שתי עגלות וכדור פורח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שתי עגלות וכדור פורח: על יהדות ופוסטמודרניזם
שתי עגלות וכדור פורח
עטיפת הספר (מהדורה ראשונה)
עטיפת הספר (מהדורה ראשונה)
מידע כללי
מאת מיכאל אברהם עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה עיון עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא ההבחנה אנליטי-סינתטי עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה ספריית בית־אל
מקום הוצאה בית אל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 2002 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 464 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002561383
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שתי עגלות וכדור פורח – על יהדות ופוסטמודרניזם הוא ספר פילוסופי המתמקד בעימות האנליטי-סינתטי ובהשלכותיו. מאת הרב ד"ר מיכאל אברהם, הספר הוא הראשון מבין קוורטט של ארבעה ספרים הבוחנים את הנושא מזוויות שונות.

על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שם הספר, בשני סיפורים שונים. הראשון הוא על פגישתו של החזון איש עם דוד בן-גוריון. מסופר כי החזון איש שאל את בן-גוריון בצורה רטורית, בהתבסס על דיון תלמודי בנידון: עגלה מלאה ועגלה ריקה בדרך - מי תיתן למי לעבור? כשכוונתו לתורה שבעגלה החרדית מול הריקנות שבעגלה החילונית (משל העגלה המלאה והעגלה הריקה). הסיפור השני עוסק בהלצה על שני אנשים שאיבדו את דרכם בכדור פורח, ומששאלו אדם שעבד בשדה מתחתם היכן הם מצויים, ענה להם החקלאי: בכדור פורח. אחד מהם פנה לחברו ואמר לו: האדם שמתחתינו הוא ודאי מתמטיקאי. ומששאל השני מדוע, נענה: משתי סיבות: 1. מה שהוא אומר נכון בתכלית. 2. זה אינו עוזר לנו במאומה.

הטענה היא שיש קשר בין שני המאפיינים הללו: כל דבר מדויק בתכלית אינו עוזר לנו מאומה, משום שאין הוא מחדש לנו דבר מעבר למה שאנחנו יודעים כבר, וזו תמציתה של הריקנות בגישה האנליטית של הפילוסופיה שרק מנתחת את הקיים ולא סומכת על האינטואיציה לגלות דברים חדשים[1].

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר יצא במהדורה ראשונה בהוצאת בית־אל, תשס"ב ובמהדורה שנייה בשנת תשס"ז, בהוצאת תם (של עמותת 'מידה טובה'), כפר חסידים.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מעמיד כמה מחלוקות יסודיות בעולמנו על פלטפורמה פילוסופית אחת: העימות האנליטי-סינתטי. אנליטיות היא עמדה שרואה רק דברים מוכחים כקבילים, בעוד שדברים שאין לנו עבורם הוכחה נתפסים על ידה כשרירותיים וסובייקטיביים לגמרי. הסינתטיות, לעומתה, רואה גם במתודות לא דדוקטיביות-אנליטיות, דרכים להגיע לאמיתות על העולם.

הספר מעמיד את המחלוקת הדתית-חילונית, ימין-שמאל, מודרניזם-פוסטמודרניזם, על הפלטפורמה הזו, דבר שמסייע להבין את הקורלציות שקיימות בין המחלוקות הללו (למה השמאל הוא יותר חילוני, ולמה הפוסטמודרניות נוטה דווקא לשמאל וכו').

הספר עוסק בנושא מכמה וכמה זוויות: מדעיות, לוגיות, פילוסופיות, היסטוריות, תלמודיות ועוד. הוא דן בפרדוקסים, בתלמוד תורה, במשפטי האי-שלמות של גדל ועוד.

הספר מחולק לארבע חטיבות ובכל חטיבה מספר שערים.

חטיבות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבה ראשונה - מושגים והגדרות יסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה עוסקת בהגדרות ומושגי יסוד ומהווה מעין הקדמה לגוף הטיעון שמוצג החל מהחטיבה השנייה.

השער הראשון מציג את המושגים הקאנטיאניים 'אנליטי' ו'סינתטי'.

השער השני מציג את ההשלכות האפיסטמולוגיות של שתי העמדות שהוצגו בשער הראשון ברובד הלוגי. שם זוהו לשלוש סוגיות פילוסופיות שבדרך כלל לא נתפסות כקשורות זו לזו. הראשונה שבהן היא סוגיית החומר והצורה מהפילוסופיה היוונית והביניימית. השנייה היא סוגיית הדבר כשהוא לעצמו, או הפנומנה והנואומנה בטרמינולוגיה הקאנטיאנית. והאחרונה היא סוגיית ההצבעה בפילוסופיה האנליטית המודרנית.[2]

חטיבה שנייה - אנליטיות וסינתטיות בפרספקטיבה היסטורית: אידאולוגיה, תרבות ופילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה השנייה עוסקת בהצגת התפתחותן ההיסטורית של שתי העמדות הבסיסיות, ובהצגת ביטוייהן במישור האידאולוגי. כמו כן מוצגים בחטיבה מהלכים מקבילים של ההיסטוריה המערבית והיהודית, המונעים על ידי העימות המתמשך בין עמדות אנליטיות וסינתטיות. חטיבה זו מהווה את המוטיבציה הפרקטית - אקטואלית לעריכת הדיון הפילוסופי.[2]

חטיבה שלישית - ביקורת האנליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקרה של החטיבה שלושה מהלכי ביקורת מקבילים על העמדה האנליטית. השער העשירי, המסיים את החטיבה, ידון בשאלת היחס בין רציונליות ואנליטיות.[2]

חטיבה רביעית - העמדה הסינתטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחטיבה הרביעית מוצעת האלטרנטיבה הסינתטית. האפיון שלה, וכן השלכות של אימוצה מבחינה פילוסופית ותורנית. בחלק זה יבוסס חשיבותה ותוקפה של חשיבה מסוג זה, אף על שרבים נוטים להדחיקו.[2]

הספרים הבאים בסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקבילות רעיוניות במידת מה לדברים אלו ניתן למצוא בספרו של הפילוסוף הישראלי זאב בכלר "שלוש מהפכות קופרניקניות", ובספרו של הרב הנזיר "קול הנבואה"
  2. ^ 1 2 3 4 מיכאל אברהם, שתי עגלות וכדור פורח, עמ' 21