שתי עגלות וכדור פורח

שתי עגלות וכדור פורח: על יהדות ופוסטמודרניזם
שתי עגלות וכדור פורח

עטיפת הספר (מהדורה ראשונה)
מידע כללי
מאת	מיכאל אברהם
שפת המקור	עברית
סוגה	עיון
נושא	ההבחנה אנליטי-סינתטי
הוצאה
הוצאה	ספריית בית־אל
מקום הוצאה	בית אל
תאריך הוצאה	2002
מספר עמודים	464
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	002561383

שתי עגלות וכדור פורח – על יהדות ופוסטמודרניזם הוא ספר פילוסופי המתמקד בעימות האנליטי-סינתטי ובהשלכותיו. מאת הרב ד"ר מיכאל אברהם, הספר הוא הראשון מבין קוורטט של ארבעה ספרים הבוחנים את הנושא מזוויות שונות.

על הספר

שם הספר

מקור שם הספר, בשני סיפורים שונים. הראשון הוא על פגישתו של החזון איש עם דוד בן-גוריון. מסופר כי החזון איש שאל את בן-גוריון בצורה רטורית, בהתבסס על דיון תלמודי בנידון: עגלה מלאה ועגלה ריקה בדרך - מי תיתן למי לעבור? כשכוונתו לתורה שבעגלה החרדית מול הריקנות שבעגלה החילונית (משל העגלה המלאה והעגלה הריקה). הסיפור השני עוסק בהלצה על שני אנשים שאיבדו את דרכם בכדור פורח, ומששאלו אדם שעבד בשדה מתחתם היכן הם מצויים, ענה להם החקלאי: בכדור פורח. אחד מהם פנה לחברו ואמר לו: האדם שמתחתינו הוא ודאי מתמטיקאי. ומששאל השני מדוע, נענה: משתי סיבות: 1. מה שהוא אומר נכון בתכלית. 2. זה אינו עוזר לנו במאומה.

הטענה היא שיש קשר בין שני המאפיינים הללו: כל דבר מדויק בתכלית אינו עוזר לנו מאומה, משום שאין הוא מחדש לנו דבר מעבר למה שאנחנו יודעים כבר, וזו תמציתה של הריקנות בגישה האנליטית של הפילוסופיה שרק מנתחת את הקיים ולא סומכת על האינטואיציה לגלות דברים חדשים.

הוצאה לאור

הספר יצא במהדורה ראשונה בהוצאת בית־אל, תשס"ב ובמהדורה שנייה בשנת תשס"ז, בהוצאת תם (של עמותת 'מידה טובה'), כפר חסידים.

תוכן הספר

הספר מעמיד כמה מחלוקות יסודיות בעולמנו על פלטפורמה פילוסופית אחת: העימות האנליטי-סינתטי. אנליטיות היא עמדה שרואה רק דברים מוכחים כקבילים, בעוד שדברים שאין לנו עבורם הוכחה נתפסים על ידה כשרירותיים וסובייקטיביים לגמרי. הסינתטיות, לעומתה, רואה גם במתודות לא דדוקטיביות-אנליטיות, דרכים להגיע לאמיתות על העולם.

הספר מעמיד את המחלוקת הדתית-חילונית, ימין-שמאל, מודרניזם-פוסטמודרניזם, על הפלטפורמה הזו, דבר שמסייע להבין את הקורלציות שקיימות בין המחלוקות הללו (למה השמאל הוא יותר חילוני, ולמה הפוסטמודרניות נוטה דווקא לשמאל וכו').

הספר עוסק בנושא מכמה וכמה זוויות: מדעיות, לוגיות, פילוסופיות, היסטוריות, תלמודיות ועוד. הוא דן בפרדוקסים, בתלמוד תורה, במשפטי האי-שלמות של גדל ועוד.

הספר מחולק לארבע חטיבות ובכל חטיבה מספר שערים.

חטיבות הספר

חטיבה ראשונה - מושגים והגדרות יסוד

החטיבה עוסקת בהגדרות ומושגי יסוד ומהווה מעין הקדמה לגוף הטיעון שמוצג החל מהחטיבה השנייה.

השער הראשון מציג את המושגים הקאנטיאניים 'אנליטי' ו'סינתטי'.

השער השני מציג את ההשלכות האפיסטמולוגיות של שתי העמדות שהוצגו בשער הראשון ברובד הלוגי. שם זוהו לשלוש סוגיות פילוסופיות שבדרך כלל לא נתפסות כקשורות זו לזו. הראשונה שבהן היא סוגיית החומר והצורה מהפילוסופיה היוונית והביניימית. השנייה היא סוגיית הדבר כשהוא לעצמו, או הפנומנה והנואומנה בטרמינולוגיה הקאנטיאנית. והאחרונה היא סוגיית ההצבעה בפילוסופיה האנליטית המודרנית.

חטיבה שנייה - אנליטיות וסינתטיות בפרספקטיבה היסטורית: אידאולוגיה, תרבות ופילוסופיה

החטיבה השנייה עוסקת בהצגת התפתחותן ההיסטורית של שתי העמדות הבסיסיות, ובהצגת ביטוייהן במישור האידאולוגי. כמו כן מוצגים בחטיבה מהלכים מקבילים של ההיסטוריה המערבית והיהודית, המונעים על ידי העימות המתמשך בין עמדות אנליטיות וסינתטיות. חטיבה זו מהווה את המוטיבציה הפרקטית - אקטואלית לעריכת הדיון הפילוסופי.

חטיבה שלישית - ביקורת האנליטיות

עיקרה של החטיבה שלושה מהלכי ביקורת מקבילים על העמדה האנליטית. השער העשירי, המסיים את החטיבה, ידון בשאלת היחס בין רציונליות ואנליטיות.

חטיבה רביעית - העמדה הסינתטית

בחטיבה הרביעית מוצעת האלטרנטיבה הסינתטית. האפיון שלה, וכן השלכות של אימוצה מבחינה פילוסופית ותורנית. בחלק זה יבוסס חשיבותה ותוקפה של חשיבה מסוג זה, אף על שרבים נוטים להדחיקו.

הספרים הבאים בסדרה

• הספר השני את אשר ישנו ואשר איננו (תשס"ה) – הספר דן במחלוקת האנליטית-סינתטית ביחס לפילוסופיה של המדע והמיתוס.
• הספר השלישי אנוש כחציר – על האדם: גוף ונפש, רגש, שכל ורצון (תשס"ח) – בספר המחבר ממשיך לנתח את ההשלכות העימות האנליטי-סינתטי, הפעם בהקשר הפסיכולוגי. הוא דן בבעיה הפסיכופיזית, בחירה חופשית ועוד.
• הספר הרביעי רוח המשפט – הספר דן במחלוקת האנליטית-סינתטית אך בהקשר המשפט וההלכה.

ראו גם

• פילוסופיה אנליטית

קישורים חיצוניים

• נדב שנרב, ‏ריקנות האנליטי – מסה בעקבות הספר 'שתי עגלות וכדור פורח', אקדמות י"ג, ניסן תשס"ג, עמ' 151–167