דקות קודם לכן. לפתע כבה גם המנוע השני. המסוק איבד גובה במהירות ובניסיון לבצע נחיתת אונס התרסק בערוץ הצר של הנחל. בהתרסקות נהרגו שני הטייסים, המכונאי המוטס ושני לוחמי גולני. גבעתי וארבעה לוחמי גולני נפצעו קשה.
בגלל ליקויים בתקשורת, הן בטייסת המסוקים והן בגולני, ובשל היות מקום ההתרסקות בקניון עמוק שאין אליו קשר עין משום דרך או כביש, לא נערכו אחריו סריקות במשך שעתיים. בשעה 14:00, לאחר ארבע שעות מההתרסקות, הגיע למקום ההתרסקות מסוק בל 212 עם צוות רפואי מיחידה 669.
ועדת חקירה שמינה מפקד חיל האוויר קבעה שסיבת ההתרסקות הייתה כשל במנוע וטעויות הטסה של הטייסים הצעירים.
אנדרטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחצר המתנ"ס בשכונת נווה עופר שבתל אביב, הוקמה אנדרטה לנופלי המסוק על ידי אביו של אחד החללים, שגר בשכונה והיה פעיל במתנ"ס. האנדרטה בנויה מזנב מסוק שנתרם על ידי חיל האוויר והוצב על בסיס אבן שעליו חרותים שמות הנופלים ופרטי האסון.[1] את האנדרטה עיצב הפסל דן רפפורט. היא נחנכה ב-24 בספטמבר 1985 במלאת שנה לאסון. באנדרטה זו שולב הזנב המקורי של מסוק 035[2].
אנדרטה בסגנון דומה, הוקמה באחת הכיכרות של העיר דימונה, שם התגורר המכונאי המוטס של המסוק.[3]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה גבעתי, שלוש לידות בספטמבר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990.
- משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, הוצאת 'רעות', תשע"ג-2013.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמיר שגב, תאונת אנפה 035, באתר "מרקיע שחקים"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אנדרטה לזכר נופלי המסוק בנחל בזק בתל אביב, באתר "יזכור"
- ^ לפי שיחה עם הפסל דן רפפורט
- ^ אבינעם מיסניקוב, אנדרטה לזכרו של רס"ל מאיר אסייג ז"ל, באתר "מרקיע שחקים"