תאגיד הרשת הממשלתי של סין
.jpg) | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
דצמבר 2002 – הווה (כ־21 שנים)  |
| חברת אם |
הוועדה לפיקוח וניהול נכסים בבעלות המדינה של מועצת המדינה |
| חברות בנות |
|
| מיקום המטה |
בייג'ינג |
| ענפי תעשייה |
transmission system operator |
| הכנסות |
2,560,254,240,000 רנמינבי (נכון ל־2018) |
| רווח תפעולי |
78,697,281,872 רנמינבי (נכון ל־2018) |
| רווח |
56,509,982,428 רנמינבי (נכון ל־2018) |
| הון עצמי |
1,701,704,488,899 רנמינבי (נכון ל־31 בדצמבר 2018) |
| יו"ר |
Xin Baoan |
| מנכ"ל |
Shu Yinbiao |
| עובדים |
1,581,000 (נכון ל־2018) |
| http://www.sgcc.com.cn/html/sgcc_mobile_en/index.shtml האתר הרשמי | |
  | |
תאגיד הרשת הממשלתי של סין או SGCC (ראשי תיבות באנגלית של: State Grid Corporation of China; בפין יין: 国家电网公司 גוּאוֹ-גִ'יאַה דִיאֶן-וַואנְג גוֹנְג-סְי) ידוע בסינית בפשטות בכינוי "הרשת הממשלתית" (State Grid), הוא מונופול בבעלות הממשלה, המספק שירותי חשמל ואלקטרוניקה בסין, הפיליפינים, אוסטרליה, ברזיל, איטליה, פורטוגל ויוון. התאגיד הוא חברת השירותים הגדולה בעולם והחברה השנייה בעולם בהכנסות (2018). ב 2016/17 היו לחברה 927,839 עובדים, כ-1.1 מיליארד לקוחות, והכנסות של כ-363 מיליארד דולר.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סין פתחה ברפורמה בת שלושה שלבים בסקטור האנרגיה בשנת 1986[2]. כאשר השלב השלישי והאחרון, "הפרדת רשת המפעלים" שאירעה בתחילת שנת 2002, הנכסים של, תאגיד חברת החשמל הממשלתית (בפין יין: 国家电力公司) חולקו לחמש "קבוצות ייצור חשמל" שמונו על תפעול תחנות הכוח וחמש חברות בת של SGCC, בבייג'ינג.לתאגיד אסטרטגיית התרחבות אגרסיבית גם מחוץ לסין ולו החזקות רבות, בעיקר בחברות אנרגיה באוסטרליה, פורטוגל, הפיליפינים, ברזיל, יוון ואיטליה. בשלב זה של הרפורמה הופרדו הפונקציות לייצור ושינוע/אספקה של אנרגיה כדי לעודד תחרות[3].
SGCC או בקיצור "הרשת הממשלתית" נוצר בדצמבר 2002, לאחר החלוקה לחמש חברות ייצור וארבע חברות שירות[4]. שתי החברות הגדולות שנוצרו כדי להוות חברת על לכל אחד מהתחומים הן "הרשת הממשלתית" (ייצור) ו"חברת הרשת הדרומית של סין". בעת הקמתה היו לחברה יכולות ייצור של 6.47 גיגה-וואט.[5][3]
בשנות ה-2000, עקב גירעון בייצור החשמל, הפעיל הממשל ניתוקים המוניים יזומים של חשמל. בשנים 2002-2005 דווחה החברה על הפסדים של כטריליון יואן[3].
מחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]
היו מספר דיווחים על שחיתות בקרב בכירים במשרד הכוללים טענות בדבר מעילה. מספר גורמים בהנהלה התפטרו לאחר הפרסומים.[6]
חברות בנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- State Grid Yingda Group
- Yingda International Trust (89.76%)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תאגיד הרשת הממשלתי של סין (בסינית)- אתר האינטרנט הרשמי של תאגיד הרשת הממשלתי של סין (באנגלית)
תאגיד הרשת הממשלתי של סין, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ JamesPaton14, James Paton. "China Builds an Empire of Electricity With Australia as Target". Bloomberg.com. נבדק ב-2016-08-11.
- ^ Gee, Robert; Songbin Zhu; Xiaolin Li, China's power sector: Global economic and environmental implications
- ^ 1 2 3 The Xinfeng Power Plant Incident and Challenges for China's Electric Power Industry (PDF), IEEJ, בפברואר 2007, נבדק ב-10 באוקטובר 2012
{{citation}}: (עזרה) - ^ Chen Wenying (2006). China's Energy Outlook. Guida Editori. ISBN 978-981-256-748-2. נבדק ב-10 באוקטובר 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ China’s power sector revolution stalled, 14 באוקטובר 2010, נבדק ב-10 באוקטובר 2012
{{citation}}: (עזרה) - ^ "State Grid Shanghai chief Feng Jun detained in corruption sweep".